דף טו עמוד א
* הגמרא ממשיכה בדף זה להביא מקורות שונים להוכיח מי צדק במחלוקת האמוראים אם בית שמאי (שהתירו צרת ערוה) נהגו כך אף למעשה.
* רבי טרפון - מתלמידי בית שמאי היה, רבן גמליאל - מבני בניו של הלל הוא.
* בית שמאי ובית הלל נחלקו מתי ראש השנה לאילנות: א' שבט או ט"ו שבט.
* קטן הצריך לאמו - לדעת בית שמאי: חייב בסוכה, לדעת בית הלל: לא חייב בסוכה.
* שיעור 'עירוב מקואות' - לדעת בית שמאי: עד שתיפחת ברובה, לדעת בית הלל: כשפופרת הנוד בעובייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן.
דף טו עמוד ב
* נחלקו בית שמאי ובית הלל במוהל היוצא מן הזיתים קודם דריכתם, האם נחשב הוא לשמן ומכשירם לקבלת טומאה (דעת בית הלל), או שדינו כמי פירות שאינם מכשירים (דעת בית שמאי).
* רבי יוחנן החורני - אע"פ שתלמיד שמאי היה, כל מעשיו לא עשה אלא כדברי בית הלל.
* שאלו את רבי יהושע: צרת הבת מהו? - אמר להם: מחלוקת בית שמאי ובית הלל, והלכה כדברי מי? - אמר להם: מפני מה אתם מכניסים ראשי בין שני הרים גדולים בין שתי מחלוקות גדולות בין בית שמאי ובין בית הלל? מתיירא אני שמא ירוצו גלגלתי.
* לדעת רבי יהושע: אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין.