חולין דף כג

דף כג עמוד א
* כל מקום שנאמר "השחתה" - אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים.
* כל שהמום פוסל בו - דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בו.
* האומר "הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש" והביא פלגס - רבי זירא הסתפק מה הדין במקרה זה לדעת בר פדא (אך לדעת רבי יוחנן הסובר שפלגס הוא בריה בפני עצמה, לא יוצא ידי חובתו).

דף כג עמוד ב
* האומר "הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה" והביא שיאור - רבי זירא הסתפק מה הדין, והגמרא ביארה באיזה מקרה בדיוק הוא הספק.
* האומר "הרי עלי לחמי תודה" - מביא תודה ולחמה.
* פרה אדומה - בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה, עגלה ערופה - בעריפה כשרה, בשחיטה פסולה.