var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13297;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","80"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","45"),new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13271","0","חידה","28/08/11 10:51","כח אב","תשע"א","10:51","מתפעל","אדם אומר משפט קצר ומתחייב בעקבות כך 100 מלקויות.
הכיצד?
(יכול גם להתחייב 200 מלקויות ויותר, 100 זה רק כדוגמא בלבד).","148","","4643","True","True","False","","319","94.188.248.70","0","0","כללי|",""),new Message("13273","13271","נדר שהוא לא יאכל שלוש ימים מאה פעמים 
","28/08/11 12:18","כח אב","תשע"א","12:18","דוד שפירא","","180","","4643","False","True","False","","188","212.76.97.92","0","13271","כללי|",""),new Message("13340","13271","ועוד חידה","29/08/11 14:34","כט אב","תשע"א","14:34","מתפעל","כיצד יתכן שיהיה מותר לאדם לבשל בשר פרה עם חלב פרה?","148","","4642","True","True","False","","179","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13384","13271","וחידה חדשה","30/08/11 11:03","ל אב","תשע"א","11:03","מתפעל","איזה ברכה מברכות הנהנין אנשים רבים לא מברכים אותה שבוע שלם בשנה ולמה?","148","","4641","True","True","False","","200","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13421","13271","וחידה טריה מהבקר","31/08/11 10:09","א אלול","תשע"א","10:09","מתפעל","כיצד יתכן, יהודי נמצא בבית הכנסת עטור בטלית ותפילין ומתפלל בכוונה גדולה,
לא עושה שום דבר אחר חוץ מלהתפלל, ויש לו רק כוונות טובות,
ובכל זאת מתחייב מיתה בידי שמים.
פעם ראיתי חידה כזו והתשובה היתה שחיסר באין כאלוקינו כשאומרים את הקטורת, יש ענין כזה שאם חיסר אחת מסמניה חייב מיתה, אז דכוותיה באמירה אם חיסר חייב מיתה. אמנם ברור שאין זו מיתה בידי שמים רגילה וכולי.
והנה מצאתי הבקר כשחיפשתי דין מסוים מקרה נוסף שמתאים בדיוק לחידה זו.
אדם מתפלל עם כוונות טובות ומתחייב מיתה בידי שמים (זה על פי הזוהר)","148","","4640","True","True","False","","199","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13505","13271","חידה נוספת","01/09/11 16:40","ב אלול","תשע"א","16:40","מתפעל","גוי הדליק נר בשביל הישראל ומותר להשתמש בו.
אמנם יכול להיות היכי תמצי שפתאום יהיה הנר אסור. הכיצד?","148","","4639","True","True","False","","210","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13587","13271","חידה יפה","05/09/11 12:35","ו אלול","תשע"א","12:35","מתפעל","כיצד יתכן שני שכנים שגרים באותה שכונה שמתפללים יחד באותו בית כנסת
אחד אומר הלל שלם והשני חצי הלל באותו בקר.
היתכן?","148","","4635","True","True","False","","195","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13277","13273","נשבע","28/08/11 12:45","כח אב","תשע"א","12:45","המכריע","אי אפשר לנדור שלא יאכל. נשבע שלא יאכל. ואז מספיק משפט אחד, כגון נשבע שלא יאכל פת, ועל כל כזית שאוכל לא ברציפות (או על ידי העלמות שונות או על ידי התראות מחלקות) ילקה כמנין אכילותיו מהדבר שעליו נשבע.
כמו כן אמר הריני נזיר ועבר מאה פעמים על איסורי נזיר, נכנס ל' פעמים לבית הקברות ושתה יין מ' פעמים וגילח ל' פעמים.
כמו כן הקדיש חפץ ואחר כך נהנה ממנו בשוגג מאה פעמים.
או הפריש תרומה בדיבורו ואחר כך אכל ממנה מאה כזיתים בשוגג.","199","","4643","True","True","False","","169","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13285","13277","אני חשבתי שמדובר רק על ידי דיבור ","28/08/11 13:59","כח אב","תשע"א","13:59","דוד שפירא","ולא על ידי מעשה במקרים שלך הוא מחוסר מעשה.","180","","4643","True","True","False","","156","212.76.97.92","0","13271","כללי|",""),new Message("13288","13285","מדובר שכל שעשה זה רק לדבר","28/08/11 14:49","כח אב","תשע"א","14:49","מתפעל","ולא שום מעשה אחר ובאותה שניה שסיים לדבר, התחייב בכל המלקויות הללו.
בקיצור, לא נדר ולא שבועה.","148","","4643","True","True","False","","162","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13291","13288","מה הבעיה בתשובה שלי?","28/08/11 17:55","כח אב","תשע"א","17:55","דוד שפירא","","180","","4643","False","True","False","","169","212.76.97.92","0","13271","כללי|",""),new Message("13294","13288","דיבר לשון הרע ?","28/08/11 18:28","כח אב","תשע"א","18:28","הודו_כי_טוב","","207","","4643","False","True","False","","130","46.117.14.249","0","13271","כללי|",""),new Message("13296","13291","מלבד מה שכתב המכריע?","28/08/11 19:40","כח אב","תשע"א","19:40","מתפעל","גם אם היה ניתן לנדור באופן של קונם פי באכילה או עיני בשינה,
הבעיה בזה שזה פשוט ואין בזה שום חידוש בחידה כזו. צריך איזה דין מחודש ולא ידוע.
ומלבד, אמרתי שאמר משפט אחד קצר. לדבריך אמר שלוש מאות משפטים.","148","","4643","True","True","False","","214","95.86.97.237","0","13271","כללי|",""),new Message("13297","13294","לוקים על לשון הרע מלקות?","28/08/11 19:41","כח אב","תשע"א","19:41","מתפעל","ולמה יקבל מאה מלקות על דיבור אחד?","148","","4643","True","True","False","","454","95.86.97.237","0","13271","כללי|",""),new Message("13300","13296","מה שהמכריע כתב זה שאלה לשונית 
","28/08/11 20:27","כח אב","תשע"א","20:27","דוד שפירא","האם אי אפשר להשבע ששלוש ימים אני לא יאכל כפול מאה פעמים?","180","","4643","True","True","False","","153","212.76.97.92","0","13271","כללי|",""),new Message("13299","13297","אמרת לא דווקא מאה","28/08/11 19:54","כח אב","תשע"א","19:54","הודו_כי_טוב","אז זה אומר על כל משפט של לשון הרע
יש כמה לאוים על לשון הרע כמדומני יותר מעשר לאוים
כך שזה כבר יותר ממאה
ובישיבת "אור שמח" למדתי שכן לוקים .","207","","4643","True","True","False","","168","46.117.14.249","0","13271","כללי|",""),new Message("13307","13299","יד לאוין","28/08/11 23:49","כח אב","תשע"א","23:49","המכריע","אבל לא לוקים על לשון הרע. (רמב"ם פי"ח מסנהדרין ה"א) ואור שמח צ"עג.
אמר למאה מיני עבודה זרה אלוהי אתם.
המיר מאה בהמות קדשים בדיבור אחד.
קילל מאה יהודים בשם.
נודר או נשבע בשם מאה עבודות זרות (יל"ע בזה).
העיד על מאה יהודים שחייבים מלקות (והוזם). זה כנראה לא נחשב.
הקדיש מאה בעלי מום.
הוציא שם רע על מאה נשותיו.","199","","4643","True","True","False","","164","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13335","13300","כפול מאה?","29/08/11 13:26","כט אב","תשע"א","13:26","מתפעל","לא חושב שיש כזה דבר.
אני חושב שצריך להישבע שוב ושוב.
ואולי גם השבועה השניה לא תתפוס שהרי הוא כבר מושבע ועומד ואין שבועה חלה על שבועה.","148","","4642","True","True","False","","155","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13324","13307","יישר כח המכריע","29/08/11 10:21","כט אב","תשע"א","10:21","מתפעל","הכוונה היתה לממיר 100 בהמות, רמב"ם פ"א תמורה הי"ד.
לגבי 100 מיני ע"ז, לכאורה שם הדיו מיתה ולא מלקות. לגבי מקלל יהודים, אכן נשמע טוב. האם כך פסק הרמב"ם?
העיד על 100 יהודים, אני מסופק אם ניתן להעיד על שני אנשים בו זמנית. זה באמת מעניין. גם במוציא שם רע מסתבר שיצטרך להעיד על כל אשה בנפרד.
המקדיש בעל מום לוקה?
יישר כח","148","","4642","True","True","False","","205","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13331","13324","כן","29/08/11 13:22","כט אב","תשע"א","13:22","המכריע","הרמב"ם בהל' סנהדרין מונה את כל המלקויות, וביניהם מקלל חבירו בשם,
לגבי עדות מבואר בגמרא שיש מקרים שמקבלים העדות על כולם כאחד כשזה אותו סיפור ממש ואכמ"ל.
מוציא שם רע זו לא עדות, אם יבוא לב"ד ויאמר במפשט אחד שכל נשותיו זנו קודם הנישואין הוי מוצש"ר. רק שזה לא יספיק לך מכיון שצריך להביא עוד עדים.","199","","4642","True","True","False","","156","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13343","13340","כחל","29/08/11 15:43","כט אב","תשע"א","15:43","המכריע","","199","","4642","False","True","False","","105","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13414","13340","תשובה נוספת","31/08/11 08:58","א אלול","תשע"א","08:58","עציוני","על פי שיטת השבות יעקב המובאת כאן (סוף העמודה הראשונה ותחילת השניה)","159","","4640","True","True","False","","276","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13348","13343","יש לך מקור?","29/08/11 16:36","כט אב","תשע"א","16:36","מתפעל","זכור לי במעומעם ענין הכחל. הכוונה לעטיני הבהמה?
בכל אופן, לא לזאת היתה הכוונה. חתיכת בשר בהמה מכל מקום בגוף.
כתף, ירך, צלעות, מה שתרצה. ובכל זאת יש אופן שמותר לבשל את הבשר בחלב.","148","","4642","True","True","False","","166","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13365","13348","בשר מבושל","30/08/11 00:23","ל אב","תשע"א","00:23","המכריע","אין בישול אחר בישול ואם הבשר כבר מבושל מותר לבשלו עם חלב.
בדרך כלל נהוג לתת דוגמה מציאותית של איסור בישול בשר בחלב, כשזורקים לאשפה שיירים מסיר בשרי רותח (עירוי מכלי ראשון) לפח שיש בו דברי חלב. ולהנ"ל הלך הפח לפח.","199","","4641","True","True","False","","158","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13381","13348","יש לי מקור גם ילתא שאלה שאלה דומה ","30/08/11 10:38","ל אב","תשע"א","10:38","דוד שפירא","אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר בעינן למיכל בשרא בחלבא אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי","180","","4641","True","True","False","","257","95.86.96.210","0","13271","כללי|",""),new Message("13374","13365","אכן בשר מבושל","30/08/11 07:23","ל אב","תשע"א","07:23","מתפעל","יישר כח. אין עליך.","148","","4641","True","True","False","","151","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13402","13374","ויש מקום לבעל הדין לדקדק","30/08/11 16:19","ל אב","תשע"א","16:19","דוד כוכב","שאלת: שיהיה מותר לאדם לבשל בשר פרה.
וכי זהו בישול, אם הוא כבר מבושל? הרי אין בישול אחר בישול!
אבל כמובן שלא נדקדק בקטנות, וגם ממרום לא ידקדקו עלינו בימי הרחמים.
ולעצם הדין צ"ע. מה עם החלב? הריהו מתבשל בטעם בשר!
ואם תמצי לומר שמדובר שגם החלב מבושל, מה יהיה למאן דאמר שיש בישול אחר בישול בלח?","125","","4641","True","True","False","","115","31.44.130.27","0","13271","כללי|",""),new Message("13386","13384","מזונות","30/08/11 11:27","ל אב","תשע"א","11:27","עציוני","לנוהגים שלא לאכול מצה שרויה.","159","","4641","True","True","False","","181","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13387","13386","מה הבעיה עם שרויה","30/08/11 11:56","ל אב","תשע"א","11:56","המכריע","יש עוגות מקמח מצה בלי טיפת מים. כמה שידוע לי זה חלק לכל המנהגים וברכתו מזונות.
אולי מתפעל שליט"א מתכוון לנוהג מסויים של נמנעי קטניות שכוללים בזה גם ירקות מכל הסוגים? האמת לא שמעתי על כך אני רק ממציא בכיוון שלך.
אולי יש נמנעים ממזונות בסוכות מפני ספק לישב? אבל גם זה לא ייתכן כי יכולים לאכול אחרי שכבר ישבו בסוכה ובירכו לישב קודם.","199","","4641","True","True","False","","163","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13388","13387","עקרונית אתה צודק","30/08/11 12:03","ל אב","תשע"א","12:03","עציוני","מעשית אני יודע שאני מעולם לא בירכתי מזונות בפסח.
(קשה למצוא מוצרים שאינם מכילים מים, ועל עוגה העשויה מקמח מצה, ביצים וסוכר בלבד אני מוותר).","159","","4641","True","True","False","","216","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13395","13388","אתה מוזמן אלי","30/08/11 13:41","ל אב","תשע"א","13:41","המכריע","אנחנו לא אוכלים שרויה כמנהג אבותינו, ואופים עוגות עם מי פירות, הלוואי העוגות של כל השנה היו כה טעימות. אני לא בקי באפייה אבל יש גם אגוזים וכו'.","199","","4641","True","True","False","","157","95.86.85.225","0","13271","כללי|",""),new Message("13398","13395","אכן כיוונתי לתשובת עציוני","30/08/11 15:34","ל אב","תשע"א","15:34","מתפעל","גם אני לא ידעתי שיש עוגות מקמח מצה עם מי פירות.
אולי מחמירים החסידים שלא לעשות כן מחשש שיבואו לעשות עם מים.
אני צריך לברר.
אצלינו נוהגים רק קמח תפוחי אדמה.","148","","4641","True","True","False","","203","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13404","13398","גם אצלינו","30/08/11 18:29","ל אב","תשע"א","18:29","דוד שפירא","","180","","4641","False","True","False","","176","95.86.96.210","0","13271","כללי|",""),new Message("13405","13402","מספיק שא' מהם לא מתבשל","30/08/11 20:30","ל אב","תשע"א","20:30","המכריע","מסתבר שהאיסור הוא כשגם החלב וגם הבשר מתבשלים יחד, אבל כשרק אחד מהם מתבשל אין איסור, ומהאי טעמא נקיטנא בשר ולא חלב מבושל לחוש לדעה שהבאת.","199","","4641","True","True","False","","148","95.86.71.186","0","13271","כללי|",""),new Message("13406","13404","מנהג כזה?","30/08/11 20:32","ל אב","תשע"א","20:32","המכריע","סביר שזו הנהגת עקרות הבית שעם קמח תפו"א הכל שרי להו, אבל לא שמעתי מימי מנהג שכזה לא לאפות קמח רגיל במי פירות. הלא הלכה ערוכה היא מהגמרא ועד אחרוני הפוסקים וכמדומה שלא צפצף בזה אדם מעולם.","199","","4641","True","True","False","","154","95.86.71.186","0","13271","כללי|",""),new Message("13409","13405","יש בכל זה מחלוקת גדולה באחרונים","31/08/11 02:24","א אלול","תשע"א","02:24","דוד כוכב","יש סוברים שיש בבב"ח בישול אחר בישול, ואינו דומה לשבת.
ודעת הצל"ח שבת קה: וחולין קח. במסקנתו שגם בבב"ח אין בישול אחר בישול.
וי"א שיש בישול אחר בישול רק אם לא נתבשלו לפני כן שניהם יחד. כלשון הפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תרעג:
"ובשר בחלב כתבתי בפריי [יו"ד סימן פז שפתי דעת אות ב ד"ה כתב; סימן קה משבצות זהב אות ב ד"ה עוד למדתי] דיש בישול אחר בישול בין בלח וביבש (ובשבת בלח צונן יש אומרים דיש בישול אחר בישול, עיין סימן שי"ח שם), היינו בכל אחד לבדו ולערבם יחד בנותן טעם ע"י הבישול, מה שאין כן כשכבר מבושלים ומעורבים יחד בנותן טעם ונצטנן, י"ל דתו אין עובר בבישולו אח"כ ביבש".
ולשון שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן נח:
"...שדן אם שרי להדליק נר חנוכה, בחמאה שנתבשלה בקדירה של בשר בן יומו, שנאסרה מחמת שלא הי' ס'...
ובא"ר שם תמה עליו, דבלאו הכי אסור מחמת בישול בב"ח, דהא (בסי' שי"ח) קי"ל דיש בישול אחר בישול עיין שם, ור"ל דאף אם נאמר דבישול בשר בחלב לא עדיף מבישול בשבת, מ"מ גם בשבת קי"ל דבלח שנצטנן יש בישול אחר בישול".
מיירי כאן שהבשר נתבשל, יוצא מדבריו כמו שכתבתי שדי באחד מהם שאינו מבושל.
כלומר, שאין לקרא: לא תבשל - <גדי בחלב אמו>, אלא: לא <תבשל גדי> בחלב אמו, הבישול קאי רק על הגדי. וכך אמנם מחלקים טעמי המקרא.
לפשט הפסוק י"ל שהקפידא היא רק על בישול הגדי, ואילו החלב לא אכפת לן אם הוא מבושל אם לאו. אך יש לומר שגם נלמד שאיפכא אסור - בישול החלב, עם טעם בשר.","125","","4640","True","True","False","","151","95.86.114.247","0","13271","כללי|",""),new Message("13410","13406","קמח רגיל?!","31/08/11 02:35","א אלול","תשע"א","02:35","דוד כוכב","כוונתך ודאי לקמח מצה.
הרי כתב הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים סימן תסב, ד: "ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות".
וגם זה חידוש, שלמרות כל חומרות הפסח, לא מחמירים בתרי חומרות יחד - של שרויה ומי פירות.
אבל באמת עיקר הקולא היא בחומרת מצה שרויה, כי כיון שנאפתה כבר אינה יכולה להחמיץ. וכך דעת הגר"א.
אבל חומרת מי פירות היא מהדין, כי יש ראיות חזקות לדעת הראשונים שגם מי פירות נעשין חמץ גמור אם שוהים זמן רב.","125","","4640","True","True","False","","185","95.86.114.247","0","13271","כללי|",""),new Message("13416","13410","רגיל מדגן, לא תפו"א","31/08/11 09:21","א אלול","תשע"א","09:21","המכריע","","199","","4640","False","True","False","","105","95.86.87.192","0","13271","כללי|",""),new Message("13418","13416","כאמור בד"ה מה הבעיה","31/08/11 09:22","א אלול","תשע"א","09:22","המכריע","","199","","4640","False","True","False","","100","95.86.87.192","0","13271","כללי|",""),new Message("13474","13418","כלומר קמח מצה - אפוי כבר.","01/09/11 02:25","ב אלול","תשע"א","02:25","דוד כוכב","'קמח רגיל' נשמע כמו קמח רגיל של כל השנה. ובפסח הוא נקרא 'קמח למצות', לאפוקי מקמח מצה.
ויש שמתבלבלים ביניהם.","125","","4639","True","True","False","","124","95.86.114.247","0","13271","כללי|",""),new Message("13423","13421","תפילין בחוה"מ","31/08/11 10:57","א אלול","תשע"א","10:57","עציוני","על מי שמניח תפילין בחוה"מ כותב הזוהר "ודאי בר קטולא הוא" (מובא בב"י סי' לא)ומסיים הב"י: ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב״י המפליג נל כך באיסור הנחתם :","159","","4640","True","True","False","","217","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13428","13423","מעניין מאד","31/08/11 12:43","א אלול","תשע"א","12:43","מתפעל","אני ראיתי דין זה דוקא לגבי תפילין במוסף של ר"ח.
עלה בדעתי הבקר בתפילה מדוע לא מורידים את התפילין לפני הלל? למה רק לפני מוסף. המשנה ברורה כותב שהסיבה להורדת התפילין כי כאשר מתפללים מוסף בר"ח זה כעין יו"ט.
אבל איקלע לידי קיצור שו"ע של רבי חיים דוד הלוי זצ"ל (היה רבה של תל אביב) ושם הביא מהזוהר שמי שמתפלל מוסף עם תפילין חייב מיתה.","148","","4640","True","True","False","","207","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13478","13423","היוצא מדברי הב"י","01/09/11 02:50","ב אלול","תשע"א","02:50","דוד כוכב","שבדין שבתלמודא דידן נתבאר הדין, לא חיישינן לדברי הזוהר, לרגילים לפסוק ע"פ הנגלה.
וכן כתב בשו"ת רדב"ז חלק ד סימן פ:
שאלה שאלת על מה סמכו העולם לחלוץ התפילין בתפלת מוסף ראש חודש.
תשובה דבר זה לא נמצא בגמ' ולא בפוסקים הנמצאים אצלנו ונמצא בספר אלקנה על המצות ועליו סמכו ונהגו כולם לחלוץ התפלין. ואעפ"י שאינם יודעים טעמו של דבר אלא (כגון) [כיון] שראו למקצת המתעסקים בספרי הקבלה שחולצין אותם גם הם עושים כן מצות אנשים מלומדה כהלכתא בלא טעמא. אבל הוא ז"ל נתן טעם יעויין מספרו. כי אין אדם רשאי לכותבו בתשובת שאלה הנעתקת ממקום למקום. וגם אני נוהג לחלוץ אחר שראיתי הספר ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים ולעצמי אם הוא חומרא אני נוהג אותו ואם קולא לא אחוש לה וטעמו של דבר לא ראיתי לכותבו פה וא"ת הרי מנהג זה הפך הגמרא שהרי דין התפילין כל היום. הא לא קשיא שאם היינו נוהגים כך שפיר קאמרת אבל כיון שהן צריכין גוף נקי לסבה קלה אנו חולצין אותם ובלא סבה נמי מיד אחר רביע שעה צריך לחלוץ א"כ כדאי הוא אלקנה להקדים בשבילו רביע שעה ומ"מ אין אני מורה לאדם לחלוץ ושלא לחלוץ ואפשר לתת קצת טעם לפי הפשט כיון דבמוסף דומה ראש חדש לימים טובים שנקראו אות ראוי לעשות לו היכר זה ועוד שהתפילין נקראו כתר והוא אומר כתר בקדושת מוסף ואין ראוי שיהיו שני כתרים ביחד ואפילו ביחיד שאין שם קדושה כיון שהוא זמן הראוי לכתר ראוי שלא יהיו על ראשו תפילין והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' זמרא.
יוצא מדבריו שמי שמניחם כל היום חוזר לדינא דגמרא ולא יחלוץ במוסף.","125","","4639","True","True","False","","127","95.86.114.247","0","13271","כללי|",""),new Message("13433","13428","ר' לוי יצחק מברדיטשוב","31/08/11 12:57","א אלול","תשע"א","12:57","המכריע","ראיתי מספרים עליו שהיה חביב לו ביותר ר"ח וחוה"מ מכיון שיש בהם קדושת כתר ואפשרות למצות צדקה יחדיו באותו היום. ומי יבוא בסוד קדושים.","199","","4640","True","True","False","","134","212.76.96.60","0","13271","כללי|",""),new Message("13435","13428","הערה קצרה","31/08/11 13:07","א אלול","תשע"א","13:07","עציוני","בחו"ל נוהגים רבים להניח תפילין בחוה"מ. המענין הוא שבחוה"מ הם חולצים את התפילין לפני הלל, ובר"ח רק לפני מוסף. כך ראיתי שנוהגים, אך לא ידוע לי הטעם.","159","","4640","True","True","False","","214","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13479","13478","יישר כח, אמנם","01/09/11 07:56","ב אלול","תשע"א","07:56","מתפעל","אם כל הבעיה זה לומר כתר עם תפילין
אזי בני אשכנז שאינם אומרים כתר אלא נקדש, אינם צריכים לחלוץ.
כמו כן, היה ניתן לחלוץ לאחר תפילת הלחש.
מעניין אם מישהו קיבץ אי פעם את כל המנהגים שהשתרשו בעם ישראל כמו המנהג הזה לחלוץ תפילין, והמקור הוא מהזוהר.","148","","4639","True","True","False","","208","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13536","13505","הצעה","04/09/11 00:09","ה אלול","תשע"א","00:09","נחמן","ביום מותר כי אפשר להשתמש בחדר גם ללא אורו של הגוי, ופתאום יש עננים ולא רואים כלום בלי מלאכתו של הגוי, ולכן אסור.","182","","4636","True","True","False","","122","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13558","13536","אתה בכיוון נכון","04/09/11 09:30","ה אלול","תשע"א","09:30","מתפעל","הנה התשובה:
אם יש נר דולק בבית ישראל ובא גוי והדליק נר נוסף, מותר להשתמש לאורו בעוד הנר הראשון דולק. אבל לאחר שנכבה הנר הראשון, אסור להשתמש לאור הנר של הגוי (שו"ע או"ח רע"ו ד').","148","","4636","True","True","False","","181","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13588","13587","א' דחוהמ"פ ושכנו חוצניק","05/09/11 16:33","ו אלול","תשע"א","16:33","המכריע","","199","","4635","False","True","False","","99","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13596","13587","שני דת"ל ביום העצמאות אחד שרוף ואחד פחות","05/09/11 21:12","ו אלול","תשע"א","21:12","נחמן","","182","","4635","False","True","False","","82","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13598","13587","ע"פ דרכו של המכריע","05/09/11 21:29","ו אלול","תשע"א","21:29","נחמן","אחד סובר כהרמב"ם שמקום שלא היגיעו בו השלוחים אפ' בא"י דינוי כחו"ל לענין יו"ט שני. והשני סובר כנהוג שכל א"י רק יום אחד.
עוד אפשרות, הם גרים באותה שכונה אבל אחד בתוך הגבול של א"י והשני מחוצה לו, ולכן אפ' כשמגיע לביה"כ שבתוך הגבול חייב לומר הלל שלם.","182","","4635","True","True","False","","110","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13637","13587","אז הנה התשובה היפה","06/09/11 16:39","ז אלול","תשע"א","16:39","מתפעל","כפי שקיבלתי מאברך אחד נחמד,
אדם שלא אמר הלל מכל סיבה שהיא ביו"ט פסח, למחרת ביום א' כשכולם אומרים חצי הלל, יאמר הוא הלל שלם.
ודפח"ח.","148","","4634","True","True","False","","190","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13597","13588","אם הוא חוצניק הוא לא גר באותה שכונה","05/09/11 21:18","ו אלול","תשע"א","21:18","נחמן","","182","","4635","False","True","False","","85","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13612","13588","לא בן חוץ לארץ","06/09/11 08:41","ז אלול","תשע"א","08:41","מתפעל","וכלל זה נקוט בידיך שתשובה פשוטה איננה התשובה המתבקשת.
ולכן כתבתי שגרים באותה שכונה.","148","","4634","True","True","False","","158","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13602","13598","בן חו"ל שגר בארץ","05/09/11 23:14","ו אלול","תשע"א","23:14","המכריע","באופן זמני כידוע מהפוסקים, נוהג כבן חו"ל. מוזר לי מאד כל האריכות שבדבריך בקשר לזה.","199","","4635","True","True","False","","156","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13608","13602","יש בזה מחלוקת מפורסמת","06/09/11 03:44","ז אלול","תשע"א","03:44","דוד כוכב","מובא בשערי תשובה סימן תצו ס"ק [ג*].
ידידי הרב מנחם יעקובוביץ שאל את הגרש"ז אוירבך כיצד נוהגים, והוא לא רצה להכריע.
הרב דב ליאור פוסק כחכם צבי סימן קסז שאין דין יום טוב שני כלל בארץ ישראל.
אני מקוה שדייקתי בכל הדברים שכתבתי כאן.","125","","4634","True","True","False","","76","213.151.52.157","0","13271","כללי|",""),new Message("13641","13602","כב' צודק","06/09/11 23:03","ז אלול","תשע"א","23:03","נחמן","אבל הלשון גר באותה שכונה משמע לי אפ' באופן קבוע","182","","4634","True","True","False","","89","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13610","13608","כנראה לא דייקת","06/09/11 08:30","ז אלול","תשע"א","08:30","המכריע","את דברי הרב ליאור אין בידי לבדוק.
את דברי ידידך וכו' בודאי אין בידי לבדוק, אך אני מתאר לעצמי שיש בספר שולחן שלמה את פסקי הגרש"ז עם כל הפרטים בזה המוסמכים וחבל להסתבך עם עדויות מסוג זה. כוונתי שצריך לדעת את כל הפרטים.
המקור הזמין בשערי תשובה שציינת (סק"ד) דף שלם שאומר את ההיפך הגמור!
יש שם דיונים על פרטים, האם כשנוסע לזוהרא זה נקרא דעתו לחזור , האם בא ללמוד ואשתו שם וכו' וכו', אבל על עצם הדין של דעתו לחזור מאן דכר שמיה?
את האמת אומר ראיתי מאות רבות של בני חו"ל שנוהגים כאן יו"ט שני ותמיד יש דיון על פרטים, קנה דירה בארץ האם נחשב וכו', זה מורה בכה וכו', אבל מעולם לא שמעתי את הפסק הציוני הזה של הרב ליאור (אם זה נכון) שבאופן עקרוני בטל לגמרי כל הדין של דעתו לחזור, ושברמת העיקרון הזה ר' שלמה זלמן לא רצה להורות זה נשמע לי הזוי לגמרי, אבל כאמור פרט זה ניתן לבדיקה.
בינתיים ראיתי בספר מנחת שלמה חלק א' סימן יט עם שמונה סעיפים האם בן חו"ל שנמצא בא"י חייב בסוכה בשמיני עצרת, האם מותר לבן א"י לבשל בחוה"מ עבור בן חו"ל וכו'. וכן הלאה. וראה שם בפנים בהרחבה, כך שכנראה השמועה הנ"ל בשם הגרש"ז היא לגמרי לא נכונה, אלא שידידך הנ"ל היתה לו שאלה מסוג זה, עד כמה הוא נחשב דעתו לחזור והורוהו שנחשב אין דעתו לחזור, ומכאן מקור הבלבול. (למען האמת הוא מביא את הדעה הזו של החכ"צ, אבל כמדומה דלא חש ליה כלל, ראה שם סעיף ח, עכ"פ בטח לא למעשה).
להשלמת הדיון , במשנה ברורה סי' תצו סקי"ג "ובן חו"ל שבא לא"י אם דעתו לחזור למקומו צריך לעשות שני ימים יום טוב" חד וחלק. דוקא בשעה"צ מציין את השע"ת למקור (כנראה כוונתו על הנקודה שבהמשך לגבי תפילה בצנעא). ושולח לעיין בגרש"ז ואינו תחת ידי. גם הוא ידע מהחכם צבי והיה זהיר מספיק לא להזכירו אפילו ברמז. ודי לחכימא.","199","","4634","True","True","False","","152","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13611","13610","במנחת שלמה חלק ב","06/09/11 08:38","ז אלול","תשע"א","08:38","המכריע","ג"כ סימן נוסף, סימן מה, אודות ערבות שנתלשו ע"י בני א"י מהו לבני חו"ל שבא"י.","199","","4634","True","True","False","","163","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13614","13610","ואף על פי כן","06/09/11 09:08","ז אלול","תשע"א","09:08","עציוני","ישנם פוסקים אשר מבחינים בין בן א"י בחו"ל לבן חו"ל בא"י, והכללים אינם בהכרח סימטריים (בשו"ע כתב את דיני בן א"י הנמצא בחו"ל, אך לא את המקרה ההפוך).
ראה לדוגמה את שו"ע הרב אשר פוסק במפורש "בני חוץ לארץ שבאו לארץ ישראל אע"פ שדעתן לחזור אין עושין אלא יום אחד" (אף שמציין "ויש חולקים") ורשימת המקורות בהערות שם, אם כי כמדומני שמנהג חב"ד בפועל אינו כך.
אחת הסברות לתמיכה בעמדה זו היא שמכל המקורות המתארים את העליה לרגל ברור שבירושלים היה רק יו"ט אחד, אף שתקנת יו"ט שני כבר ניתקנה בזמן הבית והיו עולי רגל שבאו מארצוץ שונות. ממילא כך הוא מנהגם הקבוע של בני חו"ל - לשמור שני ימים אא"כ מבקרים בארץ, ואף השומר יו"ט אחד בארץ אינו מפר את מנהג מקומו.","159","","4634","True","True","False","","355","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13631","13610","החכם צבי","06/09/11 15:52","ז אלול","תשע"א","15:52","דוד כוכב","לענין אשכולנו די בחכם צבי עצמו דרב חיליה, יחד עם אלו דעימיה בכדי שלא לתמוה על פיתרון נחמן לחידה.
הרב ליאור פוסק לסמוך על החכ"צ במילי דרבנן. קישור 1, קישור 2.
(אבל אין הוראתו דלא כחכ"צ בדאורייתא פסק אנטי ציוני ).
אני כתבתי שהשערי תשובה מביא את החכם צבי, והוא אכן מביא אותו. נכון שהוא הביא בהמשך גם את דעת הברכי יוסף החולק, אבל זה לא ההיפך הגמור ממה שכתבתי, הרי באתי לציין לשיטה הנוספת שהוזכרה.
אינני חושב שצריך לתלות במ"ב כוונות שנזהר להזכיר את החכ"צ, הוא הסתפק בציון השע"ת שהביאו. וכן הפוסקים שצירפו את החכ"צ לסניף, לא הבינו במ"ב שהס מהזכירו.
בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן יט הביא במפורש את החכ"צ באות ג' כדי לצרפו לסניף: "ולכן בצירוף שיטת החכם צבי רבים מקילים". וזהו קטע הלכה למעשה - המצוטט משמירת שבת כהילכתה.
המנחת שלמה איירי בסימן זה לרוב האנשים שאכן נוהגים דלא כחכ"צ. אין זה אומר שהוא אמור לדחות או להזדעק כלפי שואל אם יש שנוהגים כפוסק אחר.
כרגע השגתי את הטלפון של הרב מנחם יעקובוביץ' אך טרם הצלחתי לדבר עמו.
בלנ"ד אמסור משמו אם היו דברי הגרש"ז בענין זה.
גם בתשובות והנהגות לרב שטרנבוך הביא את החכ"צ לסניף, בכרך ה סימן קנו:
"והנה מדובר כאן בחשש איסור יום טוב שני שהוא רק דרבנן, ומה עוד דלדעת החכ"צ אין דין יום טוב שני כלל בארץ ישראל, וע"כ נראה שאין צריך לחשוש כלל להזמינו".
(מלשונו העתקתי בהודעתי הראשונה לעיל).","125","","4634","True","True","False","","129","213.151.52.157","0","13271","כללי|",""),new Message("13618","13612","בטח באותה השכונה","06/09/11 10:44","ז אלול","תשע"א","10:44","המכריע","מה מפריע לבן חו"ל שדעתו לחזור, לגור עמו בשכונה.
דוקא אני יודע שהתשובה הפשוטה היא הנכונה בדרך כלל. ומה שפשוט למר לא פשוט למר. קשה קצת לקבוע על פי כלל ערטילאי שכזה.
הנה לך כמה תשובות לא פשוטות. האחד אומר תהילים של יום.
אולי יש דעה שיש השלמה להלל שלם?
נמתין לתשובתך. ונראה אם יש בה ממש.","199","","4634","True","True","False","","154","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13621","13614","יישר כח","06/09/11 10:55","ז אלול","תשע"א","10:55","המכריע","על העתקת הגרש"ז מלאדי. הלא זה מה שהבאתי שרמז המ"ב בשער הציון.
אכן אודה על האמת זה חדש לי שכך הוא פוסק.
אבל כמדומה לי לעניות ידיעותיי בנושא שמעולם לא נהגו בזה אף אחד.
אולי חדשים מקרוב באו.
אכן המ"ב שהבאתי הוא עומד על השו"ע הזה, שמזכיר רק לגבי בן א"י בחו"ל, ועל זה אמרתי שהמ"ב לא מביא כלל את דעת החולק הידוע הלא הוא החכ"צ. ולא בכדי.
ובשם הגרש"ז אוירבאך זה סתם עורבא פרח.
וה' הטוב יתן בליבנו לדקדק במצוותיו על פי רבותינו הפוסקים, וכל העם הזה על מקומו יבוא בשלום.
אם זה נוגע למישהו למעשה, אני מקוה שלא יפסוק לעצמו להקל על פי מה שקרא בפורום החשוב שלנו, אלא ישאל לרבו למעשה כיצד לנהוג וכך יעשה.
אני אסתפק באמירה זו ואשאיר לשאר הרבנים החשובים את המשך העיסוק בנושא אם ירצו.","199","","4634","True","True","False","","154","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13632","13618","אמירת תהלים כקריאת הלל","06/09/11 16:00","ז אלול","תשע"א","16:00","עציוני","אכן, הנה כאן מופיעה שיטה שאמירת פרקי התהלים על הסדר עשויה להיחשב כקריאת הלל (לפחות לחומרא) ","159","","4634","True","True","False","","332","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13649","13631","דברי הגרש"ז","07/09/11 01:46","ח אלול","תשע"א","01:46","דוד כוכב","דעת הגרש"ז שבן חו"ל השוהה בארץ חג יו"ט שני. אבל אם יש לו דירה בארץ והוא רגיל להיות בארץ במועדים, עושה רק יום אחד.
בענין אמירה של בן חו"ל לבן הארץ לעשות מלאכה, בתחילה היה מתיר, אח"כ אמר שהוא מחלוקת.
בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מ' סובר לעשות יומים, אך הביא מהסוברים כחכ"צ או שמחמירים כמוהו:
"השואל ומשיב תליתאה (ח"ג סי' כח) דעתו נוטה כהחכם צבי".
"בשו"ת נצר מטעי (סימן י' עמוד ס"ה) שהביא עדות מזקני ירושלים ת"ו שהגאון מהר"ש סלאנט ז"ל היתה דעתו נוטה להלכה כדברי החכם צבי". ולמעשה "פסק לשואליו שינהגו הכל לחומרא".
"אחד מחכמי הזמן בשם הגרא"י קוק ז"ל שהורה כד' החכם צבי לחומרא".
אמש אמר לי החברותא שלי שהוריו הבאים מניו יורק לבקרו במועדים סומכים על המקילים לעשות יום אחד, שכן מאוד קשה לעשות יומים. וכך היה פוסק הרב דקהילתם בחו"ל. וכך היתה דעת הרב עמיטל.
ונראה שהמקל כך אין מזחיחים אותו, כי אין זה אפילו מחלוקת בדרבנן אלא במנהג (אדרבה, החכ"צ הוא שחשש לבל תוסיף).
ולא התייחסתי כלל לגוף הסוגיה - ראיות החולקים ותירוציהם. כי טרם למדתים לאשורם.","125","","4633","True","True","False","","243","95.86.72.160","0","13271","כללי|",""),new Message("13639","13637","כאמור לעיל בד"ה בטח","06/09/11 17:11","ז אלול","תשע"א","17:11","המכריע","אבל מה המקור לזה? זה כתוב במפורש?","199","","4634","True","True","False","","114","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13640","13637","עוד תשובה פשוטה","06/09/11 20:01","ז אלול","תשע"א","20:01","דוד כוכב","ביום העצמאות.
הרי לאחר שקמה המדינה היו 4 דעות, אם לומר הלל שלם או בדילוג, עם או בלי ברכה.
סך הכל 6 דעות. כולל לא להגיד כלל, עם או בלי תחנון.","125","","4634","True","True","False","","103","95.86.75.95","0","13271","כללי|",""),new Message("13644","13637","תשובה הרבה פחות טובה מהתשובות של יוט שני","06/09/11 23:58","ז אלול","תשע"א","23:58","נחמן","והדין הזה מאוד מוזר......","182","","4634","True","True","False","","101","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13653","13639","הבנתי שכך סבר הגר"ח מבריסק","07/09/11 07:51","ח אלול","תשע"א","07:51","מתפעל",""בקובץ הוספות להגש"פ "מבית לוי" ע' קכט מובא בשם הגר"ח מבריסק לחקור במי ששכח לגמור את ההלל ביום א' דחה"פ אם צריך לגומרו בחוה"מ [ועד"ז י"ל במי ששכח לגמור את ההלל בחו"ל ביו"ט שני]. ומסיק דכיון שמבואר בגמרא (ערכין י, א) ובפרש"י ותוס' (תענית כח, ב) דבסוכות גומרים את ההלל בכל יום משום דכ"י חלוק בקרבנותיו והוי כיו"ט בפ"ע טעון הלל בפ"ע, משא"כ פסח דאינו חלוק בקרבנותיו בכ"י, ע"ש, א"כ הוו כל ימי הפסח מועד ויו"ט אחד ולכן יצא בפ"א, וא"כ היכא ששכח לגמור את ההלל ביו"ט א' מחוייב לגמרו באחד משאר הימים משום שעדיין נשאר עליו החיוב, עכ"ד".","148","","4633","True","True","False","","163","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13643","13640","מישהו כבר אמר זה לעיל","06/09/11 23:57","ז אלול","תשע"א","23:57","נחמן","","182","","4634","False","True","False","","93","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13654","13640","עם ברכה לא היה בקום המדינה","07/09/11 07:57","ח אלול","תשע"א","07:57","מתפעל","אף אחד לא חלם על ברכה עד לאחר מלחמת ששת הימים שאז הרב גורן הציע להוסיף את הברכה. הרב עובדיה מאידך לא הסכים.
ומי זה שסבר שיש לומר חצי הלל?
מעניין שאתה מתחיל שהיו 4 דעות. ורק אחר כך מוסיף שיש גם דעה שלא לומר הלל כלל.
בשעה שלפחות 95 אחוז מכלל הרבנים בארץ ובעולם לא אומרים הלל, כולל כל גדולי הפוסקים כר"מ פיינשטיין, גרש"ז אוירבך, הרב אלישיב ועוד ועוד.","148","","4633","True","True","False","","232","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13645","13644","טענת המכריע...כנראה...","07/09/11 00:02","ח אלול","תשע"א","00:02","נחמן","הרי לא אומרים בחוה"מ שלא לזלזל בשביעי של פסח, לכן זה לא משנה שפלוני לא אמר הלל ביו"ט ראשון, הוא הפסיד.....","182","","4633","True","True","False","","107","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13650","13649","הבהרה","07/09/11 01:56","ח אלול","תשע"א","01:56","דוד כוכב","מחשש שמישהו יבין כאילו התכוונתי בהודעה דלעיל לפסוק למעשה לסמוך על המקילין לגמרי - אני מבהיר שלא התכוונתי 'לפסוק' שום דבר.
רק אמרתי שמי שנוהג להקל כך על פי פוסקיו, אין בזה תימה.","125","","4633","True","True","False","","107","95.86.72.160","0","13271","כללי|",""),new Message("13656","13653","זו חידה לא חוקית","07/09/11 08:56","ח אלול","תשע"א","08:56","המכריע","עליך לציין שזה לפי חידוש לא ידוע. ואולי גם לא מוסכם. רוב הדברים שנאמרים בשם הגר"ח שאמר בדרך לימודו לא נתקבלו אצל הפוסקים להלכה ואכמ"ל.
אני כתבתי מסברא שאולי יש דין השלמה להלל שלם. לא התייחסת.
אבל אם אתה מתחיל לבנות חידות על סמך ידיעות נידחות מסוג זה, הלכה כל המוטיבציה לפתור אותן.","199","","4633","True","True","False","","134","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13666","13654","זה לא ענין של כמות הרבנים","07/09/11 21:40","ח אלול","תשע"א","21:40","נחמן","ואם הרוב יהיה בעד, האם הדין ישתנה?
זה מסוג הדברים שא"א אפשר להסביר לאחרים. זה סובייקטיבי, הייתי אומר זה תלוי איפה אתה נמצא.","182","","4633","True","True","False","","125","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13691","13654","דעת רבי משולם ראטה","08/09/11 04:10","ט אלול","תשע"א","04:10","דוד כוכב","נראה לי שמה שכתבת שייך להלל בלילה, הרב גורן רצה ללמוד מהגמרא לאומרו.
את הדברים שכתבתי לעיל, קראתי. אולי מהרב כשר. איני יודע מי סבר חצי הלל. דעה זו נשתכחה, למרות שיש בה לכאורה הגיון למי שאומר בלי ברכה.
ראה בשו"ת קול מבשר לרבי משולם ראטה (חלק א סימן כא) שכבר בכ"ד אדר תשי"ב סבר שלפי שורת הדין צריך לומר הלל בברכה.
ה4 דעות שברישא הם איך לומר הלל, והדעות שבסיפא הם של אלו שלא אומרים הלל. לא התכוונתי לחלק ציונים (בשורוק או בחולם).
הגרש"ז אוירבך לא אמר הלל וגם לא תחנון. ושמעתי שלא פרש מהציבור כשהתפלל במקום שאמרו תחנון.
מן המפורסמות, שאין הכרעת הרוב מכרעת במקום שלא עמדו למנין.
אם רוב הרבנים הם ספרדים האם יפסקו כך גם אשכנזים? (במחלוקות בדינא דגמרא, לא רק של מנהג). אלו היה בי"ד כמו בזמן בית שמאי ובית הלל היו עומדים למנין וזה היה מחייב את כולם.
לפני השואה רוב רבנים הורו שלא לעלות לארץ. והגר"א בזמנו חלק. ויש אריכות בספר אם הבנים שמחה. ובספר קול התור.","125","","4632","True","True","False","","110","95.86.87.252","0","13271","כללי|",""),new Message("13661","13656","אל נא באפך","07/09/11 09:52","ח אלול","תשע"א","09:52","מתפעל","החידה כלל איננה שלי.
האברך שהציג אותה, בדרך כלל אמין ביותר. גם אני חשבתי שיש לזה מקור בהלכה.
ולבסוף הוא הסתמך על הגר"ח הזה.
לגבי מה שכתבת על השלמה, אכן לא שמתי לב לזה.","148","","4633","True","True","False","","191","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13692","13656","למה לא, בעצם?","08/09/11 04:20","ט אלול","תשע"א","04:20","דוד כוכב","לכאורה אלו דברים הגיוניים. איזו סברה יש שלא לומר הלל שלם? ולא מדין השלמה, אלא מדין עצם החיוב של הודאה והלל בפסח, הרי בכל הקרבנות החיוב נמשך עד סוף החג. רק באמירת הלל נוסף - ביום נוסף - אין הלל שלם, כי אין הקרבנות מחולקים - שוב רואים שהדמיון הוא לקרבנות החג.","125","","4632","True","True","False","","106","95.86.87.252","0","13271","כללי|",""),new Message("13676","13666","לא הבנתי למה לא","07/09/11 23:13","ח אלול","תשע"א","23:13","מתפעל","הלך אחר הרוב זה שכל ישר.
אם רוב מוחץ של רבנים לא אומרים הלל, האם אין השכל הישר אומר שלא צריך לומר?
פשוט לי ביותר שקום המדינה זה בהחלט דבר ענק שצריך להודות לקב"ה עליו.
אין לי שום ספק בכך.
אבל לשנות את התפילה, כאן צריך חוות דעת של פוסקי הלכה.
הרי גם מרן המחבר ברוב המקרים לקח שיטות ראשונים והלך לפי רוב הפוסקים.
ומה פירוש איפה אתה נמצא?
באמת לא חשבתי על זה, האם מי שנמצא בחו"ל (מהנוהגים לומר הלל, היינו ציבור הכיפות הסרוגות), לא אומרים הלל ביום העצמאות?","148","","4633","True","True","False","","179","95.86.116.60","0","13271","כללי|",""),new Message("13681","13676","רוב הוא רק אם יש ספק","07/09/11 23:48","ח אלול","תשע"א","23:48","נחמן","אבל למי שנמצא מצד אחד של הציבור אין לו ספק ולכן אינו זקוק לרוב.
הגע בעצמך, אם רוב רבנים היו פוסקים שצריך לומר הלל, האם החזון היה משנה את דעתו?
ודאי שלא, כי מהמקום בו הוא נמצא והוא מביט על השאלה, אין לו צל של ספק.","182","","4633","True","True","False","","116","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13696","13676","הלל בחו"ל","08/09/11 08:04","ט אלול","תשע"א","08:04","עציוני","ראשית, כמדומני שכאשר נחמן כתב "תלוי איפה אתה נמצא" הוא התכוון לעמדה אידאולוגית, לא למיקום גיאוגרפי.
לגופם של דברים, בבתי הכנסת בהם התפללתי בעת מגורי בחו"ל אמרו הלל ביום העצמאות וביום ירושלים (אם כי רבים אומרים ללא ברכה, כפי שהיתה ככל הידוע לי דעת הגרי"ד סולובייצ'יק שהוא מורה הדרך לציבור זה בארה"ב)","159","","4632","True","True","False","","238","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13711","13681","ולמה אין לך ספק?","08/09/11 10:00","ט אלול","תשע"א","10:00","מתפעל","זאת השאלה שלי. למה אתה כל כך בטוח שיש חיוב לומר הלל?
הרי זו שאלה הלכתית נטו.
אתה יכול לשמוח ולהלל ולהודות בלב פנימה ואפילו לעשות סעודת הודיה, הכל אני מבין וגם מסכים. גם אני שמח מאד על המדינה ודלא כשיטות הסוברים שאליה וקוץ ענק בה ושלא ניתן לשמוח כי המדינה וכו' וכו'. אני סבור שלמרות הכל, היות לנו מדינה זו טובה ענקית לעם ישראל והצלת נפשות כפשוטו ועוד. אבל כל זה ענין של הרגשת הלב ולא פסק הלכה. וכי יכול רב לפסוק לי כיצד הלב ירגיש?
אבל לומר הלל בשחרית או לא לומר תחנון, זה ענין הלכתי טהור. לא קשור להרגשת הלב.
ובענין זה צריך ללכת לפוסקים.","148","","4632","True","True","False","","200","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13718","13691","הגרש"ז אוירבך","08/09/11 10:40","ט אלול","תשע"א","10:40","המכריע","מענין למה כל כך חשוב לשרבב את שמו ולהסתבך עם קפידתו וקפידת בניו הגאונים.
זה מזכיר לי את אימרתו של ב"ג שעד שלא יאמרו הלל במאה שערים זה לא יהא יו"ט אמיתי.
זה כמו לומר שהרב כוכב לא אמר הלל, רק כשהתפלל עם אלו שאמרו הוא לא פרש..
בקיצור יש לשער שר' שלמה זלמן התפלל כל ימיו בשערי חסד, (ובקול תורה ?) ובסוף ימיו במעלות, שם הוא לא אמר הלל ואמר תחנון, מסתבר שהוא לא כתב על זה כלום מפני רגישות הענין, ומנין למי שהוא לדעת אילו היה מתפלל במקום שלא אומרים תחנון אם היה אומר. הרי בודאי מסתבר שביום אשר כזה בטח לא התפלל מימיו במקום ציוני..
אמנם אני קצת בתענית מקלדת, אבל הרגשתי מעין לא תעמוד על דם רעך, לראות נעבך את ר' שלמה זלמן "מגוייס" לאחר פטירתו ללא יכולת להגיב.","199","","4632","True","True","False","","157","95.86.112.68","0","13271","כללי|",""),new Message("13695","13692","הסברא שלא לומר היא","08/09/11 08:03","ט אלול","תשע"א","08:03","מתפעל","שלא יהיה חול המועד עדיף על שביעי של פסח שהוא יו"ט. ואיך יתכן שבחול המועד תאמר הלל שלם ובשביעי רק חצי הלל.
אמנם לפי זה, היה ניתן לומר שאותו אדם ששכח לומר הלל ביו"ט א', יאמר את ההלל בשביעי של פסח ואז באמת לכאורה לא תהיה שום בעיה.","148","","4632","True","True","False","","156","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13727","13695","מה שאמרת בסוף נכון","08/09/11 15:15","ט אלול","תשע"א","15:15","דוד כוכב","אין הבדל בין שביעי של פסח לבין חול המועד לענין זה.
יש חובה לומר הלל שלם בפסח, יהיה מתי שיהיה, ולכתחילה ביום הראשון כמובן. ואם לא אמר בכל חול המועד, יאמר בשביעי של פסח.
הכל כמובן לפי אותה סברה של ר' חיים. (דיון הלכתי ולא הלכה למעשה).","125","","4632","True","True","False","","92","95.86.82.211","0","13271","כללי|",""),new Message("13714","13711","זו היתממות","08/09/11 10:17","ט אלול","תשע"א","10:17","עציוני","המושג של "פורים קהילתי" - שהיו קהילות שקבעו יום חג והלל על הצלתם, ידוע ומעוגן בהלכה. גמרות מפורשות מסבירות שעל הצלת פורים היה ראוי לקבוע הלל (ק"ו - מעבדות לחירות אומרים, ממוות לחיים לכ"ש). אילו היה ברור לכולם שאכן י שכאן הצלה אמיתית ומאת ה' היתה זאת, הרי שרובם ככולם היו מסכימים לומר הלל בברכה. הצדדים ההלכתיים הטכניים מאפשרים פה כל הכרעה שתבחר בה.
אלא שהמחלוקת היא בראית המציאות - האם יש כאן הצלה, האם הנזק הרוחני שבשותפות עם פורקי עול אינו עולה על הרווח וכו'. ולכן הטענה שזהו דיון הלכתי יבש היא עצימת עיניים מיתממת.
(ומעבר לשאלת הערכת המדינה והציונות בכלל, מעורבות כאן עוד שאלות מטא הלכתיות על האפשרות/חוסר-האפשרות/החובה לבצע שינויים בתפילה ובהנהגות אחרות בעקבות השתנות המציאות ההיסטורית. אף זו שאלה גדולה בהלכה ובמחשבה והיא נובעת מתפיסות עקרוניות רחבות יותר לגבי אופיה ומהותה של ההלכה ואכמ"ל)","159","","4632","True","True","False","","240","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13736","13711","א"א להסביר את זה תלוי איפה אתה נמצא","09/09/11 02:12","י אלול","תשע"א","02:12","נחמן","לחזון איש אין ספק.
אם לך יש ספק, אז תילך אחר הרוב....א"א לדון על זה אחרת.
אם הסנהדרין אומר לך על שמאל שהוא ימין, או שיד שמאל היא יד ימין, אתה שומע להם? אני לא.כי אין לי ספק, ואני לא צריך פסק של ב"ד על כזה דבר....","182","","4631","True","True","False","","105","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13719","13714","תמים תהיה עם ה' אלוקיך","08/09/11 10:53","ט אלול","תשע"א","10:53","מתפעל","אני חושב שצריך להבדיל בין הדברים. בהחלט אתה צודק שכאשר פוסק בא לפסוק את ההלכה אם לומר הלל או לא, השיקולים שלו יכללו את הענין ההשקפתי. זה נכון.
אני לא פוסק אלא בא מצד השואל מה לעשות.
וכאן בא החילוק שהבאתי לעיל, לגבי הרגשת הלב וההשקפה שלי, אני יכול לחשוב כרצוני, לגבי הלמעשה, לומר או לא לומר הלל, כאן אני נזקק לפסק של הפוסקים.
אם הם בונים את פסקם על השקפה? שיהיה, זה לא נוגע אלי.","148","","4632","True","True","False","","183","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13728","13718","[ללא נושא]","08/09/11 16:09","ט אלול","תשע"א","16:09","דוד כוכב","גם אני "נאלצתי" פה להגיב, להודעה שהזכירה את שמו כאחד שלא אמר הלל. והזכרתי נקודה חשובה המשנה את כל התמונה לגבי דעתו בענין. לא שזה מחייב מישהו שהולך לפי פוסק אחר.
מה שכתבתי ידוע לי כאחד שלמד בישיבה שלו, ומעוד מקורות.
חשבתי על קושיה זו - היכן התפלל וכו', ויתכנו מספר תשובות, אבל כך היה ידוע, וגם אישרו מקורביו. (הוא לא היה מתפלל בקול תורה אז. המקרה שהזכרתי היה בבית כנסת הגר"א בשערי חסד. שם גם היה שומע את דרשת שבת הגדול, והיה מקדים להגיע, כדי שלא יעמדו בפניו). מ"מ לכל הנקודות האלו ששמעתי יש חשיבות. זה בעצם נגד כל הצדדים המתלהבים יתר על המידה מהענין (כטבע כל ההלכות הנוגעות לפוליטיקה). יוצא מזה שמצד אחד מדובר ביום טוב, אבל אין זה מחייב אמירת הלל, ושמכל מקום כל הדיון בזה אינו שוה מחלוקת אחת.
ראיתי פעם מודעה משנת תשכ"ה (ברוח זו) שהוא היה חתום עליה. אבל לאחר מכן הוא אכן ברח מכל דבר שיש לו ריח נגיעה לפוליטיקה. בכך (בין השאר) גדולתו העצומה. אם כי יש כמובן גם גדלות בהתעסקות בענינים הארציים.
למה שתהיה לו עתה קפידה על עיסוק בשיטתו? (מילא בחייו כנ"ל, להמנע ממחלוקת).
וכי יש לבניו של חכם אפוטרופוסות על מה שיפרסמו תלמידיו או יצנזרו מתורת האב?
אגב שמעתי שמועה על אחד מבניו שבילדותו הסיר מקיר הבית תמונה של אחד הרבנים.
מותר לבן לחלוק על אביו. כבר עשו זאת רבי יהודה הנשיא, בעל הטורים, ועוד רבים. גם הרב צבי יהודה.","125","","4632","True","True","False","","116","95.86.82.211","0","13271","כללי|",""),new Message("13720","13719","אם אתה שואל - אתה צודק","08/09/11 11:01","ט אלול","תשע"א","11:01","עציוני","אבל אתה שאלת את ר' נחמן למה אין לו ספק, ועל כך עניתי לך. מי שראיית המציאות נהירה לו (לכאן או לכאן) גם המסקנה ההלכתית הנובעת מכך פשוטה לו. מי שמתקשה להכריע ונזקק לראיית הפוסק, יקבל על עצמו את הכרעת הפוסק.
ודוק: מי ששואל, לרוב שואל בפשטות "האם לומר הלל ביום העצמאות?" ועל כך מקבל את התשובות שמקבל. אם יבוא מישהו וישאל: "האם על הצלה היסטורית של עם ישראל ע"י הקב"ה בניסים גדולים ראוי לומר הלל בברכה?" יהיו פוסקים שיענו לו אחרת מאשר על השאלה הקודמת. הוי אומר: תשובתם היא למה שנשאלו, וזה כולל את השאלה ההשקפתית. מי שאין לו שאלה השקפתית לא צריך לשאול וממילא עליו לנהוג כפי הבנתו וראייתו את המציאות.","159","","4632","True","True","False","","310","132.70.40.183","0","13271","כללי|",""),new Message("13724","13720","לא מסכים איתך","08/09/11 13:57","ט אלול","תשע"א","13:57","מתפעל","ממש לא. גם מי שיש לו השקפת עולם ברורה שהיה נס גדול וכולי,
עדיין לא יכול להחליט על דעת עצמו לשנות תפילה.
אז אמנם באו רבנים גדולים כהרב הרצוג והרב עוזיאל מנוחתם עדן וקבעו לומר הלל.
זכותם המליאה וזכות כל אדם להתנהג על פי פסיקתם זו.
מאידך, צריך לדעת שמולם עמדו ועומדים רוב הרבנים שלא הסכימו לפסיקה זו.
אדם מתבונן עם ראש פתוח ולא מקובע לפי שייכותו הסוציולוגית, בדרך כלל שוקל בדעתו את הצדדים לכאן או לכאן. הרי יש פולמוס בענין. לא ניתן להתעלם מזה. וברגע שיש פולמוס, צריך אדם להחליט ולבחור כיצד ינהג.
כאן נכנסת השאלה אם להתחשב בדעת הרוב או לא.
אילו ענית לי שכל אדם הולך לפי רבותיו, סחתיין. זה בהחלט מקובל עלי ומובן לי.
אבל לא לומר יש לי ראש גדול ואני אחליט לומר הלל כי לפי השקפת עולמי כך וכך,
זה לא נכון לדעתי. אלא, אני אומר הלל כי מורי ורבי כך נהג.","148","","4632","True","True","False","","177","94.188.248.70","0","13271","כללי|",""),new Message("13743","13728","למה השאלה מעניינת את כולם","09/09/11 10:18","י אלול","תשע"א","10:18","נחמן","אולי לא בגלל שזו פוליטיקה, אלא בגלל שיש כאן שאלה שאינה כתובה בשו"ע ותלויה בחלק החמישי.
כלומר זה שאלה שהיא מעניינת כי זה מקום בה משתקף בחדות מי אתה. זה דומה ל-יג עיקרים של הרמב"ם שאין להם מקור ברור בש"ס וכמ"ש החת"ס. אבל מה שכן ברור, שהרמב"ם רצה לומר אם אתה לא מאמין בזה, אני הרמב"ם אומר לך שאתה לא יהודי.
ה"ה כאן, הלל ביום העצמאות, אינה שאלה הלכתית תמימה, כמו השאלה התמימה האם מותר ליהודים האמריקאים לומר הלל ביום העצמאות של ארה"ב, או האם מותר להתפלל בבהי"כ עם דגל אמריקאי, אלא כמה שכתבתי לעיל, זו שאלה בה ניתן לזהות לאיזה צד של היהדות אתה שייך. לכן זה נורא רגיש ונורא חשוב.
האם הגרש"ז היה לוקח שידוך לבתו ת"ח שאומר הלל ביום העצמאות?","182","","4631","True","True","False","","108","82.242.204.206","0","13271","כללי|",""),new Message("13739","13736","אנסה להסביר בכל אופן","09/09/11 02:33","י אלול","תשע"א","02:33","נחמן","בקיצור, הרקע הבעייתי שנוצר ע"י אמירת הלל [נאיבית] מצד הנס, המתפרש בע"כ באופן חד משמעי כתמיכה במדינה המתנהלת נגד רצון ה', עם כל המשתמע מכך, ולא רק כהודאה תמימה על נס הצלה גדול ככל שיהיה, היא הסיבה למה אין ספק לגדולי הדור החרדיים, שאין לומר הלל כלל.
לזה אני קורה: תלוי מאיפה אתה מסתכל...
ולכן אין לי ספק, ואני מבין שבגלל זה לחזון איש לא היה ספק....","182","","4631","True","True","False","","125","82.242.204.206","0","13271","כללי|","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);