שבת דף כג

דף כג עמוד א
* למסקנת הגמרא: הדלקה עושה מצוה (ולכן: אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום).
* נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס.
* אכסנאי חייב בנר חנוכה.
* רבי זירא (שהתארח אצל אחרים) סמך על כך שאשתו מדליקה בבית בעבורו.
* כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר.
* ביום ראשון של חנוכה הרואה מברך ב' ומדליק מברך ג', מכאן ואילך מדליק מברך שתים ורואה מברך אחת.
* חצר שיש לה ב' פתחים משתי רוחות - צריכה שתי נרות, כי אם ידליק רק ברוח אחת הרי שבני העיר עלולים לחשוד שלא הדליק כלל.
* רבי שמעון מפרט ארבע סיבות לכך שהתורה אמרה להניח פיאה בגמר קצירו (ולא באמצע קצירו).

דף כג עמוד ב
* נר שיש לה שני פיות - עולה לב' בני אדם.
* מילא קערה שמן והקיפה פתילות - כפה עליה כלי: עולה לכמה בני אדם, לא כפה עליה כלי: עשאה כמין מדורה ואפילו לאחד אינה עולה.
* נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף (משום שלום ביתו), נר ביתו וקידוש היום - נר ביתו עדיף (משום שלום ביתו), נר חנוכה וקידוש היום - נר חנוכה עדיף (משום פרסומי ניסא).
* הרגיל בנר - יהיו לו בנים תלמידי חכמים, הזהיר במזוזה - זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית - זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום - זוכה וממלא גרבי יין.
* מי שאוהב תלמידי חכמים - יהיו לו בנים תלמידי חכמים, מי שמכבד תלמידי חכמים - יהיו לו חתנים תלמידי חכמים, מי שירא מתלמידי חכמים - הוא עצמו יהיה תלמיד חכם, ואם אינו מסוגל לכך אז יישמעו דבריו כדברי תלמיד חכם.
* הגמרא מבררת את הטעם לכך שאין מדליקים נרות שבת בשמן של תרומה שנטמאה.