דף נ עמוד א
* למסקנת הגמרא: אם הפסוק מדבר בגוף הפר בעורו ובשרו ופרשו כולם יחד, לדעת כולם נקרא "פר" אף לאחר שחיטתו, ומחלוקת האמוראים אם נקרא "פר" לאחר שחיטה היא כשמדובר בדם הפר לבדו.
* שחט הכהן הגדול את פר יום הכיפורים שלו ומת קודם זריקת דמו, לא ניתן לומר שכהן גדול אחר המתמנה במקומו לא יכול להיכנס בדם הפר של הראשון כי חטאת שמתו בעליה למיתה הולכת, בגלל שפר זה נחשב לחטאת שותפים ובה לא נאמר שהולכת למיתה.
דף נ עמוד ב
* רבי אלעזר הסתפק, בדעת הסובר שפר כהן גדול ביום כיפור הוא קרבן יחיד, אם יכול הכהן הגדול לעשות תמורה תחת בהמה זו או לא.
* המקדיש בהמה לקרבן לצורך חברו - מוסיף חומש אם בא לפדותה, ורק חברו המתכפר בקרבן זה - עושה בה תמורה, והתורם משלו על של חברו - טובת הנאה שלו.
* חומר בזבח מבתמורה - שהזבח נוהג ביחיד כבצבור ודוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה מה שאין כן בתמורה, וחומר בתמורה מבזבח - שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד מה שאין כן בזבח (והגמרא מבררת על אלו קרבנות בדיוק מדובר).