בכורות דף לג

דף לג עמוד א
* בכור בעל מום - לדעת ב"ש: אסור באכילה לנידות, ולדעת ב"ה: מותר באכילה לנידות.
* הפשטת עור הבהמה כולו שלם דרך הרגלים כלפי הראש - אסורה ביו"ט, אסורה בבכור, אסורה בפסולי המוקדשים. (הגמרא מבררת מי שנה דינים אלו ומה הטעם).

דף לג עמוד ב
* במשנה ובברייתא מובאות דעות שונות אם והיכן מותר להקיז דם לריפוי בכור בהמה.
* הגמרא דוחה את ההצעה להשוות בין המחלוקת כאן לענין הקזת דם בבכור לבין המחלוקת בחבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה לענין שימורה מטומאה.
* הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, במסרס אחר מסרס שהוא חייב, לא נחלקו אלא במטיל מום בבעל מום.