עירובין דף פא

דף פא עמוד א
* למסקנת הגמרא, המילה "בכל" שבדברי רבי אליעזר במשנה, באה להוציא מדעתו של רבי יהושע הסובר שלא ניתן לערב בפרוסה אלא רק בפת שלימה.
* לדעת רבי יוחנן (בדעת רבי יהושע): פת שלימה שניטלה הימנה כדי חלתה (בחלת נחתום) או כדי דימועה - ניתן לערב בה.
* ככר שנפרסה ותפר את הפרוסות בקיסם ונראית שלימה ואין מקום חיבורה ניכר - דינה כשלימה ומערבים בה.
* ניתן לערב בפת אורז ובפת עדשים, ויש מחלוקת אם ניתן לערב בפת דוחן.

דף פא עמוד ב
* רבי אליעזר סובר שמשום תיקון השבת שיוכל לטלטל בחצר העמידו חכמים דבריהם על דין תורה ואמרו שמעות קונות בלי משיכה, ולכן יכול לתת מעה לחנוני כדי שיזכה לו חלק בעירוב.
* שמואל פסק כרבי יהודה הסובר שבעירובי חצרות מערבים לאדם לדעתו ושלא לדעתו.
* לדעת שמואל: כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין (ולא במחיצות) הלכה כמותו.
* לדעת רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה "אימתי" ו"במה" במשנתנו אינו אלא לפרש דברי חכמים.