פסחים דף סג

דף סג עמוד א
* הגמרא מבררת את טעמם של אחרים, הסוברים שאם הקדים מחשבת ערלים למולים הקרבן פסול, ואת דעת חכמים הסוברים שהקרבן כשר.
* רבי מאיר סובר ש"בעינן פיו ולבו שוים".
* בנוגע לאיסור "שוחט על החמץ" - לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ או לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה.

דף סג עמוד ב
* בנוגע לאיסור "שוחט על החמץ" - לדעת ריש לקיש: חייב רק אם החמץ עמו בעזרה, ולדעת רבי יוחנן: חייב אע"פ שאין החמץ עמו בעזרה. (והגמרא מבארת שנחלקו בנוגע לפסוק "לא תשחט על חמץ דם זבחי", אם "על" זה בסמוך דוקא או לא).
* לדעת רב פפא (והגמרא מביאה ברייתא כמותו): כהן המקטיר את החלב של קרבן הפסח, ויש לו חמץ בשעת ההקטרה - עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי".
* המולק את העוף (או שוחט קרבן אחר) בארבעה עשר בניסן ויש לו חמץ - אינו עובר על הלאו של "לא תשחט על חמץ דם זבחי".