דף מו עמוד א
* לדעת בר קפרא: רבי מאיר סובר שאיברי עולה שנתותרו עושה להן מערכה בפני עצמה ואפילו בשבת. (והגמרא מבררת מה החידוש בדברי בר קפרא).
* רב הונא חולק על בר קפרא וסובר שבשבת לא היו מקריבים את האיברים שלא נתעכלו.
* לדעת רב הונא: סופו של קרבן התמיד "אינו דוחה" - ומבאר רב חסדא שהכוונה היא שאינו דוחה את הטומאה, ורבה מבאר שהכוונה היא שאינו דוחה את השבת.
דף מו עמוד ב
* רבה מבאר (מסוף העמוד הקודם) את סברתו ואת סברת רב חסדא.
* המכבה את אש הגחלים שניטלו מהמזבח החיצון בשביל המחתה או בשביל המנורה - לדעת אביי חייב (על הלאו של כיבוי אש המזבח) ולדעת רבא פטור. (ונחלקו הלישנות בגמרא אם המחלוקת היא כשכיבה את האש בעוד הגחלים מונחים בראשו של המזבח או אחרי שהוריד אותם לרצפת העזרה).
* לדעת רב נחמן: המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכבה - חייב.