var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110736;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110718","סימניית לוח שנה ללומדי הדף היומי - תשפ&quot;ז","מנהל האתר","15/07/26 09:50","1","512"),new MostViewed("110724","שאלה 'מוזרה'","עלי","16/07/26 10:15","209","96"),new MostViewed("110728","בן פקועה  - 26.","נתנאל (לאנתנ)","17/07/26 18:37","53443","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110736","0","ערב יוכ&quot;פ בגליל והקשר לתשעה באב-משך חכמה","21/07/26 09:54","ז אב","תשפ&quot;ו","09:54","זילבר פדואל","חולין פג<br />שלום למאזינים <br />היום  ח מנחם אב תשפ&quot;ו,  נאיר בע&quot;ה מס' הארות על דף פג במסכת חולין<br /><br />מדוע דוקא בגליל הרבו בסעודת בשר בערב יוכ&quot;פ ? <br />(אמנם <u>רש&quot;י </u>ע&quot;ז ה: הסביר - שהיו רגילין להרבות שמחה יותר. אבל לא ביאר למה)<br /><br />מחדש <u>המשך חכמה</u> (פ' אמור , על הפסוק אותו ואת בנו, ויקרא כב-כח) חידוש נפלא, הקשור לצום ט&quot;ב שיתחיל בעוד כמה שעות : <br />נצטט ונסביר – <br />&quot;יתכן דבירושלמי פרק קמא דכתובות אמר דביהודה היה גזירות משום שקבלה היה שיהודה הרג לעשו, כמו שנאמר (בראשית מט, ח) &quot;ידך בעורף אויביך&quot;. ולכך לא היה דין סיקריקון ביהודה, והיו גוזרים שכל בתולה תיבעל לטפסר תחילה, ולכך היו מיחדים וכו'. <br />ואיתא פרק גיד הנשה שעל יום הכיפורים היה גזירה ושמדא, בסוגיא דיום הכיפורים שחל להיות בשבת. ולכן לא היו מרבים בסעודות ביהודה ערב יום הכיפורים, כי היכא דלא ליהוי אושא מילתא, ולא יתודע לשונאים, ונכון&quot;.<br /><br /><u>הסבר קצר ואז נרחיב : </u><br />דוקא בגליל ערכו סעודות גדולות בערב יוהכ&quot;פ כי ביהודה היו גזירות חמורות של הרומאים ובכללם איסור לקיים את יום הכיפורים. קיום סעודה גדולה בערב יוהכ&quot;פ ביהודה - היה חושף הדבר לרומאים.  לכן בערב יוכ&quot;פ - דוקא בגליל , אומר רבי יוסי הגלילי – יש להודיע לקונים שייזהרו מדין אותו ואת בנו<br />מדוע דוקא בנחלת שבט יהודה גזרו ? מבאר הירושלמי שמסורת היתה ביד הרומאים המזוהים עם אדום, ועשו הוא אדום, - שיהודה בן יעקב הוא זה שהרג את עשיו בלווית יעקב אביהם.<br />זה מסביר מדוע המשנה בגיטין (נה: ) קובעת בדיני מכירת קרקע באונס לגוי – &quot;לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה &quot; ואכן התוס' שם בגיטין מביא את המקור מהירושלמי הנ'ל.שבשל הגזירה החמורה ביהודה – לא יכול היה המוכר לטעון לביטול מקח בשל כפיית הסירקירון הגוי. כי מכר בלב שלם להציל עצמו , מתוך הסכנה החריפה ביהודה.<br />המקור לגזירת יום כיפור הוא במסכתנו חולין קא: שם מתואר שנאלצו להזיז את יום הכיפורים לשבת עקב גזירת שמד שלא לקיים את יום הכיפורים. ההזזה לשבת הטעתה את הרומאים כי ידעו שבכל שבת לא עושים מלאכה. וזה כאמור מסביר מדוע רק בגליל, עשו סעודה בערב יוהכ&quot;פ ולא ביהודה מחשש שריבוי הסעודות יגרום שיוודע מתי יוהכ&quot;פ.<br /><br /><u>וראשית המהלך של המשך חכמה בנוי על הסבר מרתק ולא מוכר בירושלמי למשנה בכתובות פרק א'.