ערכין דף טו
דף טו עמוד א
* האומר בפיו חמור מן העושה מעשה, שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע.
* אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו.
* בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע - המרגלים הוציאו שם רע על עצים ואבנים ונענשו במיתה (ולכן המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה).
* 10 נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה: שנים בים, ושנים במים, שנים במן, שנים בשליו, אחת בעגל, ואחת במדבר פארן.
דף טו עמוד ב
* לאורך כל הדף מובאות מימרות שונות בעניין לשון הרע.
* כל המספר לשון הרע - כאילו כפר בעיקר / נגעים באים עליו / מגדיל עונות עד לשמים / ראוי לסוקלו / אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם.
* מה תקנתו של מספרי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו, ולדעת רבי אחא ברבי חנינא: אם סיפר אין לו תקנה, והתקנות הללו הם רק כדי שלא יבא לידי לשון הרע.
* כל המספר לשון הרע - מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים.
* לשון הרכיל הורג למספרו ולמקבלו ולאומרו.
* לדעת רבה: כל דבר שנאמר בפני האדם שעליו מדובר אין בו משום לשון הרע.