דף צא עמוד א
* רב יהודה מבאר שלדעת חכמים כל גגות העיר וחצרות העיר נחשבים לרשות אחת, וכל קרפיפות העיר נחשבים לרשות אחת, ולדעת רבי שמעון גגות חצרות וקרפיפות נחשבים לרשות אחת. (והגמרא מביאה ברייתא כביאורו בדעת רבי שמעון).
* הגמרא מביאה ברייתא כדעת רב (שבדף פט ע"א) הסובר בדעת חכמים שבתים הסמוכים זה לזה והעומד על הגג אינו רואה את מחיצת הבית אין מטלטלים בגג כזה אלא ארבע אמות.
* רב ושמואל נחלקו אם רבי שמעון מתיר לטלטל מחצר לחצר (שלא עירבו זו עם זו) גם אם עירבו דיירי כל חצר בינם לבין עצמם או רק כאשר לא עירבו דיירי כל חצר בינם לבין עצמם.
דף צא עמוד ב
* הגמרא מנסה להוכיח משתי ברייתות כדעת רב (הסובר שאין רבי שמעון מתיר לטלטל מחצר לחצר אחרת אלא באופן שלא עירבו דיירי כל חצר בינם לבין עצמם), ודוחה את ההוכחות.
* הגמרא דוחה את הניסיון להוכיח מברייתא כדעת רבי זירא בשם רב הסובר שמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין בו את הכלים ששבתו בתוכו אלא בארבע אמות בלבד.