var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110279;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110279","0","הידור בביכורים לעומת הידור בקרבנות","20/04/26 17:45","ג אייר","תשפ&quot;ו","17:45","זילבר פדואל","לשיעור המוקלט - <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=310640'>לחצו פה</a><br />לתמלול - ראו להלן:<br /><br />מנחות קא<br />שלום למאזינים וחג עצמאות שמח <br />היום  ה' באייר תשפ&quot;ו,  נאיר בע&quot;ה מס' הארות על דף קא במסכת מנחות<br />נעסוק היום בשאלת ההידור בקרבנות ובמנחות, לעומת חובת ההידור בביכורים, ומתאימים הדברים לקראת חג השבועות הקרב אלינו.<br /><br />בדף של היום, במהלך דיון בנושא אחר משווה הגמרא בין פרה אדומה למנחות. ציטוט -  בִּשְׁלָמָא פָּרָה עוֹמֶדֶת לִפְדּוֹת הִיא שֶׁאִם מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מִצְוָה לִפְדּוֹתָהּ אֶלָּא הָנֵי מְנָחוֹת מִצְוָה לִפְדּוֹתָן ?<br /><br />מה ההבדל ? מסביר רבנו גרשום (כאן) שהמנחה גם ככה היתה באה מן המובחר.<br />וזאת אכן למדנו במשנה לעיל פג:<br />כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מִן הָאָרֶץ וּמֵחוּצָה לָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן חוּץ מִן הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וכו' <br />וְכוּלָּן אֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הַמּוּבְחָר<br />המלה &quot;וכולן&quot; מוסבת על כל קרבנות ובכללן המנחות וזה ההסבר לתמיהת הגמרא אצלנו.<br /><br />האם דין המובחר מעכב? בענין הביכורים נחלקו על כך אמוראים לעיל פד:<br />כלומר האם מה ששנינו (ביכורים א-ג) &quot;אין מביאין ביכורים .., ולא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים&quot; – הוא לעיכובא או לא.<br />הרמב&quot;ם פסק (ביכורים ב-ג) שבביכורים המובחר מעכב<br />אך בשאר הקרבנות זה הידור לכתחילה אך אינו מעכב<br />{כמבואר בהלכות איסורי מזבח פרק ז<br />הלכה א - לא כל דבר שאינו פסול מביא אותו לכתחילה, כיצד היה חייב עולה לא יביא שה כחוש וכעור ויאמר הרי אין בו מום, ועל זה נאמר וארור נוכל וגו' אלא כל שיביא לקרבן יביא מן המובחר.<br />הלכה ב - וכך היו עושין בזמן המקדש מביאין אילים ממואב ומביאין כבשים שגביהן רחבים מחברון ומביאין עגלים מן השרון וגוזלות מהר המלך ומביאין יין מקרחיין והלוטיין וסולת ממכמש ויוחנה ומביאין שמן מתקוע }<br /><br />מהו ההבדל המהותי בין ההבאה מן המובחר בקרבנות ובביכורים? מדוע בביכורים זה מעכב?<br /> <br />הרב אברהם סתיו, (במאמר באתר ישיבת הר עציון) הסביר ,שהתבוננות במקורותיהם של שני דינים אלו מעלה שמדובר בשני דינים בעלי אופי שונה לחלוטין. דין הבאת מנחות ושאר קורבנות מן המובחר נלמד מן הפסוק בדברים (יב, יא):<br />&quot;שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'&quot;.<br />פסוק זה עוסק בשלב ההבאה של הקורבן, שבו יש מצווה שהקורבן יהיה קורבן מובחר. הפסוק מדבר על מצב שבו הנדרים כבר נִדְּרוּ והחיובים כבר חלו, והוא תובע שתשלום הנדרים יהיה מקורבנות מובחרים. <br />אבל את דין הבאת ביכורים מן המובחר לומד רבי יוחנן מהפסוק (דברים כו, ב(:<br />&quot;וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ&quot;.<br />וכך דרשו רבי יוחנן :  'מראשית' ולא כל ראשית, 'מארצך' ולא כל ארצך. <br />פסוק זה עוסק בעצם הגדרת החיוב, אשר חל דווקא על התבואה המובחרת של הארץ. כך מבואר גם בירושלמי (ביכורים ב, ג), שתמרים שבהרים ופירות שבעמקים אינם רק פסולים להבאה אלא שלא חלה עליהם כלל מצוות ביכורים.