דף סא עמוד א
* יש שתי גרסאות לנוסח המשנה שבסוף העמוד ("אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה" או "אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה"), ורב נחמן מיישב את שתי הגרסאות.
* עיר שיושבת על שפת הנחל - אם יש לפניה דקה ארבע אמות (מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה) מודדים לה משפת הנחל, ואם לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו. (רב יוסף הביא הוכחה לדין זה מברייתא, אך הגמרא דוחה ראיה זו באופנים שונים).
* כלב שאינו עומד בעירו, אפילו שבע שנים אינו נובח.
דף סא עמוד ב
* הניח את עירובו בעיר חריבה - לדעת שמואל: אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה, לדעת רבי אלעזר: מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה (לדעת חכמים). (והגמרא מקשה ממשנה וברייתא על רבי אלעזר, ומתרצת).
* רבא פוסק כדעת חכמים (שאם הניח את עירובו בעיר סמוכה, העיר נידונית לו כארבע אמות בלבד) ולא כדעת רבי עקיבא, כי הלכה כדברי המיקל בעירובין.
* החל מפרק שישי, המתחיל בסוף עמוד זה, ועד סוף פרק תשיעי, עוסקות הסוגיות בעירובי חצרות ושיתופי מבואות.