באמצעות מונח זה הגמרא מעירה על כך שדברי הברייתא שלפנינו מופיעים במשנה, ולכן זו ברייתא שניתן לסמוך עליה. מקורות: רש"י (בבא קמא יד ע"ב): תנינא. במתניתין להא דת"ר בברייתא וש"מ דהא ברייתא עיקר היא: הליכות עולם (שער שני א/יד): כל היכא דאיכא תנינא להא דתנו רבנן הכי פירושה שנינו במשנה סיוע וסעד להא דתנו רבנן בברייתא ונפקא מינה שאותה ברייתא עיקר והלכה כמותה אחר שיש לה סמך מן המשנה. גופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלג: ואפשר ליישב כי לדעת התוס' כשאומר תנינא להא דתנו רבנן, הוא שיש שום חדוש אחר בברייתא טפי מדתנן, ואגב אותו חדוש תני הברייתא מאי דתני במתני', תדע לך דהא כתבו בעלי הכללים כי קאמר בגמרא תנינא להא דתנו רבנן, הנפקותא היא דהלכה כההיא ברייתא וכן פירש רש"י ז"ל, ואי אמרת בשלמא דמלבד הדין השנוי במשנה יש בברייתא חידוש אחר, ניחא דיש לנו נפקותא בידיעת ההלכה כההיא ברייתא לאותו ענין שלא נזכר במשנה מכח שמה שאמר עוד הויא במתני', אבל אם לא יש בברייתא חידוש יותר מן המשנה מאי נפקא מינה דאמרינן תנינא להא דתנו רבנן.
