var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108093;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","106"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("108093","0","מתפסח ועד עזה","08/01/25 00:40","ח טבת","תשפ&quot;ה","00:40","איתן","בתיאור עוצמתו של שלמה נאמר במלכים א פרק ה<br />{א} <span class='lightYellow'><b>וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכָל-הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן-הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם</b></span> מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת-שְׁלֹמֹ֖ה כָּל-יְמֵ֥י חַיָּֽיו: ... {ד} <span class='lightYellow'><b>כִּי-ה֞וּא רֹדֶ֣ה | בְּכָל-עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד-עַזָּ֔ה בְּכָל-מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר</b></span> וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל-עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב:  <br />על כך נאמר אצלנו <br /><span class='darkYellow'><b>רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם,<br />וְחַד אָמַר תִּפְסַח וְעַזָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲווֹ יָתְבִי וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסַח וְעַל עַזָּה כָּךְ מָלַךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ </b></span><br />דברי רב ושמואל נמצאים גם במגילה י&quot;א א', שם נחלקו בצורה דומה גם לגבי הודו וכוש. וברור שרב ושמואל לא נחלקו במציאות, האם תפסח ועזה / הודו וכוש קרובות או רחוקות, אלא הם נחלקו לאיזה תפסח ועזה התכוון הכתוב.<br /><br /><b>היכן תפסח ועזה הקרובות?</b><br />לשיטה שתפסח ועזה קרובות כן יש מקבילות במספר מדרשים (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=20893#p=20&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr='>שיר השירים זוטא א א</a>, ראו בלינק - שורה 12 מלמעלה, וכן אסתר רבה א ד)  השואלים &quot;והלוא תפסח ועזה סמוכות זו לזו&quot; או &quot;קרובות זו לזו&quot;. המדרש המפורש שבכולם הוא <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=44204#p=84&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr='>מדרש משלי, פרק כ פס’ ט</a>:<br />“והלא תפסח ועזה נתונות זו אצל זו? [אלא] כדרך שיצא אדם מתפסח והולך למזרח, ומן המזרח למערב, ומן המזרח לצפון, ומן הצפון לדרום, מקיף ועולה עד שעולה לעזה ... ” - לענייננו, המדרש לא רק מספר לנו שהן סמוכות, אלא גם – שתפסח היא מצפון מזרח לעזה.<br />(המשפט הזה מופיע במהדורת בובר וחסר במהדורות שקדמו לו)<br /><br />הראשון שמצאתי שהציע הצעת זיהוי לתפסח הוא החוקר אברהם משה לונץ, שהצביע על <b><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://amudanan.co.il/#!wiki=P475770'>ח'רבת תַּפְסַח</a></b> שבשומרון, על גדת נחל קנה, ממזרח לעמנואל של ימינו. <br />אמנם במפות בנות ימינו כתוב ח’ <b>טפסה</b>, אבל התעתיק הלועזי למשל במפת ה PEF הוא  TAFSAH – א”כ בעברית צריך להיות  תַּפְסַח, כפי שאיית לונץ.<br />לונץ כתב את הדברים באחת מהערותיו לספר &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21657&st=&pgnum=313'>תבואות הארץ</a>&quot; של הרב יהוסף שוורץ, אותו הוציא במהדורה שלישית בשנת תר&quot;ס 1900. הצעת הזיהוי הנ&quot;ל הוא בעמ' רצ&quot;ג-ד, בהערה.