חולין דף יט

דף יט עמוד א
* הגמרא מכריעה להלכה שהשוחט משיפוי כובע (הנמצא למעלה מהטבעת הגדולה) ולמטה - שחיטתו כשרה (כדעת רבי חנינא בן אנטיגנוס, וכדעת רב נחמן).
* הגמרא מביאה דעות שונות לבאר באיזה מקרה נחלקו חכמים ורבי יוסי שבמשנה (בנוגע למחלוקתם במקרה ששחט רוב הקנה בטבעת העליונה ורק במיעוטו הגרים חוץ למקום השחיטה).
* הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש - רב הונא בשם רב: כשרה, רב יהודה בשם רב: טרפה.
* שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש - רב יהודה בשם רב: כשרה, רב הונא: טרפה.

דף יט עמוד ב
* שחיטה העשויה כמסרק (=באלכסון) - כשרה.
* שחט במקום נקב (=שהיה חצי קנה פגום בצדו החיצון) - שחיטתו כשרה, שחט ופגע בו נקב (=שהיה חצי קנה פגום בצדו הפנימי לצד המפרקת) - לדעת רב יהודה: שחיטתו פסולה, לדעת רבא: שחיטתו כשרה.
* הגמרא מביאה ברייתא המבארת שהמקום הכשר למליקה הוא כנגד הצוואר ("מול הרואה את העורף") ולא בעורף ממש.
* נחלקו הדעות האם לדעת בני רבי חייא כשמולק חייב להחזיר את הסימנים או שלא חייב אלא רק רשאי להחזיר את הסימנים.