דף עב עמוד א
* האמוראים נחלקו בביאור מחלוקת רבי מאיר וחכמים - לדעת אחת: המחלוקת היא כאשר נשתתפו ביין, אם ניתן לסמוך עליו עבור עירוב חצרות, ולדעת אחרת: המחלוקת היא כאשר עירבו או נשתתפו בפת, אם ניתן לסמוך רק על זה (לעירוב במקום שיתוף או לשיתוף במקום עירוב).
* חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד - ב"ש וב"ה נחלקו האם כל חבורה צריכה להניח עירוב או שמספיק עירוב אחד לכולן, ובגמרא (בעמוד זה) מובאות ארבע דעות לבאר באיזה אופן היא המחלוקת.
דף עב עמוד ב
* רב נחמן פוסק כרבי יהודה הסבר (שבברייתא), הסובר שבמקרה הנ"ל אם המחיצות מגיעות לתקרה מודים ב"ה שכל חבורה צריכה להניח עירוב, והמחלוקת היא רק במחיצות שלא מגיעות לתקרה.
* הגמרא מביאה שתי ברייתות המבארות את מחלוקת ב"ש וב"ה, וחולקות זו על זו אם המחלוקת היא רק במקרה שמוליכים את העירוב לאחד משאר בתי החצר, או דוקא כאשר מביאים את העירוב לטרקלין.
* לדעת ת"ק (בברייתא) מי שיש לו בחצר חברו בית התבן/הבקר/העצים/האוצרות, הרי זה אוסר על בעל החצר לטלטל מביתו לחצר, ורבי יהודה חולק.