דף עג עמוד א
* רב ושמואל נחלקו איזה תשמיש צריך אדם לעשות בביתו כדי שייחשב "מקום דירה" ויאסור על שאר בני החצר אם לא עירב עימם - מקום אכילתו או המקום בו ישן.
* אשה אצל בעלה ועבד אצל רבו, שהיו דרים בחצר כל אחד בבית לעצמו ומקבלים פרס (=מזון או מעות לקנות אוכל) מהבעל או מהאדון - מחלוקת רבי יהודה בן בתירא ורבי יהודה בן בבא אם זקוקים לערב ביניהם.
* תלמיד אצל רבו שדר עמו בחצר בבית נפרד ומקבל ממנו פרס - נמשך אחריו ואינם צריכים לערב ביניהם.
* תלמידי חכמים האוכלים באכסניה בבקעה ולנים בבית המדרש - מודדים להם את תחום השבת מבית המדרש.
דף עג עמוד ב
* הגמרא מעמידה למסקנה את כל המשנה כדעת רבי מאיר, הסובר שאין סומכים על עירוב במקום שיתוף ולא על שיתוף במקום עירוב, אך מודה רבי מאיר שבמקרה ששכח רק אחד מבני החצר לערב, הואיל ורוב בני החצר עירבו, אין חשש שתשתכח תורת עירוב מהתינוקות ולכן סומכים על השיתוף במקום עירוב.
* רב לא שנה במשנה (שבסוף העמוד הקודם) "חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי..." אלא שנה רק "חמש חצרות הפתוחות למבוי...", והגמרא מבררת את טעמו.