דף עג עמוד א
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מקשה מברייתות על רב דימי (שאמר שבגדים שכהן גדול משמש בהן - משוח מלחמה משמש בהן), ומתרצת.
* משוח מלחמה אינו עובד בבית המקדש לא בארבעה בגדים ככהן הדיוט (משום מעלין בקודש ולא מורידין) ולא בשמונה בגדים ככהן גדול (משום איבה).
* הברייתא מפרטת הבדלים שבין כהן גדול לכהן הדיוט ולמרובה בגדים ולמשוח שעבר ולמשוח מלחמה.
* לדעת רבין (וכך בברייתא): בגדים שכהן גדול משמש בהן - משוח מלחמה נשאל בהן באורים ותומים.
* הברייתא מפרטת כיצד שואלים באורים ותומים.
דף עג עמוד ב
* אף על פי שגזירת נביא חוזרת - גזירת אורים ותומים אינה חוזרת.
* למה נקרא שמן אורים ותומים? - אורים שמאירין את דבריהן, תומים שמשלימין את דבריהן.
* לדעת רבי יוחנן: מתן התשובה מהאורים ותומים היה מתקבל על ידי האותיות החקוקות על אבני החושן שהיו בולטות במקומן, ולדעת ריש לקיש: האותיות היו אף זזות ממקומן ומצטרפות למילים שלמות.
* הגמרא מביאה את המקור לדין המשנה שאין שואלין באורים ותומים אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך בו.
* פרק שמיני, המתחיל בעמוד זה, עוסק בעינוי יום הכיפורים ובענייני תשובה וכפרה.
* חצי שיעור - לדעת רבי יוחנן: אסור מן התורה, ולדעת ריש לקיש: מותר מן התורה (אך אסור מדרבנן).