בכורות דף יד

דף יד עמוד א
* כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות - אך אם לא נפדו, פטורים, למרות שאין בהם קדושת הגוף אלא רק קדושת דמים.
* כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו יוצאין לחולין ליגזז וליעבד - אך אם לא נפדו, אסורים.
* לדעת רבי אלעזר: קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה, אך לא ניתן להביא הוכחה לדבריו מהמשנה.
* כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן וילדו לאחר שפדו אותם - הולדות מותרים (אפילו אם התעברו לפני שפדו אותם).

דף יד עמוד ב
* המתפיס בעלי מומין קבועין לגבי מזבח וילדו - ימכרו, ואין צריכין להמתין במכירת הולדות עד שיפול בהם מום.
* לדעת רבא: הקדיש זכר לדמים (היינו: שימכרנו ויביא בדמיו עולה) - קדוש קדושת הגוף (והוא עצמו יקרב עולה).
* לדעת רבי אלעזר: הזובח בהמה בעלת מום בבמת יחיד בשעת היתר הבמות עובר בלא תעשה, והגמרא דנה בביאור המקור לשיטתו.
* לדעת רבי שמעון (וזו דעת המשנה בעמוד א): קדשים שקדם מום קבוע להקדשן, אם מתו יפדו, אך לדעת חכמים (תנא דבי לוי): אם מתו יקברו.