<br />ממילא מובן מדוע דין ההבאה מן המובחר מעכב דווקא בביכורים ולא בשאר קרבנות ומנחות . <br /><br />בשאר הקרבנות מדובר בדין בהבאת הקורבן, אשר על פי הכלל הנקוט בידינו אינו מעכב אם לא שנה בו הכתוב, ואילו בביכורים זהו דין בעצם החיוב של המצווה, ובפירות שאינם מובחרים כלל לא חל החיוב ואין משמעות להבאתם.<br />יש לציין שעל אף שדין מובחר בקרבנות אינו לעיכובא – עדיין מדובר בדין דאורייתא. רק שאינו מעכב. מה שאין כן זה אלי ואנוהו שלרוב הפוסקים הוא רק דין דרבנן. <br />כך למשל כתב בשו&quot;ת שבט הלוי (חלק ג סימן עט):<br />והיינו שזה דין מדיני הקרבן להקריב לגבוה רק מחלביהם וממובחריהם, ותראה שלא נזכר בשום מקום בש&quot;ס קרא זה דהקריבהו לפחתך, (אלא) רק בעניני קדשים... אבל זה אלי ואנוהו לרוב השיטות הוא רק דרבנן.<br /><br />בסוף פרק ז החותם את הלכות איסורי מזבח מאריך כדרכו הרמב&quot;ם וכותב (הלכה יא) :<br />שהרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו, הרי נאמר בתורה והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע י&quot;י אל הבל ואל מנחתו, והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר כל חלב ליי' וגו'<br /><br />וכך כתב במסילת ישרים פרק יט (בביאור חלקי החסידות) <br />אמרו חז&quot;ל: 'זה אלי ואנוהו' - התנאה לפניו במצוות&quot;... הרי דעת שפתותיהם ז&quot;ל ברור מללו, שאין די בעשות המצוה לבד, אלא שצריך לכבדה ולהדרה... ומי שממעט בזה במקום שהיה יכול להרבות אינו אלא חוטא. הוא מה שהנביא מלאכי מתרעם על ישראל בדבר ה' (מלאכי א, ח): 'וכי תגישון עור לזבוח אין רע? - הקריבהו נא לפחתך – הירצך?!' ... ואמרו עוד בספרי: 'וכל מבחר נדריכם' (דברים יב): דהיינו: שלא יביא אלא מן המובחר. וכבר מצאנו קין והבל: הבל הביא 'מבכורות צאנו ומחלביהן', וקין - מן הפסולת - 'מפרי האדמה', כפירושם ז&quot;ל (בראשית רבה כב) . ומה עלה בהם? – 'וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה' (בראשית ד) . ואומר (מלאכי א): 'וארור נוכל... ונודר וזובח משחת לה'! - כי מלך גדול אני!&quot;... <br />וסדר העלאת ביכורים יהיה לנו לעינים לראות מה הוא הידורן של מצוות, שכך שנינו (ביכורים ג): 'השור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם'&quot;. עוד שם: 'העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של זהב, והעניים - בסלי נצרים'. עוד שם: 'שלש מידות [הידורים] בביכורים: ביכורים, תוספת ביכורים ועיטור ביכורים'. הרי לנו עד כמה ראוי לנו להוסיף על גופה של מצוה כדי להדרה... והנה, אם כך - לבשר ודם, קל וחומר למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא&quot; <br /><br />ונסיים מענייני דיומא , כבר פסקה הרבנות הראשית לישראל לומר הלל ביום העצמאות, להודות על נס עצמאותנו. ולהבדיל מפורים שאיננו אומרים הלל בגלל שאכתי עבדי אחשוורוש אנן (מגילה יד.)  - ובהלל נאמר הללו עבדי ה' . מכאן שעצמאות מאפשרת לך להיות עבד ה' !<br />ומקור ההלל לאחת הדעות בפסחים קיז. הוא שירת הים.  הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר : אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר :  מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם<br />ואת הפסוק בשירת הים  זה אלי ואנוהו – עליו דיברנו לעיל בענין הידור מצוה - <br />מבאר רש&quot;י – וְאַנְוֵהוּ  - לְשׁוֹן נוֹי; אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ לְבָאֵי עוֹלָם<br /><br />עד כאן מפורטל הדף היומי ,  מנחות דף קא<br />חג עצמאות שמח<br />ולהתראות מחר בדף קב","504","","45","True","True","False","","120","172.70.153.176","0","0","מנחות|קא ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);