var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1595;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","103"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","83")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1579","0",""אין להגיד ההלכה אל הבחורים בתענית אסתר"","25/02/10 15:28","יא אדר","תש"ע","15:28","הצטטן","אמהרי"ל
אין להגיד ההלכה אל הבחורים בתענית אסתר
וסמך לדבר אין אסתר מגדת.
וכשתענית אסתר מוקדם לה' לא חש והגיד.
וכן כשאירע ביום ד' הגיד בו ביום משום דביום ו' אין להגיד דהוא שושן פורים וע"ש ואין פנאי.
ואמר דהוא סבר טעמא דאין מגידים מתוך שטרודים לעשות בצורכי פורים, כדרך שאין הולכים בישיבה בע"ש משום טורח לכבוד שבת.
והיכא דישנן בחורים פנויים דאית להון מטריחים אחרים לצורכן אין להקפיד שמגידין ההלכה בתענית אסתר.
(מהרי"ל הלכות פורים)
ונראה לי שיבוש,
כי לא הגידה אסתר מה שכתב אחריו,
ועוד במגילה דף ז' בתלמידי רב כהנא, היו מתאחרין וכו', משמע בפשיטות דיש ללמוד מפי הרב אף בפורים עצמו.
(הגהות מנהגים, מובא באליה רבה)","68","","5943","True","True","False","","256","87.70.65.130","0","0","",""),new Message("1580","1579","ובענין פורים","25/02/10 15:30","יא אדר","תש"ע","15:30","הצטטן","בעיני הדבר פשוט,
שאם כל ישראל היום הזה, אשר זרע עמלק לטבח יובל, ונפל המן הרע הזה, ראש מבית רשע, היו נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודשת לשמים, ויתר היום היו עסוקים בתורה כל אחד כפי שיעורו, על כן בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם וימחה זכר עמלק, כי היום הזה אשר החל לנפול ונפל מהם רב, הן עם ישראל לו היינו מתאמצים בתורה ומצוות כהיום הזה, רעה תבוא אליהם לזרע עמלק עד כלותם אותם ובא לציון גואל.
(לב דוד פ' כ"ט)","68","","5943","True","True","False","","181","87.70.65.130","0","1579","",""),new Message("1593","1579","חייב איניש לבסומי?","01/03/10 13:46","טו אדר","תש"ע","13:46","הראל","מאמר בנושא","46","","5939","True","True","False","","238","192.118.11.112","0","1579","",""),new Message("1594","1593","הדיון האחרון במאמר","01/03/10 21:59","טו אדר","תש"ע","21:59","עומר","מזכיר לי אמירה לגבי נשים, "נשים חיות על הניגון".
שהגמ' בקידושין לד. אמרה לגבי מזוזות לנשים, "גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי?!" - ובפשט אכן אנו מבינים שנשים צריכות חיים, ולכן הן חייבות במזוזות (ע"ש).
ואילו, אם לא היה ניגון, היינו אומרים : "גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי."...
פורים שמח!","59","","5939","True","True","False","","167","109.186.18.131","0","1579","",""),new Message("1595","1593","עד דלא ידע - עד ולא עד בכלל.","01/03/10 22:40","טו אדר","תש"ע","22:40","דוד כוכב","שהרי כל ענין שמחת פורים לזכור את הנס ולא לשוכחו.
לפי זה המעשה דרבה ורבי זירא מסייע, שלא ישתכר יותר מדי.
וכן שמעתי שפירש אחד האחרונים, ואמר שהפירוש נגלה לו בחלום.
וכן הביא הרב זעפרני בסוף ספרו על הנושא, בשם הרב מרדכי אליהו.
כמו כן מצינו שלשון עד היינו ולא עד בכלל, במסכת ערכין דף טז:
"עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה" (עד שיקצוף זה ויכה את המוכיח. רש"י).
ופירש בשו"ת מהרש"ל סימן נה
"דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל".
