יומא דף נג

דף נג עמוד א
* הכהן הגדול צריך לשפוך את הקטורת על הגחלים בקודש הקודשים, ולא כמו הצדוקים הסוברים שיש לעשות זאת לפני כניסתו לקודש הקודשים.
* אם לא נתן בקטורת מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סמניה - חייב מיתה.
* הגמרא מביאה חמישה תירוצים מדוע צריך שני פסוקים המלמדים שנותנים מעלה עשן בקטורת כמובא בברייתא.
* לדעת רבי אליעזר: לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן.
* כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן - כשהן נפטרין לא היו מחזירין פניהן והולכין אלא מצדדין פניהן והולכין, וכן תלמיד הנפטר מרבו - לא יחזיר פניו וילך אלא מצדד פניו והולך.

דף נג עמוד ב
* המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום (ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימין [של הקב"ה] ואחר כך לשמאל).
* כיון שפסע שלוש פסיעות לאחוריו לאחר תפילתו צריך לעמוד שם ולא לחזור מיד.
* הגמרא מבארת מה היתה תפילתו הקצרה של הכהן הגדול בהיכל לאחר הקטרת הקטורת בקודש הקודשים.
* תפילת עוברי דרכים שלא ירדו גשמים לא הועילה מול רבי חנינא בן דוסא.
* המשנה סוברת כדעה שהארון גלה לבבל ולא כדעה שהארון נגנז במקומו.
* ישנה מחלוקת אם רבי שמעון בן יוחאי סובר שהארון גלה לבבל או נגנז במקומו.