דף צז עמוד א
* כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה - שפתותיו דובבות בקבר.
* המשנה הראשונה בפרק אחד עשר, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בתחילתה בדינם של האונס והמפתה לגבי קרובותיה ובדינם של האונס והמפתה את קרובות אשתו.
* אנס אשה - מותר לישא בתה (כך הדין מהתורה והגמרא מבררת את המקור לכך, אך מדרבנן הדין הוא שבחיי האשה - אסור לשאת את בתה, אך לאחר מות האשה - מותר).
* נשא אשה - אסור לישא בתה.
* חכמים מתירים לשאת את אנוסת אביו ומפותת אביו, ורבי יהודה אוסר (והגמרא מבררת את המקור לשיטתו).
דף צז עמוד ב
* הגמרא מביאה שבעה משלים (בנוגע למקרים בהם מצטרפים כמה קרבות משפחתיות בין אשה לאחיה או לבנה באשה אחת) שרגילים בני אדם לאומרם.
* רב אחא בר יעקב התיר לבני שפחה שהשתחררו (ועל ידי כך נעשו גרים) לשאת האחד את אשת אחיו, משום שלאחר שנתגיירו אינם נחשבים לקרובי משפחה - ורב ששת אסר (ובגמרא מובאות אפשרויות שונות באיזה מקרה בדיוק נחלקו).