דף כה עמוד א
* ביהודה נאמנין עמי הארץ על טהרת יין ושמן של קודש כל ימות השנה - אך בגליל לא נאמנין, כי רצועה של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה ואי אפשר להביאם לירושלים (שביהודה) בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים.
* הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל - רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר.
* אין הקדש ניצול בצמיד פתיל.
* במשנה (בסוף העמוד הקודם) נאמר שעם הארץ נאמן על טהרת יין ושמן בשעת הגיתות והבדים, והגמרא מקשה ממשנה במסכת טהרות שנאמר בה להיפך, ומביאה שני תירוצים (ודוחה את התירוץ השני).
דף כה עמוד ב
* הגמרא מסתפקת מה הדין אם עבר הכהן החבר וקיבל מעם הארץ אחרי זמן הגיתות והבדים אם יכול להניח את החבית אצלו עד הגת הבאה.
* מודים בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה.
* אם בדק לפסחו - נחלקו האמוראים אם בדיקה זו מועילה כעת גם לתרומתו, ומסקנת "ההוא סבא" שהבדיקה מועילה.
* עם הארץ לא נאמן כל השנה על טהרת קנקנים ריקנים של קודש, ולא נאמן בשעת הגיתות על טהרת קנקנים מלאים של תרומה.
* האריס צריך לטרוח להכין את הכדים שבעים יום לפני הגת.