שבת דף י

דף י עמוד א
* רבא בר רב הונא היה נועל מנעלי בד חשובים ברגליו ומתפלל, משום "הכון לקראת אלהיך ישראל", ואילו רבא השליך את גלימתו החשובה מעליו וחבק ידיו באצבעותיו, כמו עבד המדבר לפני רבו באימה.
* כשרבא ראה את רב המנונא שהוא מאריך בתפילתו הוא אמר לו "מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה", אך רב המנונא סבר ש"זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד".
* כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
* הברייתא מבארת מתי הוא זמן סעודה, ומבארת ששעה שישית היא זמן מאכלי תלמידי חכמים.

דף י עמוד ב
* אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ.
* הנותן מתנה לחבירו (בדבר שאינו עשוי להתגלות מי נתן לו זאת) - צריך להודיעו על כך מראש (כדי שלא יתבייש לקבל זאת).
* אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם.
* לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
* לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה (=עיר חדשה), שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין.