var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=693;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("692","0","אריח לבנה וסיד...","26/08/09 00:18","ו אלול","תשס&quot;ט","00:18","עומר","בס&quot;ד<br />ג.-ג:<br /><br />מכיוון שבזמן האחרון לא יצא לי לעבוד בבניין, יש לי מספר שאלות:<br /><br />1) מה ההבדל בין לבנה לבין אבן?<br />2)הבנתי שאת הטיט שמים בין שני החלקים של הלבינה (כפיסין). למה בדיוק משמש הסיד??<br /><br />לילה טוב!","59","","5361","True","True","False","","1160","79.180.21.19","0","0","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("693","692","לבינתיים עד שמישהו ימצא תשובה מוסמכת:","26/08/09 08:20","ו אלול","תשס&quot;ט","08:20","לינקוש","קטע מעניין (שלבטח לא כולם יזדהו איתו, אבל בכל זאת יש גישה שכזאת):<br /><br />יצירת תורת בריסק היתה בה פריצת דרך, הרחבת אופקים, אבל במידה מסויימת אלה באו על חשבונם של אופקים אחרים. ואין כוונתי לאותם אופקים שמנקודת הראות של לימוד התורה נמצאים &quot;מחוץ למגרש&quot;, אלא לאותם דברים שגם העוסק בהם מקיים, לכולי עלמא, מצוות תלמוד תורה. <br />כבר הזכרתי למעלה שהעיסוק בנוסחאות הש&quot;ס וגירסאותיו כמעט ונפקד מקומו בבית מדרשה של בריסק. הוא הדין לגבי העיסוק בעולמם הריאלי של חכמים. <br />זכורני שלפני מספר שנים נפגשתי עם ר' שאול ליברמן ז&quot;ל, והוא סיפר לי בחרדה על פגישתו עם תלמיד חכם בעל שיעור קומה, שלא ידע &quot;רדיית הפת&quot; מהי. &quot;הייתכן?&quot;, שאל, &quot;הגמרא במסכת שבת עוסקת ודנה בשאלת היתרה של רדיית הפת בשבת, והלז לא ידע כיצד היא מתקיימת הלכה למעשה?&quot;. <br />אכן, מנקודת ראותו שלו ניתן להבין היטב את החרדה והזעזוע מגילוי זה. אבל מנקודת ראות שונה, והיא השלטת בתורתו של ר' חיים, ניתן לדון ולנתח, ובצורה מבריקה וחדשנית, על רדיית הפת, לנסות ולהגדיר כמעשה הראשונים מהי בדיוק אותה קטיגוריה של &quot;חכמה שאין עמה מלאכה&quot;, באיזו מידה נחשבת היא מלאכה דרבנן ומהו היחס בינה לבין &quot;שבות&quot; ולכמה תופעות הלכתיות אחרות בהלכות שבת שמקורן מדרבנן, וכל זאת מבלי לדעת בדיוק מהם שלביה של אותה מלאכה מבחינה מציאותית טכנית. <br />כמובן, חכם ההלכה, הנדרש לפסיקתה, חייב להכיר את הבטיה הטכניים של רדיית הפת, ואינו יכול להסתפק בזיקה מופשטת אליה. אבל אותו הלומד, היושב בבית המדרש, יכול להעביר במשך ארבעים שנה ויותר שיעור על רדיית הפת מבלי שידע אל נכון כיצד היא פועלת במציאות. גם גישה זו, נובעת מאותה אחריות לבירור הנושא, וזאת בדמותו המשפטית המופשטת, על חשבון הבנתו הפשוטה, הטכנית ריאלית, של הטקסט. <br /><br />(הרב אהרן ליכטנשטיין, &quot;כך היא דרכה של תורת 'הרב' - לדרך לימודו של הגרי&quot;ד סולובייצ'יק&quot;, עלון שבות בוגרים ב)","58","","5361","True","True","False","","669","77.127.133.74","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("694","692","בניה למתחילים","26/08/09 08:25","ו אלול","תשס&quot;ט","08:25","ברוך","גם אני לא מומחה גדול בבניין, אבל כך נראה לענ&quot;ד:<br />1. לגבי לבנים נאמר בתורה (שמות פרק ה):<br />&quot;וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר:<br />לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן:&quot;<br />ומסביר הרשב&quot;ם:<br />&quot;לתת תבן - תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים &quot;<br /><br />וכן בויקפדיה, ערך 'בנייה באדמה':<br /><br />&quot;בנייה בלבנים (Adobe)<br />בשיטה זו יוצרים לבנים מאדמה רטובה – בוץ, לעתים בתוספת קש או תוספות שונות כגון חול, שברי חרסים או חצץ, ומייבשים אותן בשמש. יצור הלבנים נעשה בכמה שיטות. השיטה הקדומה ביותר הייתה יצירת מעין כיכרות בוץ ידניות. לאחר מכן התפתחה שיטה מתקדמת במקצת, שנותרה הפשוטה ביותר עד היום והיא יציקת תערובת הבוץ לתוך תבנית עץ מרובעת (פתוחה מלמעלה ומלמטה). מיד לאחר מכן מרימים את התבנית והלבנה, השומרת על צורתה בזכות הפלסטיות של הבוץ, מושארת להתייבש למשך מספר שבועות. לאחר הייבוש משמשות הלבנים לבנייה כשהן מחוברות זו לזו בבוץ, כמו זה שממנו הן יוצרו. קיימות גם מכונות לייצור לבנים, בדרך כלל בלחץ.&quot;<br /><br />אבנים לעומת זאת, הן אבנים כפי שאתה מכיר אותם.<br /><br />2. הטיט, למיטב ידיעתי, נועד להדביק את הלבנים זו לזו.<br /><br />בהצלחה!","86","","5361","True","True","False","","404","77.126.42.65","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("699","692","יצור הלבנים ע&quot;פ התורה והשימוש בסיד","26/08/09 18:30","ו אלול","תשס&quot;ט","18:30","חננאל","בראשית יא, ג: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן<br /><br />עיין באונקלוס ובכל המפרשים על הפסוק, שמסבירים כך: &quot;והנה שרפו הלבנים עד שעמדו, וזהו הבנין התקיף שלא ימס במים ולא באש. ותהי להם הלבנה לאבן - תחת אבן&quot; (ראב&quot;ע). &quot;לבנים - שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה (רש&quot;י).<br /><br />רמב&quot;ם הלכות שכנים פרק ט הלכה א: <br />לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה ולא יביא אמת המים ולא יעשה בריכת המים לשרות בה בגדים לכבס בצד כתלו של חבירו אלא אם כן הרחיק מכותל שלשה טפחים, ויסיד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה או כותל האמה מצד חבירו כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חבירו. <br /><br />רמב&quot;ם הלכות טומאת צרעת פרק טו הלכה ג: <br />כשהוא חולץ את האבנים שבהן הנגע אינו חולץ פחות משתי אבנים ואינו נוטל אבנים מצד זה ומביאן לצד זה שנאמר ולקחו אבנים אחרות, ולא עפר מצד זה ומביא לצד זה שנאמר ועפר אחר יקח וטח את הבית, ואינו טח בסיד אלא בעפר שנאמר ועפר אחר יקח וגו', אינו מביא אבן אחת תחת שתים שחלץ ולא שתי אבנים תחת אבן אחת חלוצה אלא מביא שתים תחת שתים ויש לו להביא שתים תחת שלש.","81","","5361","True","True","False","","340","77.127.191.215","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("706","692","גויל גזית כפיסין ולבנים","27/08/09 03:32","ז אלול","תשס&quot;ט","03:32","נפתלי","מפירוש הגמרא נראה שיש לנו כאן שני חומרי בניה, וארבע שיטות:<br />גויל - אבנים לא משויפות<br />גזית - אבנים משויפות<br />כפיסין - חצאי לבנים משני הצדדים, מילוי טיט באמצע<br />לבנים - לבנים שלמות<br /><br />יש כאן הגיון: האבנים אינן מרובעות בטבען וניתן לבחור אם לרבע אותן, אולם הלבנים נעשות בתוך תבנית ולכן אין אפשרות שיהיו משויפות או לא משויפות. לעומת זאת, את הלבנים ניתן ליצור בחצי מהעובי הרגיל ולהוסיף טיט באמצע, באבנים זה לא שייך.<br /><br />זה קצת מעורר קושי בהבנת השאלות שבגמרא - רבה בריה דרבא שואל מדוע לא נפרש שגויל הוא חצאי אבנים עם מילוי טיט, ורב אחא בריה דרב אויא שואל מדוע לא נפרש שכפיסין הם לבנים שאינן משויפות.  האם גם הם היו &quot;בריסקערס&quot;?","91","","5360","True","True","False","","1531","94.159.192.233","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("707","692","סיד","27/08/09 03:37","ז אלול","תשס&quot;ט","03:37","נפתלי","אין צורך בויקיפדיה כדי להוכיח שמדובר בטיח. רש&quot;י אומר זאת במפורש (ג, ב):<br /><br />&quot;הן וסידן או הן בלא סידן - ... עם עובי הטיח קא חשיב להן או דילמא מקום האבנים ... לבד טיח הסיד.&quot;","91","","5360","True","True","False","","223","94.159.192.233","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("700","693","רחמנא ליצלן מהאי דעתא","26/08/09 18:47","ו אלול","תשס&quot;ט","18:47","חננאל","רדיית הפת והדומה לה, אינו &quot;עיסוק בעולמם הריאלי של חכמים&quot;, אלא עיסוק בדבר ה' זו הלכה (נפש החיים שער ד פ&quot;ו). <br /><br />אפשר לומר 300 הלכות במגדל הפורח באוויר. אבל הדרישה של התורה אינה זו, אלא הלכות עלי אדמות. <br /><br />דואג ואחיתופל שונים 300 הלכות במגדל הפורח באויר (חגיגה טו), ודווקא משום כך, משום הניתוק בין התורה לחייהם - הם &quot;זוכים&quot; בכבוד המפוקפק להיות מן ההדיוטות שאין להם חלק לעוה&quot;ב. <br /><br />&quot;ואל יעלה על דעתך שהאדם הוא נחשב בעל תורה בשביל שאם יש לפניו משנה או גמ' שיכול לפלפל ולישא וליתן להקשות ולעקור הרים, אל תאמר כי זה בעל תורה שהרי אין התורה עמו רק שהוא חכם ויודע לפלפל, אבל מה שייך לומר עליו שהוא בעל תורה. רק אם התורה היא עמו קודם ויכול לפלפל ולישא וליתן בתורה זהו שהוא חכם בתורה אשר היא עמו, אבל שיקראו שם בעל תורה כאשר הובא לפניו שיטת הלכה והוא מקשה ומתרץ בה מה שייך אליו שם בעל תורה דבר זה אינו כלל רק שהוא חכם ויודע לפלפל ... וברור אצלי כי מי אשר יפרוש מזה ומכריע ג&quot;כ אחרים להחזיק התורה, וירחק ויבטל הדבר שהוא מבטל התורה לכלות ימי התלמידים בדברי הבל ושקר ואין שמים לב כלל שתהיה תורת אמת נשארת עמהם עליו נאמר אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, ומי שמחזיק הדבר שהוא כמו קוץ מכאיב וסילון ממאיר לתורת משה, ברור אצלי שהוא נמנה עם אותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק ונחלה עם אשר זכרם לחיי עוה&quot;ב, והוא ברחמיו יחזיר אותנו לתורתו אמן&quot; (נתיב התורה למהר&quot;ל פ&quot;ה).","81","","5361","True","True","False","","367","77.127.191.215","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("695","694","הוספת