חולין דף כב

דף כב עמוד א
* המקור לכך שחטאת בהמה אינה באה אלא מן החולין הוא מהפסוק "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו".
* המקור לכך שיש להקריב קרבנות ביום הוא מהפסוק "ביום צוותו".
* לדעת ר"ש בן לקיש: כל מקום שנאמר "אצבע" או "כהונה" אינה אלא ימין, אך ת"ק (מהברייתא בעמוד הקודם) סובר שאין לדרוש מ"כהונה" לבד שהיא בימין, ולכן בעולת העוף דין זה נלמד מ"כמשפט".
* "תורין" - גדולים כשרים, קטנים פסולים, "בני יונה" - קטנים כשרים, גדולים - פסולים.

דף כב עמוד ב
* הברייתא מבארת את המקור לדין זה שתורים כשרים דוקא כשהם גדולים ובני יונה כשרים דוקא כשהם קטנים.
* הברייתא מביאה את המקור לכך ש"תחילת הציהוב בזה ובזה (=בתורים ובבני יונה) פסול".
* התורים כשרים משיזהיבו, ובני יונה כשרים משעה שאם תישמט ממנו אחת מכנפיו יצא במקומה דם.
* האומר "הרי עלי עולה מן התורים או מן בני היונה" והביא תחילת הציהוב שבזה ושבזה - רבי זירא הסתפק אם יצא ידי חובת נדרו או לא.