var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27084;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","102"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","82")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26928","0","למה אין ברכה על משלוח מנות?","18/02/13 07:42","ח אדר","תשע&quot;ג","07:42","מתפעל","&quot;טעם שאין מברכין על מצות משלוח מנות בפורים והרי גם אם אינו רוצה לקבלם יצא (כמ״ש הרמ״א סימן תרצ״ה סעיף ה׳), משום דעיקר מצות משלוח מנות כמ״ש במקרא איש לרעהו שפירשו אוהבו להרבות השלום, ומי בוחן לבבות לידע אם חבירו אוהבו באמת, ע ל כן לא נתקן ע״ז ברכה כדי שלא תהיה ברכה לבטלה (ארחות חיים בשם שו&quot;ת מור ואהלות)&quot;.<br /><br />קשיא לי, מה לי שאולי חברו אינו באמת אוהבו ולא הצליח להרבות אחווה ורעות, העיקר שקיים ציווי חכמים לשלוח מנות כפי שציוו וקיים מצוותם ועל זה מברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו.<br /><br />וכי אם אדם נותן לעני צדקה, ואחר כך העני מחליט לזרוק את הכסף לים, האם לא יצא ידי מצות צדקה?<br /><br />יש כאן את מבחן התוצאה?","148","","4854","True","True","False","","699","212.29.198.117","0","0","כללי|",""),new Message("26932","26928","אינו מובן מה שאלתך","18/02/13 09:09","ח אדר","תשע&quot;ג","09:09","כדי","הרי לפ&quot;ד שו&quot;ת מר ואהלות עיקר תקנת חז&quot;ל היא רק כאשר חבירו אוהבו, שע&quot;י המצווה מרבה האהבה, ואם אינו אוהבו נמצא שבאמת לא קיים המצווה כתיקנה לפי דבריו, ומאי תו קשיא ליה.<br /><br />ושאלתך על דבריו היא בעצם לפי סברא אחרת משלו, ולא שאלה על שיטתו.","249","","4854","True","True","False","","320","79.176.198.232","0","26928","כללי|",""),new Message("26933","26928","פירוש","18/02/13 09:29","ח אדר","תשע&quot;ג","09:29","דוד כוכב","קודם כל, בחשוקי חמד גיטין דף נה ע&quot;ב הביא דברים אלו, ושם בסוף דברי שו&quot;ת מור ואהלות באמת סיים 'וצ&quot;ע' - אין ולאו ורפיא בידיה.<br />אבל כך פירוש הדברים, דאם חברו אינו אוהבו בתמים ובאמת, בודאי גם הוא אינו אוהב את חברו כדבעי, כדכתיב (משלי כז, יט) כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב-הָאָדָם לָאָדָם. כך כתב תוספות מסכת פסחים דף קיג ע&quot;ב ד&quot;ה שראה בו. ממילא מלכתחילה אין במשלוח מנות מצוה כי לא נשלח בדרך של להרבות שלום כפי הנצרך. כמו ששנינו במסכת אבות דרבי נתן פרק יג &quot;שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ מעלה עליו הכתוב כאלו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חבירו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם&quot;. <br /><br />באשר לעני, אכן טעם שאין מברכים על הצדקה שמא העני לא יקבלו.","125","","4854","True","True","False","","191","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("26986","26928","מה מברכים על כיבוד אב ואם ?","20/02/13 05:15","י אדר","תשע&quot;ג","05:15","הודו_כי_טוב","היש ברכות על מצוות בין אדם לחברו ?","207","","4852","True","True","False","","215","46.117.14.249","0","26928","כללי|",""),new Message("26990","26928","מאי רעהו?","20/02/13 08:04","י אדר","תשע&quot;ג","08:04","קותי","אם כבר אוהבו מה עניין להרבות אהבתו?<br />ומדוע לא נאמר איש לאוהבו ?<br />ומה נעשה עם <br />הפסוק<br />שמות פרק יא <br /><br />(ב) דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב:<br />שמות פרק יא <br /><br />ומה עם רעהו העדולמי?<br /><br />אולי רעהו זה כמו אחיך במקרא וזה לא עניין ביולוגי רק עניין של קרבה מסויימת <br /><br />האם ואהבת לרעך כמוך זה רק למי שאוהבו? או גם למי שנתחייב מיתה ברור לו מיתה יפה","217","","4852","True","True","False","","238","109.65.211.73","0","26928","כללי|",""),new Message("26999","26928","לכאורה נראה לתרץ כך","20/02/13 09:09","י אדר","תשע&quot;ג","09:09","אבינועם","נשמע לא הגיוני שכאשר בא אליך עני מורעב - אז תגיד לו:<br />&quot;חכה רגע, אני צריך לומר 'לשם יחוד' ולברך בכוונה גדולה&quot;.<br /><br />ועוד - לתת צדקה, גם ללא חיוב מהתורה, המוסר הטבעי האנושי דורש שכך תעשה.<br /><br />אותו כנ&quot;ל - לגבי משלוח מנות:<br />אם תיתן לחבר משלוח מנות בפורים, ותדגיש שזה בגלל ציווי, זה יקלקל את האוירה.<br /><br />אשמח לדעת אם יש מקור לסברות שהעליתי - תודה.","45","","4852","True","True","False","","314","84.229.53.48","0","26928","כללי|",""),new Message("27002","26928","האם מצאנו ברכה על נתינה?","20/02/13 09:47","י אדר","תשע&quot;ג","09:47","קותי","האם מברכים על נתינת מעשרות לכוהן?<br />האדם הוא נוטל ולכן אינו יכול לברך על נתינה<br />אולי בכל זאת יש אוזו דוגמא של ברכה על נתינה","217","","4852","True","True","False","","276","109.65.211.73","0","26928","כללי|",""),new Message("27079","26928","לעשות עפ&quot;י צווי או עפ&quot;י רצון פנימי?","22/02/13 08:29","יב אדר","תשע&quot;ג","08:29","לינקוש","קיבלתי במייל:<br /><br /> באחת מתשובותיו דן הג&quot;ר יחיאל יעקב ויינברג, השרידי-אש (חלק א סימן סא), בשאלה &quot;מפני מה אין מברכים על משלוח מנות?&quot;. הוא מציע שלוש תשובות לשאלה:<br /> א. לא מברכים על מצוה התלויה באדם נוסף. מכיוון שעבור לשלוח מנות דרוש עוד אדם, המקבל, אי אפשר לברך על המצוה.<br /> ב. התכלית של משלוח מנות הוא להרבות אהבה בין בני ישראל. אם אדם יברך &quot;וצונו&quot; על מצוה זו, זה נראה שהוא פוגע בתכלית המצוה, כי הוא כאילו מצהיר שהוא מרבה אהבה רק בגלל שהוא הצטווה על כך, ואי אפשר להוסיף אהבה בציווי.<br /> ג. &quot;ועוד נ&quot;ל לחדש, שמשלוח מנות היא באמת מצוה תמידית בכל השנה, ורק בפורים נצטוינו לקיים בפועל מצוה זו כדי שנזכור בכל השנה, כדרך שאנו קורים פ' זכור, כדי שנזכור כל השנה. וידוע מה שכתב באו&quot;ז, שמצוה שהיא תמידית ואין לה הפסק אין מברכין עליה. &quot;<br />  <br /> כשהוא דן בסעיף השני, הוא מוסיף בדבריו כך:<br />  <br />וכן הדין בצדקה, שאם הוא נותן מתוך רחמנות או מתוך אהבת ישראל טוב יותר ממי שנותן מתוך צווי וכפיה. וראה מה שכתב הרמב&quot;ם בשמונה פרקיו על מחלוקת הפילוסופים אם טוב יותר לעשות עפ&quot;י צווי או עפ&quot;י רצון פנימי והכרעת הרמב&quot;ם בזה.ואפשר שמשום כך אין מברכין על כיבוד אב ואם.<br /> הדברים אליהם מכוון השרידי-אש ברמב&quot;ם הם הדברים הבאים (שמונה פרקים לרמב&quot;ם פרק ו):<br />וזה, שהרעות אשר הן אצל הפילוסופים רעות - הן אשר אמרו שמי שלא יתאווה להן יותר טוב ממי שיתאווה להן וימשול בנפשו מהן, והם הדברים המפורסמים אצל בני האדם כולם שהם רעות, כשפיכות דמים, וגניבה, וגזל, והונאה, והזק למי שלא הרע, וגמול רע למיטיב, וזלזול הורים, וכיוצא באלה. והן המצוות אשר יאמרו עליהן החכמים עליהם השלום: &quot;דברים שאלמלי לא נכתבו ראויים היו לכותבן&quot;, ויקראון קצת חכמינו האחרונים אשר חלו חולי 'המדברים': 'המצוות השכליות'. ואין ספק כי הנפש אשר תתאווה לדבר מהם ותשתוקק אליו - היא נפש חסירה, וכי הנפש המעולה לא תתאווה לדבר מאלה הרעות כלל, ולא תצטער בהימנעה מהן. אבל הדברים אשר אמרו החכמים שהמושל בנפשו מהם יותר טוב ושכרו יותר גדול - הן המצוות השמעיות, וזה נכון, כי אלמלא התורה לא היו רעות כלל, ולפיכך אמרו שצריך האדם להניח נפשו על אהבתם, ולא ישים מונעו מהם אלא התורה.<br /> לאור דברים אלו של הרמב&quot;ם, מסיק השרידי אש שכל המצוות הנקראות &quot;המצוות השכליות&quot;, המצוות שהן הגיוניות לרוב בני האדם, צריכים להיות מקוימות כדבר טבעי ומתוך רצון פנימי, ולא בהרגשת ציווי. <br /> <br />  <br /> תלמיד חכם אחד העירני לדברי ערוך השלחן הכותב אחרת לגמרי (ערוך השולחן יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ):<br />סעיף ב<br /> כיבוד אב ואם היא מהמצות השכליות ונתפשטה בכל אום ולשון וגם הכופרים בתורה נזהרים בה מפני השכל והטבע ואנחנו עם בני ישראל נצטוינו על כל מצוה שכליות לבלי לעשותה מפני השכל אלא מפני ציוי הקדוש ברוך הוא בתורתו הקדושהועל זה נאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו' דמקודם כתיב ושמרת את החוקים ואת המשפטים וגו' ולזה אומר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה כלומר דהחוקים וודאי תעשו מפני שאתם שומעים לקולי אבל עיקר השכר הוא שגם המשפטים שהם המצות השכליות תעשו מפני השמיעה כלומר מפני שאני מצוה אתכם ולא מפני השכל וזהו שאמר דוד מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל וזהו עיקר גדול במצות התורה:<br />סעיף ג<br /> ויראה לי דלכן בדברות האחרונות כתיב כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ד' אלקיך כלומר לא תכבדם מפני שהשכל גוזר כן אלא כאשר צוך ד' אלקיך ובדברות הראשונות לא הוצרכו לזה מפני שהיו במדרגה גדולה כדכתיב אני אמרתי וגו' ובני עליון כולכם ופשיטא שכל מה שעשו לא עשו רק מפני ציוי הקדוש ברוך הוא אבל בדברות האחרונות אחר חטא העגל שירדו ממדריגתן נצטרכו להזהירם על זה [וכן בשבת כתיב שם כן משום דגם זה מוסכם בכל אום ולשון לשבות יום אחד בשבוע ולזה אומר שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך וגו' ולא מפני השכל]:<br />סעיף ד<br /> ויש ששאלו למה אין מברכין על מצוה זו וכן על כמה מצות יש שאלה זו כמו צדקה וגמ&quot;ח וכיוצא באלו ולענ&quot;ד נראה דכיון דכל אום ולשון עושים אותם נהי שעושים מפני השכל מ&quot;מ כיון שבעשייה שוים הם וההפרש הוא רק במחשבה שבלב שאלו עושים מפני ציוי הקדוש ברוך הוא ואלו מפני השכל לא תקנו ברכה על זה שיאמרו אשר קדשנו במצותיו וצונו וכו' וכבר בארנו זה בח&quot;מ סי' תכ&quot;ז ע&quot;ש [ועל שילוח הקן באמת צריך לברך כמ&quot;ש שם","58","","4850","True","True","False","","312","77.124.49.84","0","26928","כללי|",""),new Message("26940","26932","סברא אחרת משלו?","18/02/13 13:28","ח אדר","תשע&quot;ג","13:28","מתפעל","מה היא?<br /><br />אני הבנתי שאין שאלה אם הוא אוהבו או לא אלא על דרגת האהבה שאולי המשלוח מנות לא ירבה את האחווה ממה שכבר אוהבו ולא שמלכתחילה מדובר באחד שאינו אוהבו. הרי כמים הפנים לפנים ולמה שלא ידע האדם אם פלוני אוהבו? <br />פשוט צריך לשאול את עצמו אם הוא אוהב אותו, ואם כן, מסתמא גם חברו אוהב אותו באותה מידה.","148","","4854","True","True","False","","281","212.29.198.117","0","26928","כללי|",""),new Message("26938","26933","פירוש נוסף","18/02/13 13:25","ח אדר","תשע&quot;ג","13:25","המכריע","ומשלוח מנות איש ל&quot;רעהו&quot; - לדעת המור ואהלות, הכוונה למי שהוא רע וידיד שלו, ואם שולח לאדם שאינו רעהו אינו יוצא, ועל זה אמר שקשה לדעת האם הוא באמת ידיד שלי...","199","","4854","True","True","False","","227","31.44.140.226","0","26928","כללי|",""),new Message("26989","26986","יש על זה רשב&quot;א מפורסם","20/02/13 08:01","י אדר","תשע&quot;ג","08:01","מתפעל","שאומר כי ברגע שקיום המצוה שלך תלוי באדם אחר, אזי לא מברכים כי זה עלול להיות ברכה לבטלה.<br />למשל צדקה, אתה מברך ומושיט מטבע לעני. אולי הוא לפתע פתאום יסרב לקחת ואז ברכת לבטלה.<br /><br />לכן כאן שואלים שכן נצטרך לברך כי ההלכה היא שאף אם מקבל המשלוח מנות מסרב לקחת, יצאת ידי  חובה וממילא שייך לברך.","148","","4852","True","True","False","","304","212.29.198.117","0","26928","כללי|",""),new Message("26993","26990","מה עניין להרבות אהבתו?","20/02/13 08:20","י אדר","תשע&quot;ג","08:20","דוד כוכב","אוהב אוהב, אבל לא מספיק עדיין. צריך להגיע עד כדי ואהבת לרעך <span class='bordeaux'><b>כמוך</b></span>...","125","","4852","True","True","False","","106","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("27005","26993","בכל זאת מאי רעהו?","20/02/13 09:57","י אדר","תשע&quot;ג","09:57","קותי","רעהו זה שנים או יותר לאו דווקא בני אדם ששייכים לאותו עניין <br />ולראיה <br />בראשית פרק טו <br /><br />(י) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ <b>בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ </b>וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר:<br /><br />ולכן משלוח מנות המקורי היה לרעהו שהיה עמו בגזרת השמד<br />כדוגמתו שיר הרעוּת (של הציונים) <br /><br />הכנסת עניין אוהבו למשלוח מנות מחייב נימוק ממשי<br /><br />אולי תירוץ אפשרי שאוהבו בא למעט את השולח משלוח מנות לתועלת עצמו (שוחד) <br />לפי מה ששמעתי על משלוחים מוכנים באלפי שקלים קשה להאמין שזה רק להידור מצווה<br /><br />שמעתי פעם כעין זה מהרב זילברשטיין שליט&quot;א","217","","4852","True","True","False","","247","109.65.211.73","0","26928","כללי|",""),new Message("27000","26999","בודאי יש מקור","20/02/13 09:16","י אדר","תשע&quot;ג","09:16","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו היה רגיל להזכיר סברה זו. עד שיגמור את ה-לשם יחוד ימות העני מרעב.<br />וכמעשה דנחום איש גמזו.","125","","4852","True","True","False","","123","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("27003","27002","פדיון הבן","20/02/13 09:48","י אדר","תשע&quot;ג","09:48","דוד כוכב","","125","","4852","False","True","False","","109","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("27006","27003","פדיון הבן?","20/02/13 10:00","י אדר","תשע&quot;ג","10:00","קותי","הרי מקבל את בנו בתמורה","217","","4852","True","True","False","","206","109.65.211.73","0","26928","כללי|",""),new Message("27008","27005","לעניין שאלתך לגבי הגדרת &quot;רעהו&quot;","20/02/13 10:13","י אדר","תשע&quot;ג","10:13","כדי","עיין <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37692&st=&pgnum=117&hilite='>כאן</a> שדן בקושיא הזאת, ומסתעף עוד לכמה עניינים בנוגע למשלוח מנות ע&quot;ש.","249","","4852","True","True","False","","327","79.176.198.232","0","26928","כללי|",""),new Message("27024","27006","הפרשת תו&quot;מ","20/02/13 13:59","י אדר","תשע&quot;ג","13:59","דוד