השמטה","26/08/09 08:31","ו אלול","תשס&quot;ט","08:31","ברוך","בתשובה 2 לא הזכרתי למה נועד הסיד. ושוב, ציטוט מויקיפדיה, ערך טיח חוץ:<br />&quot;טיח חוץ - מכסה את הקירות החיצוניים של המבנה. מטרתו להגן על המבנה מפני פגעי מזג האוויר (עמידות למים ולשמש), וניתן להקנות לו תכונות של בידוד תרמי, ובידוד אקוסטי. יש לוודא לפני הטיוח שהמשטח ישר ללא בליטות או שקעים&quot;<br />הסיד, במקרה שלנו, הוא חומר טיוח. (כך נראה לי)","86","","5361","True","True","False","","288","77.126.42.65","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("697","694","תודה","26/08/09 10:20","ו אלול","תשס&quot;ט","10:20","עומר","בס&quot;ד<br /><br />1) ההבדל הזה בין אבנים לבין לבנים הגיוני מאד, כי שמעתי כשלמדתי את השיעור שבאמת אבנים זה מעשה שמים, ולבנים זוהי יצירת האדם, וקלטתי כעת את ההבדל.<br /><br />2) לגבי הסיד - כך נראה גם לי, ורציתי לדעת שאני לא היחיד שחושב כך...<br /><br />יום טוב ותודה רבה!","59","","5361","True","True","False","","137","79.180.21.19","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("703","700","ובכל זאת יש הסוברים כך...","26/08/09 22:51","ו אלול","תשס&quot;ט","22:51","לינקוש","כבר נזהרתי בלשוני בהקדמה להודעה הקודמת (&quot;שלבטח לא כולם יזדהו איתו, אבל בכל זאת יש גישה שכזאת&quot;)...<br /><br />ובכל זאת:<br />ידועה שיטת בריסק שעיקר לימוד התורה זה הקונסטרוקציה האידיאלית של ההלכה (ולא הריאלית).<br />ואוסיף על כך - לשיטה הגורסת שהלימוד העיקרי (והבלעדי?) הוא אליבא דהלכתא - הלכה למעשה - יש משהו מאוד מתסכל בלימוד התורה האינסופי:<br />אנחנו כל הזמן לומדים בזה העולם ומנסים לברר איך הדרך בה ראוי להלוך (&quot;הלכה&quot;) בזה העולם. זה לא אבסורדי??  כל המאמצים שלנו בלימוד מופנים רק כלפי בירור ההלכה ומה ראוי לעשות ביום יום?<br />הרי העולם הזה הוא זמני וחולף ולא הוא התכלית היחידה - האם אין משהו בחשיבות הלימוד מעבר לבירור ההלכה למעשה בלבד??<br />האם אין חשיבות בלימוד כשלעצמו בלבד?<br />במידה וכן - אז כאן המקום לברר האם חשוב דווקא לברר כל סוג צמח וכל סוג חומר של לבנה/כפיסין מהו, או אולי זה לא מה שחשוב אלא מה שחשוב זה היסודות, העקרונות, הרעיונות, שניתן ללמוד מעיסוק בתורה.","58","","5361","True","True","False","","285","77.127.133.74","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("720","703","התרמית שב&quot;שיטת בריסק&quot;.","28/08/09 06:41","ח אלול","תשס&quot;ט","06:41","חננאל","ה&quot;שיטה&quot; הבריסקאית מעולם לא היתה שיטה. מי שיעיין בהקדמה לשו&quot;ת בית הלוי, יגלה שה&quot;שיטה&quot; היתה לצורך חידוד התלמידים בלבד. ולא דרך כשלעצמה, וכפי שאומר השל&quot;ה: <br /><br /><i>&quot;והנה יש כת משוגעים האומרים: החילוק מחדד. האומר כן ראוי לנזיפה. חדא אף אם היה כן, וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו, קל וחומר חטא גדול ונורא כזה. ועוד, כשנעשה מחודד מה עושה בחידודו, הלא אין חידודו אלא שמבלה