שבת דף ו

דף ו עמוד א
* הגמרא מבררת את דעת חכמים (שבברייתא בסוף העמוד הקודם) הסוברים ש"המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב".
* בן עזאי (הסובר ש"המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו פטור") מודה שהמושיט והזורק חפץ מחנות לפלטיא דרך סטיו שחייב.
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת את ארבע הרשויות שיש בשבת (רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית, מקום פטור).

דף ו עמוד ב
* מקום שיש לו רק שתי מחיצות הרי הוא רשות הרבים לדעת חכמים, ולדעת רבי יהודה הרי הוא רשות היחיד.
* כשישראל היו במדבר, המדבר היה נחשב לרשות הרבים (ומדייק תוס' שמשמע קצת שמקום לא נחשב רשות הרבים אלא אם מצויים שם ששים רבוא כמו במדבר).
* הברייתא כתבה שהמוציא והמכניס במזיד ענוש כרת ונסקל - והחידוש בכך הוא להשמיע לנו שהוצאה והכנסה הן מאותן מלאכות שאין להסתפק בהן, אלא בודאי חייבם עליהן סקילה במזיד.