כוכב","","125","","4852","False","True","False","","92","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("27019","27008","תודה. נהניתי. כנראה שהספר","20/02/13 11:56","י אדר","תשע&quot;ג","11:56","קותי","לא הודפס מחדש<br />שווה לרכוש","217","","4852","True","True","False","","186","109.66.66.177","0","26928","כללי|",""),new Message("27022","27019","בהחלט! מומלץ מאוד!","20/02/13 12:19","י אדר","תשע&quot;ג","12:19","כדי","","249","","4852","False","True","False","","233","79.176.198.232","0","26928","כללי|",""),new Message("27042","27024","האם מברך על הנתינה לכהן?","20/02/13 20:59","י אדר","תשע&quot;ג","20:59","קותי","מברך על ההפרשה שהיא מצוות עשה כדי לתקן את הכרי<br />והנתינה באה ממילא<br />ולא לחינם יש וידוי מעשרות כדי לזרזו לתת ביערתי הקודש מהבית","217","","4852","True","True","False","","235","79.180.204.241","0","26928","כללי|",""),new Message("27050","27042","בהפרשה נעשה המעשר לממון שבט הכהנים","21/02/13 01:41","יא אדר","תשע&quot;ג","01:41","דוד כוכב","בנתינה נקבע ליד מי מהכהנים יגיע המעשר.","125","","4851","True","True","False","","141","95.86.103.248","0","26928","כללי|",""),new Message("27073","27050","קשה לקרוא לזה נתינה","21/02/13 23:02","יא אדר","תשע&quot;ג","23:02","קותי","שהרי בכך הוא מתיר לעצמו  את הטבל וזוכה ב 90% מהיבול<br />בתמורה ל 10% מס <br />וזה גם לא הוברר לאיזה כהן זה יגיע כי יש לבעלים טובת הנאה <br />וזה נתון לבחירתו","217","","4851","True","True","False","","280","79.179.170.90","0","26928","כללי|",""),new Message("27084","27079","משנכנס אדר מרבין בשמחה","24/02/13 10:10","יד אדר","תשע&quot;ג","10:10","דוד כוכב","על דברי השרידי אש דלעיל:<br />&quot;ואי אפשר להוסיף אהבה בציווי&quot;.<br /><br />על פי זה גם יתבאר, שאמרו במסכת תענית דף כט ע&quot;א:<br />&quot;משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה&quot;.<br />וקשה, למה איפוא במשנה (בדף כו ע&quot;ב) הזכירו רק: &quot;משנכנס אב ממעטין בשמחה&quot;, ובשום מקום לא הזכירו במשנה גם את הדין המקביל האמור לחודש אדר?<br />אלא שלענין הילכתא פסיקתא יש הבדל גדול בין מיעוט בשמחה לבין הרבות בה. מי שאינו מקיים את דברי המשנה ואינו ממעט בשמחה כראוי, אין בעיה לבית דין להצליף בו מעט, ומיד שמחתו תרד פלאים. אבל מי שאינו מקיים משנכנס אדר - מה יעשו בו בית דין?","125","","4848","True","True","False","","387","213.151.50.251","0","26928","כללי|",""),new Message("27085","27079","אבל בדברות האחרונות אחר חטא העגל","24/02/13 10:49","יד אדר","תשע&quot;ג","10:49","קותי","האם זה אומר שנוסח הדיברות השתנה? <br />&quot;כאשר צוך&quot; אומר רש&quot;י במרה","217","","4848","True","True","False","","201","79.180.175.34","0","26928","כללי|",""),new Message("27087","27079","לא ברור מה זה רצון פנימי ומה זה","24/02/13 11:23","יד אדר","תשע&quot;ג","11:23","קותי","ציווי <br />הרי כל ציווי אפשר להפר או לתת תירוץ שהכוונה למשהו אחר וכו'<br />איך מבדילים בין זה לזה?<br />אולי הרצון הפנימי משוחד לגמרי, נגיעות וכו' <br /><br />האוטונומיה של האדם נמצאת בעשית הישר והטוב <br />וממש לא חשוב אם עמדנו על כך דרך ציווי או דרך הבנה <br />ןלעשות הישר  והטוב זה מאוד מאוד קשה","217","","4848","True","True","False","","287","79.180.175.34","0","26928","כללי|","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);