דף ח עמוד א
* דברי רב יהודה, שמבוי שכלה לרחבה ונפרצה הרחבה כנגדו אינו צריך תיקון בסופו - לדעת רב יוסף: דין זה נאמר רק כאשר כלה המבוי לאמצע הרחבה, ולדעת רבה: דין זה נאמר גם בתנאי שנפרצו המבוי והרחבה זה שלא כנגד זה, ולדעת רב משרשיא: דין זה נאמר רק ברחבה של רבים.
* מבוי, שצדו אחד כלה לים וצדו השני כלה לאשפה, ובסופו היה סתום - רבי לא הורה בו איסור (כי יש מחיצות משלושת צדדיו) ולא הורה בו היתר (מחשש שתינטל האשפה או יעלה הים שרטון), ובדעת חכמים נחלקו הלשונות בגמרא אם התירו או אסרו.
* מחצלת, שכאשר הרוח מנשבת בה היא משליכה אותה לארץ - לא יכולה להיחשב כלחי.
* הגמרא מבררת מה החידוש בדברי רב שאמר ש"מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו - חצר מותרת ומבוי אסור", והרי דין זה כבר מופיע במשניות.
דף ח עמוד ב
* מבוי העשוי כ"נדל" - עושה צורת הפתח לכל אחד מן המבואות הקטנים במקום חיבורם עם המבוי הגדול, ובצדם השני הפונה לרשות הרבים עושה לחי או קורה, וכך גם יעשה למבוי הגדול.
* מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר - אם בליטת הכותל הארוך יתירה על הכותל הקצר פחות מארבע אמות, נחלקו האמוראים אם מניח את הקורה באלכסון (מסוף בליטת הכותל הארוך לסוף בליטת הכותל הקצר) או מניח כנגד הקצר (מסוף בליטת הכותל הקצר ובקו ישר כנגדו בכותל הארוך).
* מבוי שתוקן על ידי קורה - נחלקו האמוראים אם מותר לטלטל גם תחת הקורה או לא.
* מבוי שתוקן על ידי לחי - רב חסדא סובר שכולם מודים שאסור לטלטל כנגד הלחי.