חולין דף פו

דף פו עמוד א
* משעלו בני הגולה פסקו הזיקין והזועות והרוחות והרעמים ולא החמיץ יינם ולא לקה פשתנם, ונתנו חכמים עיניהם ברבי חייא ובניו שבזכותם באה טובה זו.
* בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
* חרש שוטה וקטן ששחטו בינם לבין עצמם - לדעת רבי מאיר: הרואה את דם השחיטה מגולה פטור מלכסות, כי שחיטתם נחשבת לנבילה, וחכמים חולקים כי מסתפקים אם השחיטה היתה כראוי ולכן מחמירים מספק (ובאופן דומה נחלקו לגבי "אותו ואת בנו").

דף פו עמוד ב
* רבי חייא בר אבא כל 30 יום היה חוזר על תלמודו לפני רבי יוחנן.
* למסקנת הגמרא רבי הכריע להלכה כדעת רבי מאיר.
* הברייתא מביאה את המקור לדין המשנה שאם שחט 100 חיות או עופות במקום אחד מספיק כיסוי אחד לכולם, וכן את המקור למחלוקת חכמים ורבי יהודה אם שוחט חיה ורוצה לשחוט על דמה עוף אם עליו לכסות תחילה את דם החיה.
* למרות שרבי יהודה סובר שהשוחט חיה ועוף צריך לכסות דם החיה לפני שחיטת העוף, מכל מקום הוא מודה שמברך (ברכה על השחיטה) ברכה אחת לשניהם.