יומא דף מג

דף מג עמוד א
* הגמרא ממשיכה בעמוד זה לפרט את שני האופנים של פסוקים מפרשת פרה אדומה - פסוקים בהם הפסוק השני מוציא ומבטל את משמעות הפסוק שקדם לו, ופסוקים בהם הפסוק השני מתקיים באותו אופן של הפסוק שקדם לו.
* "מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא".
* עבור אסיפת אפר פרה אדומה: זר ואשה - כשרים, חרש שוטה וקטן - פסולים.
* עבור קידוש (נתינת מים על אפר פרה אדומה בכלי): לדעת חכמים: חרש שוטה וקטן פסולים, לדעת רבי יהודה: קטן כשר, אשה ואנדרוגינוס פסולים. (והגמרא מבררת את טעמיהם).
* עבור הזאת מי אפר פרה אדומה על הטמא: לדעת חכמים: אשה פסולה וקטן כשר, לדעת רבי יהודה: אשה כשרה וקטן פסול.

דף מג עמוד ב
* "והזה הטהור על הטמא" - מפסוק זה לומדים שטבול יום כשר בפרה.
* שחיטת פרה בזר - לדעת רבי שמעון בן יהוצדק: פסולה, ולדעת רבי יוחנן: כשירה.
* מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב.
* לאחר שהכהן הגדול שוחט את הפר הוא מקבל את דמו במזרק ונותנו לאחד הכהנים שימרס בו על הרובד הרביעי של ההיכל.