וכתב עליו בשו"ת מנחת יצחק חלק ד' סימן עט (י)
"ומש"כ ולא עד בכלל, לשיטתו בביאורו לסמ"ג (סוף לשון י"א), והועתק בחי' גאונים עה"ג עיון יעקב (בערכין שם)".
וכ"כ ביאור הלכה סימן תרח
"עד שיכנו - ראיתי בספר החינוך במצוה רל"ט וז"ל מה שאמרו ז"ל שחיוב מצוה עד הכאה כלומר שחייב המוכיח להרבות תוכחותיו אל החוטא עד שיהא קרוב החוטא להכות את המוכיח עי"ש עוד".","125","","5939","True","True","False","","175","212.76.117.222","0","1579","",""),new Message("1596","1593","בעניין "חייב"","01/03/10 23:08","טו אדר","תש"ע","23:08","דוד כוכב","במסכת ברכות דף ח.
לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום...
וברמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים יג, כה
חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת
במסכת קידושין דף ל.
לעולם ישלש אדם שנותיו...
וברמב"ם הלכות תלמוד תורה א, יא
וחייב לשלש את זמן למידתו...
במקומות רבים בש"ס וברמב"ם מוזכר 'לעולם... אדם' ובדרך כלל מוכח שמדובר במידת חסידות. כגון במסכת ברכות דף יז: "לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם".
ומסתבר שהרמב"ם לא נתכוין לשנות מדברי הגמרא, לכן מסתבר לפרש לשון חייב כאן שאינו חובה גמורה.
וכמו כן לשון צריך, אינו חובה גמורה בהכרח.","125","","5939","True","True","False","","149","212.76.117.222","0","1579","",""),new Message("18055","1593","קושיה","07/03/12 12:01","יג אדר","תשע"ב","12:01","דוד כוכב","על דברי הכתב סופר שהציע ש'איניש' הוא אדם פשוט.
מסכת ברכות דף סא ע"ב: אמר רבא: לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו.
מסכת ברכות דף ס ע"א וע"ב: לא לימא אינש...
מסכת פסחים דף קטו ע"א: לא ניכרוך איניש מצה ומרור בהדי הדדי וניכול.
מסכת כתובות דף ס ע"ב: אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה.
במקומות אלו מדובר באנשים מהשורה הראשונה, כך שאין משמעות שאינש הוא תיאור של אדם פחות. ואדרבה כתב רש"י בבמדבר יג, ג "כלם אנשים - כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות".","125","","5202","True","True","False","","137","95.86.84.170","0","1579","",""),new Message("1597","1596","לא ברורה כוונתך","01/03/10 23:17","טו אדר","תש"ע","23:17","בבא רגל","הדוגמאות שציינת הם דוגמאות בהם בגמרא נאמר "לעולם... אדם",
והרמב"ם כתב לשון "חייב",
וטענתך - שהרמב"ם לא התכוון שיש כאן חובה גמורה אלא רק מידת חסידות.
אבל - מה הקשר לסוגיית "חייב איניש לבסומי" שבה נאמר בגמרא לשון "חייב"?
לא כל כך מובנת לי כוונתך.
ומכל מקום לגבי המילה "חייב" בסוגיית "חייב איניש לבסומי" כבר הועלתה ההשערה במאמר הנ"ל של "הראל" שלאו דווקא חייב באמת... ואולי לכך התכוונת?","51","","5939","True","True","False","","199","77.124.227.71","0","1579","",""),new Message("1600","1597","נכון","02/03/10 15:10","טז אדר","תש"ע","15:10","דוד כוכב","זו תגובה למאמרו הנ"ל של הראל, שם הביא בהערה 4 את הילקוט שמעוני פרשת ואתחנן רמז תתל "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב...", הרי שלשון 'חייב' אינה בהכרח חובה מהדין.
וכן הבאתי שגם בדברי הרמב"ם מצינו לשון 'חייב' שאינה חובה גמורה.","125","","5938","True","True","False","","150","95.86.71.24","0","1579","","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);