</u> אומרת המשנה , כתובות יב. <br />הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַיחֵד עִמָּהּ<br />מדוע דוקא ביהודה ? <br />מבארת הברייתא שם - דְתַנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה  - בִּיהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְיַיחֲדִין אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ גַּס בָּהּ וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן<br />מפשט הבבלי – עולה – כדברי <u>המאירי</u>- שהטעם לייחדו ביהודה היה שיתרגל אליה ותיכנס אהבתו לליבה.<br /><u>אולם הירושלמי בכתובות (פרק א הלכה ה') מבאר שרק ביהודה היו גזירות. ציטוט - <br /></u>בראשונה גזרו שמד ביהודה שכן מסורת להם מאבותם (היינו מסורת לרומאים מאבותם ) שיהודה הרג את עשו דכתיב [בראשית מט ח] ידך בעורף אויביך והיו הולכין ומשעבדין בהן ואונסין את בנותיהן וגזרו שיהא איסטרטיוס בועל תחילה.<br /><br />התקינו שיהא בעלה בא עליה עודה בבית אביה שמתוך שהיא יודעת שאימת בעלה עליה עוד היא נגררת מכל מקום אין סופה להיבעל מאיסטרטיוס אנוסה היא ואנוסה מותרת לביתה.<br /> כהנות מה היו עושות? מטמינות היו ויטמינו אף בנות ישראל קול יוצא ומלכותא שמעה ואילין ואילין מתערבבין מה סימן היה להן (*) קול מגרוס בעיר משתה שם משתה שם אור הנר בברור חיל שבוע בן שבוע בן אף על פי שבטל השמד המנהג לא בטל<br />{(*) <u>פני משה</u> - לידע שיש נישואין אצל יהודים ולבא. כלומר זה לא סימן ליהודים אלא לרומאים ולכן נזהרו ביהודה מסעודה בערב יוכ&quot;פ}<br /><br />ואכן כך פירש<u> השיטה מקובצת בכתובות</u> , שעל ידי שתיבעל לבעלה תחילה – תאהב הכלה את החתן, לפי שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, ואם ח&quot;ו תבעל להגמון אחר כך, תבעל באונס, או, כדי שימצאנה ההגמון בעולה ויבטל גזרתו שגזר &quot;כל בתולה שנשאת ברביעי תבעל להגמון תחלה&quot;<br />הנה לנו, מתוך קטע קצר במשנה בדף שלנו, בענין זהירות בדיני אותו ואת בנו בערבי חגים– &quot;וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל&quot; - <br />בנה <b>המשך חכמה</b>  מהלך החורז את כל הדינים הייחודיים ליהודה :<br /><b>1.	דין סיקריקון בגיטין, <br />2.	דין ייחוד לפני החתונה בכתובות, <br />3.	הזזת יוכ&quot;פ לשבת עקב השמד בחולין קא<br />4.	ואי ריבוי סעודות ערב יוכ&quot;פ – בדף שלנו</b><br /><br /><b>ברוך שזכינו להיות בדור בו יהודה נגאלת.<br />בנותינו ב&quot;ה לא חוששות מאף הגמון.  ואור הנר וברור חיל הם ישובים פורחים בנחלת יהודה, ליד שדרות. </b><br />יהי רצון שנחזור ליישב את כל חבל עזה – שבנחלת יהודה <br />ויקוימו דברי הנביא יואל (ד)- &quot;וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר&quot;<br />ויהי רצון שיקויים גם הפסוק הבא ביואל - <br />ו&quot;ְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיקֹוָ֖ק שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן &quot;<br /><br />עד כאן מפורטל הדף היומי ,  חולין דף פג<br />ולהתראות מחר בדף פד (שכמובן לא יילמד בצום ...)","504","","1","True","True","False","","28","172.69.128.174","0","0","חולין|פג ע&quot;א","")];var iTotalPages=871;var SeverTime;fInitTree();getPersist(66796);