פסחים דף סב

דף סב עמוד א
* לדעת רב אשי: אם שחט את קרבן הפסח לשם מולין המנויים עליו, אך חשב בשחיטה על מנת שיתכפרו בזריקתו רק הערלים המנויים עליו - פסול לדברי הכל, ואם חשב בשחיטה על מנת שיתכפרו בזריקתו ערלים שאינם מנויים עליו - לדעת רב חסדא פסול, ולדעת רבה כשר.
* האופה מיום טוב לחול - לדעת רב חסדא: לוקה, ולדעת רבה: לא לוקה.
* אם נטמא אחד מאיברי הזבח - שורפים אבר זה ואת שאר הקרבן ניתן לאכול.
* בקרבן פסח - אם נטמא הבשר ורק החלב קיים, אינו זורק את הדם (שלא כמו שאר קרבנות).

דף סב עמוד ב
* רב הונא בריה דרב יהושע מקשה מברייתא על דעת רב חסדא הסובר (כמובא בעמוד הקודם) שלחומרא אומרים "הואיל", ורב פפא מתרץ.
* פסח שנשחט לשמו ושלא לשמו פסול, ואילו פסח שנשחט לאוכליו ושלא לאוכליו כשר - רבי יוחנן מבאר את טעם החילוק, ומפרט שבארבעה דברים חמורה יותר מחשבת לשמו ושלא לשמו ממחשבת לאוכליו ושלא לאוכליו.
* מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם.
* במשנה (בדף הקודם) נאמר שהשוחט את הפסח למולים ולערלים כשר, ובברייתא מבואר שלדעת אחרים: אם הקדים מחשבת מולים לערלים - כשר, אך אם הקדים מחשבת ערלים למולים - פסול.