בכורות דף ג

דף ג עמוד א
* המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים - קונסים אותו לפדותה עד עשרה/מאה בדמיה.
* המוכר עבדו לעובד כוכבים - קונסים אותו עד עשרה/מאה בדמיו.
* חכמים חלקו על רבי יהודה (בברייתא בעמוד הקודם) וסוברים שכל זמן שיד עכו"ם באמצע פטורה מן הבכורה - והגמרא מציעה 2 אפשרויות לבאר במה נחלקו.
* שיעור השותפות של הגוי הפוטרת מן הבכורה - רב הונא: אפילו רק אזנו, רב חסדא: דבר שאם ינטל עושה אותו נבלה, רבא: דבר שאם ינטל עושה אותו טריפה.

דף ג עמוד ב
* רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל אם יש בו מקצת סימנים חייב בבכורה - רבי יוחנן חידש שהכוונה היא שחייב ליתנו לכהן אבל אינו קרב לגבי המזבח כי הדבר נחשב למום קבוע.
* רבא פסק ששותפות גוי פוטרת מבכורה ושלא כדעת רבי יהודה.
* רב מרי היה מקנה לעובד כוכבים את אוזניהם של הבכורות, כדי שלא תחול עליהם קדושת בכורה, אך היה אוסר אותם בגיזה ועבודה והיה נותן אותם לכהנים, ומתו כל בהמותיו - והגמרא מבררת את טעמו ואת הטעם לכך שנענש.
* מותר לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם.