בכורות דף מט

דף מט עמוד א
* לא כותבים הרשאה על גביית מטלטלין, במקום שהנתבע כופר בחובו.
* מת הבן הבכור ביום שלושים ללידתו - לדעת חכמים: דינו כמת ביום שלפניו (פטור מפדיון הבן), לדעת רבי עקיבא: ספק (ואם נתן כבר אז לא יטול בחזרה), והגמרא מבררת את המקור לשיטתם של חכמים ורבי עקיבא.
* נתן מעות לפדיון בנו בתוך שלושים יום על מנת שיחול הפדיון לאחר שלושים יום, ונתעכלו המעות לפני כן - לדעת רב: בנו פדוי, לדעת שמואל: אין בנו פדוי.

דף מט עמוד ב
* הגמרא מקשה מ-2 המשניות שבעמוד א על שמואל, ומתרצת, ומכריעה להלכה כדעת שמואל.
* בכור שלא פדאו אביו ונולד לו בן בכור - אם יש לו רק 5 סלעים: הוא קודם לבנו, ופודה את עצמו. אם יש לו 5 סלעים משועבדים ו-5 סלעים בני חורין: לדעת חכמים פודה את עצמו בלבד, לדעת רבי יהודה פודה את עצמו מהמשועבדים ואת בנו מהבני חורין.
* ערכם של 5 סלעים של פדיון הבן נקבע במנה צורי, ונחלקו האמוראים מהו שוויו.