דף קנג עמוד א
* מהספדו של אדם ניכר אם בן העולם הבא הוא או לא.
* כל בני פומבדיתא שנאו את רבה, כי היו רמאים והיה מוכיחם על כך.
* איזהו בן העולם הבא? - לדעת רב: מי שבהלווייתו אומרים האנשים "לכו בדרך שהלך בה הנפטר", לדעת רבי חנינא: כל שדעת רבותינו נוחה הימנו.
* שוב יום אחד לפני מיתתך.
* המשנה הראשונה בפרק עשרים וארבעה, המתחיל בעמוד זה, מבארת כיצד ינהג אדם הבא בדרך בערב שבת ובידו כיס מעות.
* אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ולכן התירו חכמים למי שבא בדרך בערב שבת לתת את כיסו לנוכרי (כדי שלא יעבור ויטלטל ארבע אמות ברשות הרבים).
דף קנג עמוד ב
* אם יש עמו רק חרש וקטן - נחלקו הדעות למי עדיף שייתן.
* אם אין לא נוכרי ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן - יכול להוליך את כיסו פחות פחות מארבע אמות, אלא שחכמים לא רצו לגלות תקנה זו (שמא יעביר ארבע אמות).
* נחלקו הדעות אם הגזירה שגזרו חכמים - שאם יש עמו נכרי לא יוליכנו פחות פחות מארבע אמות אלא יתננו לנכרי - זו גזירה טובה או לא.
* הגמרא מבארת מדוע ובאיזה מקרה אין בעיה של מחמר כשמניח את כיסו על החמור.
* היתה חבילתו מונחת לו על כתפו בערב שבת מבעוד יום ושקעה החמה - רץ תחתיה עד שמגיע לביתו וזורקה שם כלאחר ידו.
* המחמר אחר בהמתו בשבת - בשוגג חייב חטאת, ובמזיד חייב סקילה.