var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6139;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6130","0","שיטת חישוב שטח אצל הקדמונים","09/01/11 01:30","ד שבט","תשע&quot;א","01:30","המכריע","&quot;רבי יהודה לטעמיה דאמר מזבח שעשה משה גדול היה&quot; כלומר הגמרא עונה שלפי רבי יהודה מזבחו של משה היה עשר על עשר ולא חמש על חמש כשיטת ר' יוסי, ולכן אכן במזבח משה היה יותר מקום לאלף עולות מאשר במזבח שלמה לכ&quot;ב אלף ולכן הוצרך שלמה לקדש את הריצפה. והנה רש&quot;י הקדוש בבואו להראות את החשבון הוא מתלבט ומסתבך לאורך כעשר שורות רחבות של חיתוך רצועות וחיבורן. ואילו אנחנו יכולים להסביר זאת בשיא הפשטות, אצל משה היו ששה על ששה (בניכוי קרנות והילוך כהנים) נמצאו 36 אמות מרובעות. אצל שלמה היו 20 על 20 (המזבח היה כח, לא לב כבבית שני, ובניכוי קרנות והילוך 20) דהיינו 400 אמות מרובעות, ו36 הן בערך אחת חלקי 11 מ400.(36 כפול 11 = 396). (וממילא אם 36 יספיקו לאלף הרי 400 יספיקו רק ל11 אלף, ולא ל22 אלף). למה להסתבך?<br />אנו רואים זאת במקומות רבים אצל הראשונים, וברור ששיטת החישוב שלנו היתה זרה להם לחלוטין. היות שאיני בקי בנושא, אסתפק רק בהצגת הבעיה, יבואו מומחים ובקיאים ממני ויפרשו את הנושא כיד ה' הטובה עליהם.","199","","4867","True","True","False","","1047","95.86.78.131","0","0","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6138","6130","נדמה לי","09/01/11 08:31","ד שבט","תשע&quot;א","08:31","בבא רגל","רש&quot;י מנסה כאן ובעוד מקומות רבים להתמודד עם הסבר ללא מחשבון.<br />ועוד - כנראה ש&quot;כפל&quot; ו&quot;חילוק&quot; לא היה דבר מוכר, אז רש&quot;י לא יכל סתם להגיד חמש כפול ארבע (לדוגמא), אלא נאלץ להעביר זאת ל-5 סדרות של רצועות של 4 על 1.<br />אם מישהו יודע משהו בנדון - אשמח גם אני לשמוע.<br />בכל אופן, רש&quot;י כגון זה, נכון להיום (לבעלי מחשבונים ויודעי לוח הכפל) לכאורה מיותר, ובודאי שאין צורך לדעתי להסביר בשיעור דף יומי ע&quot;פ שיטת החישוב של רש&quot;י.<br /><br />(ואם יורשה לברר - האם כבודו מגיד שיעור דף יומי? מה כבודו עושה בשיעור שלו במקרה שכזה?)","51","","4867","True","True","False","","225","192.118.11.120","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6143","6130","הנה ההוכחה ליתרון בלימודי הליבה...","09/01/11 09:38","ד שבט","תשע&quot;א","09:38","Almuaddib","בכל החישובים המתמטיים אצל רש&quot;י ובעלי התוספות, נתקל התלמיד היום בפער הידע שבין ילד בן זמננו לבין הידע שהיה באירופה בתקופה זו.<br /><br />ואין להשוות, למשל, לידע המתמטי שהיה בידי הרמב&quot;ם וא הראב&quot;ע, משום שהם למדו מתמטיקה מספרי היוונים שתורגמו לערבית, ולכן הכירו את חישובי השטחים, את פיי וכו'.<br /><br />דוגמאות רבות וקשות מכך יש במסכת עירובין, וכן במקומות נוספים בהם יש צורך להתמודד אם שטח המעגל - כמו בנושא הכיור.<br /><br />אני לעולם לא נצמד לרש&quot;י במקומות אלו. ננסים על גבי ענקים אנו, וכל לומד שיעור יודע לחשב שטח ריבוע בלי להסתבך, ואין טעם לסבך את הלומדים בדבר צדדי שאין בו שום תועלת.