var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1577;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","40")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1577","0","צורת הצינורא","25/02/10 14:35","יא אדר","תש"ע","14:35","דוד כוכב",""רבי אליעזר בן יעקב אומר: אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה".

מהי אותה צינורא, וכיצד היא נראית?

רמז מצאנו במשנה במסכת כלים יג משנה ה
"צינורא שפשטה טהורה כפפה חזרה לטומאתה".
הצינורא היא כפופה. לעומת מחט למשל שהיא פשוטה.
וכמו למשל אות כ' כפופה, לעומת כ' סופית, הנקראת כ' פשוטה.

המילה 'צינורא' היא גם כינוי לאחד הטעמים, שצורתו כאותה צינורא. צורה זו זהה לטעם נוסף - הזרקא.
וכמו שכתב לפני למעלה מאלף שנים, בכיר חכמי המסורה אהרן בן משה בן אשר, בספרו דקדוקי הטעמים, הנקרא גם מחברת בן אשר - כמופיע בתמונה המצורפת.

צורת טעמי הצינורא והזרקא כאן בתמונה המצורפת היא הצורה שאימצו הדפוסים.","125","jpg","5179","True","True","False","","1192","87.70.65.130","0","0","סנהדרין|יד ע"ב","0-jpg"),new Message("1578","1577","המשך","25/02/10 14:36","יא אדר","תש"ע","14:36","דוד כוכב","את הצורה המקורית של טעמי הצינורא והזרקא, שהיא כצורת מחט ה'צינורא', ניתן לראות בספר התנ"ך שכתב אהרן בן משה בן אשר עצמו, הלא הוא "כתר ארם צובא", או כפי שמכנה אותו הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח, ד):
"הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה".

טעם הצינורא נמצא מעל האות ש' במילה הושיעה, ומעל האות ל' במילה הצליחה (שתי המילים במלרע בטעם מרכא, וטעם הצינורא כאן הוא טעם עזר) - כמופיע בתמונה המצורפת.","125","jpg","5179","True","True","False","","162","87.70.65.130","0","1577","סנהדרין|יד ע"ב","0-jpg")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);