מועד קטן דף ג

דף ג עמוד א
* לגבי שביעית: "אבות (זריעה וקצירה) אסר רחמנא, תולדות (חוץ מזמירה ובצירה) לא אסר רחמנא" - ולכן השקאה בשביעית לא אסורה מהתורה. (לדעת רבא)
* בשמיטה - "אברויי אילני - אסור (כי זו פעולה של הרווחה), סתומי פילי - שרי (כי זו פעולה למניעת הפסד)".
* האמוראים נחלקו אם החורש בשביעית לוקה או לא.
* לדעת רבי אילעא: כל מקום שנאמר 'כלל' בעשה ו'פרט' בלא תעשה - אין דנין אותו ב'כלל ופרט וכלל'.

דף ג עמוד ב
* רבי אלעזר ורבי יוחנן נחלקו בביאור השמועה שאמר רב דימי ולא ידע לפרשה.
* מדין תורה תוספת שביעית היא שלושים יום לפני ראש השנה; מתקנת ב"ש וב"ה התוספת מתחילה מפסח ומעצרת; ונחלקו רבי יצחק ורבי יוחנן כיצד ואיזו תוספת ביטלו רבן גמליאל ובית דינו.
* אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין.
* עשר נטיעות (לעניין תוספת שביעית) ערבה (למקדש) וניסוך המים (בקרבן תמיד בסוכות) - הלכה למשה מסיני.