<br /><br /><br />למי ששכח - לא בכדי מכונה תקופה זו באירופה בשם &quot;ימי הביניים&quot;, להבדיל ממה שהיה בעולם דובר הערבית בזמנים אלו.","107","","4867","True","True","False","","185","81.218.141.168","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6157","6130","ידיעת גיאומטריה של הראשונים","09/01/11 15:39","ד שבט","תשע&quot;א","15:39","עציוני","אין כל ספק כי יש מהראשונים שלא ידעו גיאומטריה אפילו ברמה שהיום כל ילד יודע. אין בכך כדי להפחית מערכם ותבונתם שכן אותו הידע לא היה נפוץ באירופה באותם הימים.<br />ראיה ברורה לכך יש במחלוקת הרשב&quot;ם ותוס' בב&quot;ב דף קב ביחס לחישוב האלכסון במלבן בגודל 4 על 6. לגבי ריבוע ידוע הקירוב המקובל בחז&quot;ל שאורך האלכסון הוא 1.4 מאורך הצלע. מה לגבי מלבן?<br />הרשב&quot;ם טוען שמלבן של 4X6 הוא בעל אלכסון באורך 8. &quot;הוכחתו&quot; היא מכך שבריבוע של 5X5 אורך האלכסון הוא 7, כלומר: ארוך ב 2 מהצלע, ומה ההבדל בין 5 ו5 לבין 4 ו6? לכן גם במלבן האלכסון ארוך ב 2 מן הצלע, ואורכו הוא 8.<br />תוס' מערער על טענה זו ומביא שני נימוקים: האחד - הוכחה (נכונה) שהאלכסון לא יכול להיות ארוך מ 7.6, ונימוק שני כנגד ההשוואה  בין 5 ו 5 ל 6 ו4: תוס' טוען שאין להשוות כיוון שהשטח של הריבוע הוא 25 ואילו שטח המלבן רק 24 ולכן אלכסונו קצר יותר...<br />למותר לציין שאורך האלכסון של המלבן הוא באמת ארוך יותר מזה של הריבוע, אך לא מתקרב ל8.<br /><br />הנסיון לטעון שחז&quot;ל ו/או הראשונים היו בעלי כל הידע שיש לנו הוא שגוי ומיותר. זכינו ודורנו הוא דור דעה שכל ילד יודע דברים שפעם לא היו ידועים כי אם למתי מעט, אם בכלל. לא כל מה שנראה לנו ברור ופשוט היה כך בעבר. אם נעריך את חכמינו על רקע תקופתם (ולא על רקע תקופתנו) נראה את גדלם וחכמתם, ואל לנו לייחס להם ידע שלא היה להם.","159","","4867","True","True","False","","484","132.70.40.183","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6139","6138","האם להיצמד לרש&quot;י כזה?","09/01/11 09:17","ד שבט","תשע&quot;א","09:17","המכריע","אכן אני מוסר שיעור בדף היומי החל מתחילת המחזור הקודם, כלומר כ- 15 שנה, ואני אישית בהגיעי למקום כזה מסביר בשפה המדוברת. ומכאן חשתי בבעיה, כי תמיד אי אפשר לקצר יותר מרש&quot;י, כמה שתהיה יעיל, הוא יהיה יותר ממך... חוץ מבמקומות אלו. לדעתי אין שום טעם בשיעור מהיר וקצוב בזמן להיצמד כאן לרש&quot;י. זה נכון בלימוד יותר עיוני שלומדים כל רש&quot;י בפנים בנחת, שם אין לדלגו כמובן. (יש סיפור חסידי על ר' לוי יצחק מברדיטשוב שלא רצה להשתתף בסיום של שיעור שדילגו את הבלעז של רש&quot;י)...<br />בכל אופן אני רק הייתי מעוניין אם מישהו בעל ידע מוסמך בשיטות החישוב של ימי הביניים, ימי החשבוניה והאצבעות מחד גיסא, ובכל אופן מאידך גיסא שנים לא מעטות אחרי פיתגורס וחבריו, יוכל להחכימנו בנושא. אלא שבינתיים העלית נושא יותר מהותי האם נכון להיצמד לרש&quot;י בכל מקרה.","199","","4867","True","True","False","","370","95.86.78.131","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6144","6143","הוכחה הפוכה...","09/01/11 09:57","ד שבט","תשע&quot;א","09:57","המכריע","אע&quot;פ שבדרך כלל נמנעתי מלהגיב לדברי אימובייד מפני סגנונו החריף והמושחז המפחיד משהו, בכל זאת הפעם אומר, אם כוונתו להצריך ליבה בזמננו ללומדי הישיבות, הרי אני ושכמותי ראיה הפוכה, לא למדנו מעולם השכלה פורמלית מינימלית, ובכל זאת מכירים את הנצרך לנו לא פחות מאחרים...<br />בקשה אישית, אנא הגב בעדינות, אני בחור רגיש..","199","","4867","True","True","False","","185","95.86.78.131","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6145","6144","וסיפור על חידושי הרי&quot;ם","09/01/11 10:00","ד שבט","תשע&quot;א","10:00","המכריע","וזה מזכיר לי סיפור ידוע. המזכיר של מוטיפיורי הביא ראיה לבעל חידושי הרי&quot;ם על חשיבות ההשכלה מזה שמרדכי ידע טורסית ומכך התגלגל הנס, השיבו משם ראיה, שזה היה לא צפוי, עד כדי ביטחון מלא של בגתן ותרש שאין יהודי אדוק יודע שפות.. (אלא שבמקרה נדיר ובהשגחה היה מרדכי מיושבי לשכת הגזית שעליהם להיות בקיאים ב70 לשון לצורך שמיעת עדויות מכלי ראשון).","199","","4867","True","True","False","","186","95.86.78.131","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6147","6144","אנא מחל נא","09/01/11 10:49","ד שבט","תשע&quot;א","10:49","Almuaddib","לא התכוונתי להפחיד או ליירא, ואקח את דבריך לתשומת לבי.<br /><br /><br />לגבי ראיה שאתה מביא משכמותך, הרי קימא לן דאין מביאין ראיה מן החכמים. אין ברצוני לפתוח כאן בדיון צדדי זה, אבל ראה, שאתה ושכמותך ראיה, ומנגד - רש&quot;י ובעלי התוספות. <br />ראה כמה קל לכל ילד כיום, הלומד מעט לימודי חשבון בבית הספר, לעשות חישוב שטח, וכמה נתקשו בכך גדולי עולם, שבמקומם ובזמנם לא היה ידוע החשבון כפי שאנו עושים היום (&quot;בספרות ערביות&quot;), ולא למדו את יסודות הגאומטריה האוקלידית, שלומד כל ילד כבן עשר-אחת עשרה היום, גם ברוב בתי הספר שהם &quot;מוכר שאינו רשמי&quot; מהזרמים החרדיים השונים.<br /><br />בחן נא כל נערה כבת 12 הלומדת בבית יעקב, ואין לה שום קושי בחישוב השטחים הללו. וכי נערה זו גדולה מהראשונים?!  וכי כל נערה ונערה כברוריה? אלא שיש לננסים היושבים על כתפי הענקים יתרון מסויים, ורק מי שבועט במתנות שניתנו לו, לא יודה בכך.","107","","4867","True","True","False","","172","81.218.141.168","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6149","6147","[ללא נושא]","09/01/11 11:23","ד שבט","תשע&quot;א","11:23","לומד","מנין שרש&quot;י לא ידע את החשבון הזה, מה פתאום לחשוב כך, אלא שרש&quot;י רצה לפרש בצורה שיהיה החשבון ניכר מול העיניים ולא רק מתבסס על כללים ויסודות מתמטיים. ולכן פירש איך כל החשבון הזה ניכר במוחש.<br />כך ענו לי אתמול משתתפי השיעור על השאלה שהצגתי להם כפי השאלה הפותחת למה רש&quot;י לא פירש בפשטות כפי חישובי השטח","193","","4867","True","True","False","","110","95.86.83.130","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6154","6147","[ללא נושא]","09/01/11 14:18","ד שבט","תשע&quot;א","14:18","המכריע","הוא אשר אמרתי, אני הבנתי מדבריך רמיזה בעד לימודי הליבה מעבר לנלמד היום בתלמודי התורה, ועל כך הבאתי ראיה, אם כוונתך להסתפק בלימודי הליבה הקיימים משכבר הרי כמוך כמוני.","199","","4867","True","True","False","","169","95.86.78.131","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6153","6149","האם אתה רוצה לטוס במטוס רמב&quot;מי?","09/01/11 14:09","ד שבט","תשע&quot;א","14:09","Almuaddib","ידועה המגמה במקומות מסויימים, לייחס לחז&quot;ל - ולפעמים גם לגדולים אחרים - כל ידע שעתיד להתחדש בעולם.<br /><br />כנגדם, עומדים לפעמים דברים ברורים ונוקבים, כמו משלו של הרמב&quot;ם אודות האבסורד, ספינת ברזל שטה בשמים.<br /><br />גם הרמב&quot;ם, למרות כל הידע המדעי שהיה בו, לא יכול היה לדעת כי יקום ברנולי וינסח את החוק הנקרא על שמו, וכי בעקבותיו ייבנו כלי טיס כבדים מהאויר.<br /><br /><br />הרוצה להניח כי רש&quot;י ידע מתמטיקה שלא היתה ידועה באירופה בזמנו, עליו נטל ההוכחה. כל המקומות בהם רואים חישובים, מאריתמטיקה ועד גאומטריה, מעידים ההיפך.<br /><br />תיתי להם למשתתפי השיעור, שאין הם מעלים בדעתם שמה שידוע לילד היום, לא היה ידוע לרש&quot;י. אך האמת כזו היא. ילד קט היום יודע שיש חידקים, יודע כי השמש אינה סובבת את הארץ, יודע כי הכינים מטילות ביצים ולומד בבית הספר גם את הנדסת המישור.<br /><br />לו רצה רש&quot;י &quot;לפרש בצורה שיהיה החשבון ניכר מול העיניים&quot;, היה עליו לעשות בדיוק כשם שעשית אתה, ועשו אלפי מגידי שיעורים בעולם. לומר בפשטות, כאשר אורך המזבח חמש אמות ורוחבו חמש אמות, שטחו 25 אמות, כפי שיודע כל אחד מהלומדים. אבל רש&quot;י העדיף הסבר מסובך יותר, משום שההסבר הפשוט הזה, לא היה ידוע אז באירופה, שהיתה שרויה בחשכת תקופת הבערות הגדולה שלה.","107","","4867","True","True","False","","259","81.218.141.168","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6155","6153","[ללא נושא]","09/01/11 14:46","ד שבט","תשע&quot;א","14:46","לומד","אני לא יודע לאיזה מגמה אתה משייך אותי<br />אבל ודאי שאני לא שייך כלל למגמה שמנסים לדבר על רש&quot;י בגובה העיניים שלהם<br />החשבון של האורך כפול רוחב הוא פשוט ביותר ולא צריך להיות גאון כדי לדעת אותו, ומאד מסתבר שגם רש&quot;י ידע שאפשר לחשב כך, אז למה הוא לא פירש כך<br /><br />ואני לא יענה יותר כי הכיוון שלך ברור לי, כי אחרת מה חידקים עושים כאן בתגובתך, וכינים המטילות ביצים או לא, לא השתנה בענין זה כלום, אלא שכל דבר שאינו נראה לעיני האדם אין דנים עליו, ולכן מותר לאכול חידקים אף שהם בריות חיות, וכן הוא לגבי כינים. <br />ודרך אגב כשאתה רואה חכמה גדולה, שלא הופנתה אלא לכיוון מסוים, ולא לשאר הכיוונים, מדרך החכמה לומר שהיתה סיבה לכך, ואם הראשונים השתמשו בחכמתם להבין דברים שכלים במקום ליצר דברים המיועדים להקל על מהלך החיים, כנראה שהיתה סיבה לכך. וזה אני משאיר לך לחשוב מה הסיבה.","193","","4867","True","True","False","","93","95.86.89.91","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6162","6153","רש&quot;י מסכת סנהדרין דף צא ע&quot;א","09/01/11 21:14","ד שבט","תשע&quot;א","21:14","דוד כוכב","&quot;ולמחר - שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות. ונראה למורי שביצי חלזון (ראשון) משריצין כולן&quot;.<br /><br />לשון הגמרא שם: &quot;עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד, למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות&quot;. <br /><br />מוזכר ברש&quot;י איפא ש'הבריאה הספונטנית' רק נראית ככזו.","125","","4867","True","True","False","","124","213.151.41.49","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6165","6154","מקורות","09/01/11 21:32","ד שבט","תשע&quot;א","21:32","דוד כוכב","שו&quot;ת חתם סופר קובץ תשובות סימן כו:<br />&quot;הוא (מרן) בעצמו היה בקי בחכמת המדידה והאלגברא וקידוש החודש ובזה היה יפה כחו ומסוגל מאוד, וזה בא לו מכח זקינו הגאון מהרשש&quot;ך ז&quot;ל כי הי' רב חילו בחכמת החשבון וכו' וכמו כן הי' בקי בחכמת התכונה ופיזיק והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו למען יהי' ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו בילדי נכרים, ואחר שיצא לאור ספר הברית עבר עליו מראשו ועד סופו והראהו לתלמידיו ואמר כזה קנו לכם אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות, ואני ואתם נכיר טובה להמחבר שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם&quot;.<br /><br />מסקנות:<br />החת&quot;ס עצמו למד חכמות כנראה מספרי נכרים. כך עולה מדיוק לשון - &quot;לבל יספיקו בילדי נכרים&quot;. ומשמע שלא ניתן לדעת דברים אלו באופן אחר. גם אין סברה לחלק בזה בין ראשונים לאחרונים, וכדברי הרד&quot;ק דלקמן.<br />וכיון שככלל לא טוב לרוב התלמידים ללמוד מעע&quot;ז ודומיהם ולהדבק בהם, הסכים לבטל תורה כדי לכתוב בעצמו ספר לימוד במתמטיקה אסטרונומיה ופיזיקה! ורבה היתה שמחתו כאשר בן ברית אחר הקדימו. והוא המליץ טוב על הספר.<br />כמו כן כתב הגר&quot;א את הספר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20713&pgnum=1'>איל משולש</a> בעניני גאומטריה.<br /><br />רד&quot;ק על ישעיה פרק מ פסוק כו:<br />&quot;שאו מרום עיניכם – אמר הסתכלו בככבי' לפי שהם גופים עצומי' וגדולים בגוף ובמרא' מנבראי מטה וכבר אמר להם שיבינו בארבע יסודות ובארץ ובשמים הנטוים עליהם כאהל, עתה אמר להם שיסתכלו בככבים שהם נבראים עצומים וראו בדעתכם מי ברא אלה כי ברואים הם ואינם בוראים כי יש לאדם להבין בדרכי החכמה כי העול' מחודש וכיון שיתברר לו שהעול' מחודש ידוע שיש לו מחדש כי אין הדבר מחדש עצמו והמחדש לא יתכן להיות אלא אחד כמו שיתברר במופת בדרכי החכמה... 	