דף נה עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לכך שאחות אשתו מן האם אסורה.
* "ערות אשת אחיך לא תגלה" - האיסור הוא בין אם הוא אחיך מן האב בין אם הוא אחיך מן האם (והגמרא מבררת באריכות את המקור לדין זה).
* אם עבר בשוגג על איסורי עריות ועשאן כולם בהעלם אחד - חייב על כל אחת ואחת.
* לדעת רבי יצחק: כל חייבי כריתות בכלל היו ("ונכרתו הנפשות העושות"), ולמה יצתה כרת באחותו - לדונו (רק) בכרת ולא במלקות.
* הגמרא מבררת מנין להעראה שהיא כגמר ביאה אפילו באיסורי ביאה שאינם בכרת.
דף נה עמוד ב
* הגמרא מבררת מדוע התורה אמרה "שכבת זרע" בשפחה חרופה, באשת איש ובסוטה.
* יש מחלוקת אם "משמש מת (באבר מת בלא קישוי שאין ראוי להזריע) בעריות" פטור או חייב.
* האמוראים נחלקו אם "העראה" זו נשיקה (שהאבר נושק במקום תשמיש) או הכנסת עטרה או שניהם.