<br />אחריו הציע זאת גם המלומד הצרפתי הנודע  <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A1-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9C'>פליקס-מארי אַבֵּל</a> (ספרו – בצרפתית – “הגאוגרפיה של ארץ ישראל”, כרך ב, יצא לאור תרצ”ח 1938).<br /><br />אם זו תפסח, היכן היא עזה הנתונה בצידה והקרובה לה?<br />כ- 10 ק&quot;מ ממערב נמצא הכפר <b>עזון</b>, ש<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://amudanan.co.il/#!wiki=P401167'>התל העתיק שבמרכזו</a> יכול להיות בהחלט מועמד לזיהוי הזה.<br /><br /><b>ארכיאולוגיה</b><br />ההצעה הנ&quot;ל עשויה להיות מאוד קוסמת, אלא שאם כן - אנו מצפים למצוא שרידי ישוב מימי שלמה במקומות אלה. אך בפועל לא כך:<br />בעזון נערך סקר ארכיאולוגי בתשכ&quot;ח, לאחר מלחמת ששת הימים, יחד עם כל יהודה ושומרון. סביב המסגד, היושב על התל העתיק, נלקטו חרסים שתחילתן מן תקופת הברזל II (תקופת המלוכה) ועיקרם מתקופת בית שני.<br />בסקר היחיד שהתקיים בתַּפְסַח,  של פרופ’ ישראל פינקלשטיין, נמצא ישוב שומרוני מהתקופה הרומית והלאה, סוף ימי בית שני, ולא נמצא דבר מתקופת הברזל. <br /><br />ייתכן לומר שמדובר רק בסקרים, ונקווה שחפירה תניב תוצאות אחרות.<br />אך לחלופין אפשר להציע את ההצעה הבאה:<br />&quot;עבר הנהר&quot; הכתוב אצל שלמה הוא ביטוי המופיע בנביאים כמה פעמים, ותמיד הכוונה לנהר פרת.  אלא שבדורות הראשונים, כאשר בני הארץ אמרו “עבר הנהר” – הם התכוונו “העבר המזרחי של הנהר”: כך בדברי יהושע שאנו אומרים בליל הסדר &quot;בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר&quot; (פרק כד, פס’ ב ואח&quot;כ שוב בפס' ג יד טו), כך בספר שמואל (שמואל ב י טז) וכך בדברי אחיה הנביא משילה (מלכים א להלן פרק יד טו). אבל לאחר עליית מלכות אשור – מקום מושבם בין הפרת והחידקל נחשב בעיני עצמם ובעיני אחרים כמרכז העולם, ו”עבר הנהר” הוא העבר המערבי - גם בפי הנמצאים שם בעבר המערבי, ראו למשל עזרא ח לו, נחמיה ב ט, ג ז. (כשם שאנו מכנים את האיזור שלנו “המזרח התיכון”, ואת הודו ועד יפן &quot;המזרח הרחוק&quot;, כינויים שטבעה האיפריה הבריטית ביחס למרכז בבריטניה, והכינויים השתרשו).  מלכות שלמה היא אמנם קודם ימי אשור, אבל תחום מלכותו של שלמה נאמר לעיל פס’ א “מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם” כלומר מלכותו היא בעבר המערבי של הפרת, ועל כן יש לומר שכותב ספר מלכים – ירמיהו הנביא, כדברי חז”ל  (בבא בתרא י”ד ע”ב)  – השתמש בביטוי הזה כפי שהכירו אותו בימיו.<br />אם לגבי “עבר הנהר” כך – נוכל לומר זאת גם על תפסח ועזה, שאף אם הישובים לא היו קיימים בימי שלמה – הכותב השתמש בשמות המקומות כפי שהיו מוכרים בימיו.<br />(לגבי תפסח כאמור – אם יימצא שהיה במקום ישוב מימי בית ראשון).<br /><br /><b>למה בחר הנביא לדבר דוקא על תפסח ועזה?</b><br />אם מדובר על תפסח ועזה הקרובות זו לזו כעשר ק&quot;מ - מה מיוחד דוקא בהן שהנביא מציין דוקא אותן לציון שליטתו של שלמה, הלא יש עשרות ומאות זוגות ערים כאלו ואף קרובות יותר?<br />חשבתי להציע שזה גופא תורף דברי הדיעה הזו. הלוא כך לשונו  &quot;תִּפְסַח וְעַזָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲווֹ יָתְבִי וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסַח וְעַל עַזָּה כָּךְ מָלַךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ&quot;  וכדי לציין את ההשוואה הזו, כשם שמלך על הקרובות כך מלך על הרחוקות - בחר הכתוב שמות שתי ערים שהן גם קרובות וגם רחוקות.","123","","512","True","True","False","","410","162.158.22.172","0","0","סנהדרין|כ ע&quot;ב","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);