פסחים דף נה

דף נה עמוד א
* מהמשנה בעמוד הקודם משמע שרשב"ג סובר שלא חוששים ליוהרא וחכמים כן חוששים, והגמרא מקשה על כך ממשנה במסכת ברכות שמשם משמע ההיפך, ומביאה שני תירוצים.
* לדעת רבי מאיר: עשיית מלאכה בערבי פסחים עד חצות תלויה במנהג, ולדעת רבי יהודה: אין הדבר תלוי במנהג אלא יש סוברים שאסור בכל מקום ויש סוברים שמותר.
* במשנה נאמר שלדעת רבי מאיר "כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר אע"פ שיכול לגומרה" - והגמרא מתלבטת האם מדובר על מלאכה שהיא לצורך המועד או שלא לצורך המועד או בין לצורך ובין שלא לצורך המועד.

דף נה עמוד ב
* למסקנת הגמרא, דברי רבי מאיר נאמרו רק במלאכה שהיא לצורך המועד.
* דברי המשנה "תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה" נאמרו בנוגע לחול המועד, ואילו בי"ד בניסן מותר אפילו להושיב לכתחילה.
* הזבל שבחצר - בתחילת הברייתא נאמר שמסלקין אותו לצדדין, ובסוף הברייתא נאמר שמוציאין אותו לאשפה, והגמרא מביאה שתי דעות של אמוראים לישוב הסתירה.
* בי"ד בניסן - מוליכין ומביאין כלים מבית האומן אע"פ שאינן לצורך המועד, ובחול המועד - אין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להן שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת.