דף כו עמוד א
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מביאה מחלוקת אמוראים בתיקון שנעשה בפרדס שלא הוקף לדירה, וברש"י מובאים שני פירושים לכל מהלך הסוגיה.
* חנניה סובר שגינה וקרפף שלא הוקפו לדירה מותר לטלטל בהם אפילו אם הם גדולים כמקום זריעת ארבעים סאה, ולא כדעת רבי אלעאי (במשנה) שאמר שלרבי אליעזר מותר לטלטל בגינה וקרפף שלא הוקפו לדירה כשהם גדולים כבית כור.
* חזקיה חלה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו, ולומדת מכך הגמרא ש"מכאן לתלמיד חכם שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו", אך הגמרא דוחה זאת מחשש שיתגרה השטן.
דף כו עמוד ב
* לדברי רבי אליעזר: המבטל רשות חצרו - אף רשות ביתו ביטל (כי המבטל - בעין יפה מבטל), ולדעת חכמים: לא ביטל רשות ביתו (כי המבטל - אינו מבטל בעין יפה).
* המחלוקת של רבי אליעזר וחכמים היא באופן שאומר שהוא מבטל רשות חצירו ולא פירש אם כוונתו לבטל גם רשות ביתו או לא, אך אם גילה דעתו במפורש, הדין הוא כפי שגילה דעתו.
* המשנה הראשונה בפרק שלישי, המתחיל בסוף עמוד זה, עוסקת במיני המאכלים שבהם אפשר לערב עירובי תחומין ועירובי חצרות ושיתופי מבואות.