<b>וכל זה חייב אדם ללמוד מספרי החכמות </b>ולהבין בדעתו בנבראים בין בנבראי מעלה בין בנבראי מטה ומהם יכיר הבורא. והנה הנביא הזהיר בני אדם בזה ואמר הלא תדעו הלא תשמעו הלא הבינותם ואמר שאו מרום עיניכם וראו, ופירוש וראו כמו שפירשנו ראית הלב, ואמרו רז&quot;ל כל מי שאינו מחשב בתקופות ומזלות עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא הביטו ומעשה ידיו לא ראו, ואמרו מנין שמצוה לאדם לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב אסור לספר הימנו&quot;.","125","","4867","True","True","False","","253","213.151.41.49","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6173","6157","הערה","09/01/11 22:45","ד שבט","תשע&quot;א","22:45","נחמן","הגדלות שלהם היא בכלל לא בידע שלהם ביחס לתקופתם, אלא בעומק האינסופי של דבריהם בהגדרת המציאות והדינים החלים עליה, דבר שאכן שקשה לגלות אותו בדף היומי...","182","","4867","True","True","False","","134","85.130.130.141","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6176","6165","וכבר קדמו הרמב&quot;ם","09/01/11 23:25","ד שבט","תשע&quot;א","23:25","המכריע","מה שהביא רד&quot;כ מהחת&quot;ס שהיה בדעתו לחבר ספרי חכמה למען לא יספיקו התלמידים בילדי זרים, אפשר לציין לעוד רבים שרצו לחבר ויש שאף חיברו, אבל העולה על כולנה אדוננו הרמב&quot;ם בסוף הלכות קידוש החודש וזה לשונו הטהור; הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להן בידיעת הראייה ובחקירת העדים, כדי שיהיה הכל ידוע למבינים ולא יחסרו דרך מדרכי התורה &quot;ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים&quot; דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה.<br />והרמב&quot;ם בתשובה כותב לשואל שבחכמת האסטרונומיה לא הניח שום ספר שנכתב בנושא הן בלה&quot;ק והן בערבית.<br />בדרך אגב בכוונת הרד&quot;ק אין זה פשוט שכוונתו לאסטרונומיה, אלא ייתכן מאד שכוונתו להתבוננות במציאות גרמי השמים וההבנה הפילוסופית שעל כרחך הם מחודשים, וכוונתו לחכמת הפילוסופיה. אבל אכמ&quot;ל.","199","","4867","True","True","False","","135","95.86.78.131","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6201","6173","אני מסכים","10/01/11 05:07","ה שבט","תשע&quot;א","05:07","עציוני","כתבתי את דברי רק כנגד הסוברים שאם נודה בכך שהקדמונים לא ידעו מתמטיקה נגרע בכך מכבודם או מהערכת חכמתם.<br />אכן, לא בכך גדלותם.","159","","4866","True","True","False","","233","87.70.103.122","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6180","6176","לשון הרמב&quot;ם","09/01/11 23:51","ד שבט","תשע&quot;א","23:51","דוד כוכב","&quot;כל הדרכים שצריכין להן <b>בידיעת הראייה ובחקירת העדים</b>, כדי שיהיה הכל ידוע למבינים ולא יחסרו דרך <b>מדרכי התורה</b>&quot;.<br />דבריו נסובים איפא על הענינים הנצרכים באופן מיידי להלכות קידוש החודש.<br />החת&quot;ס חידש יותר והוא הזכיר ידיעות כלליות בחשבון ופיסיקה, דברים שלפום ריהטא לא ברור עדיין במה יסייעו לידיעת התורה. וכדברי הגר&quot;א שככל שיחסר בחכמות, יחסר מאה ידות בתורה.<br />אמנם מהנהגת הרמב&quot;ם עצמו אכן עולה שגם הוא סבר כמותם.<br /><br />יהיה זה חידוש עוד יותר גדול להעמיד את דברי רד&quot;ק בפילוסופיה - שצריך ללומדה מספרי החכמות, כלומר מהפילוסופים.<br />אם כך הוא, הגר&quot;א לא קיבל את דבריו, הוא כינה אותה 'הפילוסופיה הארורה'. ומסופר שלמד אותה לתכליתה ולא מצא בה אלא שני דברים מועילים. לעומת זאת האסטרונומיה מובאת בכתבי הגר&quot;א בתוך שבע החכמות שחשוב ללומדן.","125","","4867","True","True","False","","123","213.151.41.49","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6548","6201","דברי החזו&quot;א בזה","24/01/11 19:55","יט שבט","תשע&quot;א","19:55","לומד","סליחה על הקפצת הנושא אבל זמן רב חיפשתי את דברי החזו&quot;א ורק עכשיו מצאתים<br /><br />החזו&quot;א כותב (עוקצין סי' א סק&quot;ח) &quot;וכי ידע ר&quot;י כל מיני הצמחין שבעולם ומיהו אין זה תימא שסוד ה' אל יראיו&quot;. מחבר ספר &quot;בינה לעתים&quot; כתב לייחס דעה פלונית בגמרא לשיטה מדעית אסטרונומית נושנה דן אותו החזו&quot;א ברותחין וקבע שדבריו &quot;הם מהכזבים שהיצר מחבבם וכעין יצר עבודה זרה ואם כי המחבר היה ירא אלוקים אבל שגה וחשב שמותר לומר כן ועבד את המינות בשוגג&quot; (או&quot;ח סי' קל&quot;ח סק&quot;ד) ספר אחר כתב ש&quot;חכמי ישראל לא ידעו שיש מקומות שבהם יש זמן בשנה שהשמש נראית ימים רבים על הארץ בלי שקיעה כלל&quot; כתב על כך רבינו וקבע נחרצות &quot;לא אמר כלום ודבריו כפירה בדברי חז&quot;ל ואסור לשמעם וקטנותו גרם לו&quot; (קוב&quot;א ח&quot;ג סי' קפ&quot;ח) [מקור: מעשה איש ח&quot;א עמ' צב].","193","","4852","True","True","False","","103","213.151.47.132","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6550","6548","אלו דברים תמוהים","24/01/11 20:27","יט שבט","תשע&quot;א","20:27","עציוני","לפחות בהקשר בו אנו דנים - ברור לכל מי שקורא את רש&quot;י ותוס' שידיעת המתמטיקה שלהם היתה מוגבלת ביחס לידע המצוי כיום בידי כל אחד. לא מדובר רק על הסברים מסורבלים אלא על טעויות ממש. ואע&quot;פ אין בכך כדי לגרוע מגדולתם שהרי לא בכך הם נמדדים.","159","","4852","True","True","False","","252","46.116.179.25","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב",""),new Message("6561","6548","סוד ה' ליראיו","24/01/11 22:53","יט שבט","תשע&quot;א","22:53","דוד כוכב","מהגמרות הבאות עולה שאין <b>הכרח </b>שה' יגלה את כל סודותיו ליראיו, אלא קיימת רק <b>אפשרות </b>כזו, שהרי הגמרא נתנה גם תירוצים אחרים.<br /><br />מסכת סוטה דף ד ע&quot;ב:<br />&quot;א&quot;ר יצחק בר (רב) יוסף א&quot;ר יוחנן: כל אחד ואחד בעצמו שיער. והאיכא בן עזאי דלא נסיב! איבעית אימא: נסיב ופירש הוה; ואיבעית אימא: מרביה שמיע ליה; ואיבעית אימא: (תהלים כה) סוד ה' ליראיו&quot;. <br /><br />מסכת סוטה דף י ע&quot;א:<br />&quot;מנא ידע? איכא דאמרי: מיחש הוה חש ביה; ואיכא דאמרי: מרביה שמע ליה; וא&quot;ד: (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם&quot;.<br /><br />מסכת סנהדרין דף מח ע&quot;ב:<br />&quot;מנא ידע? אי בעית אימא מיחש הוה חייש ביה, ואיבעית אימא: מרביה הוה גמיר לה, ואיבעית אימא: (תהלים כ&quot;ה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם&quot;.","125","","4852","True","True","False","","884","212.76.114.46","0","6130","זבחים|נט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);