פסחים דף נג

דף נג עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא אחת המפרטת את זמני הביעור של ענבים זיתים תאנים ותמרים של שביעית, ואח"כ מקשה על כך מברייתא אחרת המפרטת זמנים אחרים, ומביאה שני תירוצים.
* הגמרא מביאה ברייתא הנותנת סימנים שונים בכדי לדעת מהו הר, עמק, נחל ושפלה, ואח"כ הגמרא מבארת מדוע יש צורך בסימנים אלו.
* אסור לו לאדם שיאמר "בשר זה לפסח", מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ.

דף נג עמוד ב
* אסור לאכול בליל פסח גדי מקולס (צלוי בשלמותו) גם אם לא הזכיר עליו שם פסח, משום שנראה כאוכל קדשים בחוץ.
* תודוס איש רומי היה איש חשוב - לדעת הראשונה: חשיבותו היתה שהיה גדול בתורה, לדעה השנייה: חשיבותו היתה בכך שנתן כספים לתלמידי חכמים.
* כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה.
* יש מקומות שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים ויש מקומות שנהגו לא להדליק, וכולם לטעם אחד נתכוונו (להפריש עצמו ממשכבי אשה).
* אין מברכים על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא (שבמוצאי שבת נבראה האש), ולדעת עולא ורבה בר בר חנה מברכים על האור אף במוצאי יום כיפור.