בכורות דף יב

דף יב עמוד א
* המשנה (בתחילת העמוד) שאמרה שאין פודים פטר חמור לא בעגל ולא בחיה לא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי היא כדעת בן בג בג.
* שה "בן פקועה" - לדעת רבי מאיר ניתן לפדות בו פטר חמור, ולדעת חכמים נחלקו האמוראים אם ניתן לפדות בו או לא.
* שה "נדמה" - לדעת רבי אליעזר ניתן לפדות בו פטר חמור, ולדעת חכמים הגמרא נשארת בספק אם ניתן לפדות בו.
* שה "פסולי המוקדשין" - למסקנת הגמרא: לדעת כולם לא ניתן לפדות בו פטר חמור.

דף יב עמוד ב
* שה שנקנה בפירות שביעית - לא ניתן לפדות בו פטר חמור ודאי, אך ניתן לפדות בו פטר חמור ספק (המחוייב בפדיון לדעת רבי יהודה).
* בהמת שביעית פטורה מן הבכורה וחייבת במתנות.
* האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה.
* נחשדו הכהנים על פטרי חמורים שעובדים בהם ללא פדיון.
* הגמרא מבררת את טעמו של רבי אליעזר הסובר שהמפריש פדיון פטר חמור ומת השה קודם שנתנו לכהן חייב באחריותו.
* זמן פדיון פטר חמור - לדעת רב נחמן: מצוה להשהותו עד לאחר 30 יום, אך אם פדאו מיד הרי הוא פדוי, לדעת רב ששת (בתחילת העמוד הבא): מצות פדיון לאלתר, אך אינו עובר עליו עד 30 יום.