דף כג עמוד א
* כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם (אך אין הדבר אמור בענייני ממון).
* הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין - עליהן הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
* כל המעביר על מדותיו - מעבירין לו על כל פשעיו.
* עבור הפייס על תרומת הדשן - כל אחד היה מוציא אצבע אחת, אך החולים היו מוציאים שתי אצבעות.
* הברייתא מספרת על מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו, והגמרא מבארת שמעשה זה קדם למעשה המתואר במשנה בתחילת הפרק.
דף כג עמוד ב
* כשנמצא חלל בירושלים לא מביאים עגלה ערופה.
* שפיכות דמים היתה קלה בעיניהם (בתקופת הסיפור הנ"ל).
* הוצאת הדשן - לדעת ת"ק: הכהן היה לובש להוצאת הדשן בגדים פחותים מהבגדים שלבש לתרומת הדשן, לדעת רבי אליעזר: כהנים בעלי מומים כשרים להוצאת הדשן.
* לדעת ריש לקיש: רבי אליעזר מכשיר כהנים בעלי מומים גם לתרומת הדשן, ורבי יוחנן חולק על ריש לקיש וסובר שלדברי הכל תרומת הדשן "עבודה היא".