var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110482;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","79")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110482","0","רובו ככולו-מנין? ודין האוכל רוב כזית מצה","26/05/26 20:34","י סיון","תשפ"ו","20:34","זילבר פדואל","חולין כז
שלום למאזינים
היום יא' סיון תשפ"ו, נאיר בע"ה מס' הארות על דף כז במסכת חולין
נעסוק היום במושג רובו ככולו המופיע במשנתנו הפותחת את פרק שני.
אומרת המשנה –
הַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ

מה מקור הדין?
והאם הוא גורף בכל מקרה? הרי מן הסתם אדם שאכל רוב כזית מצה, לא יצא ידי חובת אכילת כזית...
וכן לאידך גיסא – לא ייענש אדם על מאכלות אסורות ברוב שיעור אלא בכל השיעור
ובכן נאמרו מס' מקורות ביחס למקור הדין:
1. במס' נזיר מב. נזיר שגילח ושייר 2 שערות – לא עשה ולא כלום. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא זֹאת אוֹמֶרֶת רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא. ומבהירה הגמ' - מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי נָזִיר בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ - הָכָא הוּא דְּעַד דְּאִיכָּא כּוּלּוֹ הָא בְּעָלְמָא רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ
(אלמלא הפסוק המפורש – ניתן היה להשאיר מעט שערות מדין רובו ככולו)

2. במס' הוריות ג: אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מֵאָה שֶׁיָּשְׁבוּ לְהוֹרוֹת אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ כֻּלָּן שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ עַד שֶׁיִּשְׁגּוּ כֻּלָּן .. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָא הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דִּבְכׇל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ קַיְמָא לַן רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ וְהָכָא כְּתִיב כׇּל הָעֵדָה



בדיני ממונות ידועה הגמרא בבא קמא כז: - אין הולכים בממון אחר הרוב ושם שואל התוס' – הרי אפילו בדיני נפשות הולכים אחר הכרעת רוב הדיינים, כל שכן בדיני ממונות.

ועונה התוס' - גבי דיינים שאני דחשיב מיעוט דידהו כמי שאינו
ועל תוס' זה העיר המהר'ץ חיות, תודה לבני אילון ששלח לי מקור זה -
ציטוט -
היינו דהתורה כתבה לנו ריבוי דכתיב ואם מעיני כל העדה ודרשינן במס' הוריות (ג ע"ב) דקי"ל רובו ככולו וכבר כתבתי בחבורי החילוק בין הלוך אחר הרוב ובין הכלל דרובו ככולו דהלוך אחר הרוב היינו שהמיעוט נשאר עדיין רק שאין דנין אחריו רק עושים מעשה ע"פ הכרעת הרוב ורובו ככולו היינו שנתהפך המיעוט לרוב ולא נשאר אחר הכרעה שום מיעוט כלל.
ואכן בחידושי הגר"ח מבריסק, על ב"ק שם, כותב שהמקור ל"רובו ככולו" הוא דווקא הפסוק "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"(ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ב') שנאמר בנושא דיינים
אולם מדוע לא נפעיל עיקרון זה גם על שיעור כזית מצה?
מקור מענין נוסף מצא מו"ר אחי הרב עזריאל זילבר, בספר חבש פאר של הרא'יה קוק אשר יצא נגד פיסקו של "התפארת זיו" שאם מקצת מן התפילין של ראש היו על המצח – עדיין קיים המצוה. ואחד מנימוקיו היה- שרובו ככולו.
על כך כתב בחריפות הרב זצ"ל
ובעיקר הדבר מה שמביא לידי גמגום הוא שיהיה שייך רובו ככולו, ובאמת איני יודע מקום ספק בזה, הרי כל השיעורים שפירשה תורה לא שייך בהם רובו ככולו ! ולא מהני רובו כזית ככולו ולא רוב רביעית וכן בכותבת, כשעורה, כעדשה, וכיוצא בהם.


וכבר קדם לו החתם סופר (שו"ת או"ח סי' ק"מ) ,
שבשיעורים לא שייך לומר רובו ככולו, דהיינו שאם אכל רוב כזית מצה לא יצא, ובעינן דוקא שיאכל כזית שלם של מצה
וכיוצא בזה אי אפשר לקדש על רוב רביעית, או לטבול במקווה שיש בו רוב ארבעים סאה
ובאמת מה הטעם לכך –
מסביר החת"ם סופר שלא שייך לומר רובו ככולו אלא מתוך כולו כלומר שרק אם הרוב הוא מתוך כולו. ואם כך בשאלת השיעורים, אין מציאות של כולו בכלל אלא יש רק מציאות חלקית של רוב רביעית שבה לא שייך להגיד רובו ככולו, ולומדים זאת מסנהדרין, שאם נתיישבו רק רוב סנהדרין לדון, אין דינם תקף, מכיוון שצריך רוב מתוך כל.
והנה דברי החת"ס בלשונו מפאת היסודיות שבהם- השואל אגב היה המהר'ץ חיות
ציטוט - ולפע"ד לא שייך רובו ככולו אלא מתוך כולו, דמסנהדרין ילפינן דבעינן רוב מתוך כל אבל אם לא נתוועדו רק רוב סנהדרין אינו כלום, וה"נ לעולם שדינן המיעוט בתר הרוב, אבל כולו בפנינו, כגון עשרה הוה עדה לדבר שבקדושה ואם שבעה מהם לא שמעו קדיש וברכו נמשך המיעוט אחר הרוב, אבל אם רק נתועדו ז' לא אמרינן דבר שבקדושה, וכבר נתעורר מזה הרב המאירי, וכן הצבור רוב שחטאו מביא המיעוט עמהם פר בהוראה, וכן לענין טומאה וטהרה בעשיית פסח, וכן חיות (אצלנו בחולין, ה-ו בשורוק) שמיעוט סימנים נגררים בתר רוב דנפק חיותא וכן בכל דוכתא, אבל לאכול פחות מכשיעור או לטבול בפחות מכשיעור ולימא רובו ככולו, לא שמענו

נסיים בענין התפילין בדבריו של ערוה"ש (אורח חיים סימן כז סעיף כ)
ויש להזהיר לההמון על ככה כאשר ראינו בעינינו שרבים נושאים השל ראש חציו על המצח ואוי לאותו בושה כי לא קיימו מצות תפילין מימיהם ומברכים לבטלה ועונשם גדול ..וראיתי כמה מיראי אלקים שהולכים ומעיינים בכמה בני אדם אם מונח עליהם השל ראש כראוי ואם אינו כראוי מתקנים להיות כראוי ואשרי חלקם ושכרם גדול מאד:

עד כאן מפורטל הדף היומי , חולין דף כז
ולהתראות מחר בדף כח","504","","9","True","True","False","","69","172.69.128.174","0","0","חולין|כז ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);