ימיו בדבר הזה ומדבר סרה על תורת אמת. ועוד, איך נעשו רבינו תם ור&quot;י וכל בעלי תוס' מחודדים, רק ע&quot;י לימוד תורת אמת, ובקיאות מסכתות והתמדה, וחוזרים תמיד&quot;</i> (תורה אור שבועות). <br /><br />זה מנוגד למהותה של התורה. התורה היא תורה שנוגעת לחיינו, ולא תורה מופשטת - &quot;וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת דבר אשר תוכל לקיימו&quot; (אגרת הרמב&quot;ן). גישת חכמי ישראל לדורותיהם, היתה ברורה: &quot;גדול תלמוד שמביא לידי מעשה&quot;, ואם אינו מביא לידי מעשה - גם התלמוד אינו גדול.<br /><br />לימוד אמיתי אליבא דהילכתא, בניגוד למקובל, אינו סיכום הלכתי יבש חסר מחשבה ומעוף, אלא להיפך, ההכרעה מגיעה מתוך הניתוח המעמיק:<br /><br /><i>&quot;ובדרך דרישת ההלכה ראוי ג&quot;כ לסול כעת מסלה עתיקה - ישנה, דהיינו שלא להתגדר בפלפולים כי-אם לכתב ערכים בצורתם של הערכים אשר בספרי הכללים, אבל לא בדרך פלפול וחפוש בפרטים כ&quot;א בהארה כללית על כלל הסוגיות, ומתוך ההארה הכללית יסתעפו הפרטים, והכל בדרך פשוט וישר. ואפילו אם לא יהיו שם חידושים, ג&quot;כ הוא טוב מאד. <b>וזהו דרך הראשונים' ובפרט כי &quot;א&quot;א לבהמ&quot;ד בלא חידוש&quot;. </b>והחידושים היותר טובים באים כשאין מכוונים לחדש ולפלפל כ&quot;א להאיר ולברר את הפשוט והכללות&quot; </i>(אגרות ראי&quot;ה).<br /><br />בנוגע לדבריך, &quot;האם זה לא אבסורדי&quot;? ראה מה אומרים חז&quot;ל:<br /><br /><i>&quot;בהתהלכך תנחה אותך וגו' (משלי ו), בהתהלכך תנחה אותך - זה העוה&quot;ז, בשכבך תשמור עליך - זו מיתה, והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא; משל, לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הלסטין, ואינו יודע באיזה דרך מהלך, נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך, כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך, הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם; ... מאי פרשת דרכים? ... מר זוטרא אמר: זה ת&quot;ח <b>דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא</b>&quot;</i> (סוטה כא.).<br /><br /><i>&quot;ולמר זוטרא זה תלמיד חכם דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, פירוש ההלכה שהוא האמת והישר, ואף ששאר התורה גם כן נקראת תורה ויש עליה שכר גם כן, מכל מקום יש לו קצת נטיה מן דרך האמת, אבל תלמיד חכם דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא זה הדרך נקרא פרשת דרכים שהוא נבדל ומיוחד משאר דרכים. וכל זה מורה <b>כי התורה היא שמביאה האדם אל השם יתברך ולהיות זוכה לעולם הבא וביותר כאשר מכוין הלכה</b>&quot;</i> (נתיבות עולם למהר&quot;ל נתיב התורה פ&quot;א).<br /><br />כנראה חז&quot;ל היו קצת אבסורדיים, ולא ידעו שהעולם זמני ... הם עסקו בזוטות כגון &quot;גויל גזית&quot;, במקום להתעסק ברעיונות הנשגבים העומדים מאחוריהם ...<br /><br />ודאי שישנה חשיבות גם ללימוד שאינו מביא לידי הלכה, כגון: תנ&quot;ך, קבלה, אמונה ומוסר, אך בלימוד גמרא העיקר הוא הדיון ההלכתי.","81","","5359","True","True","False","","589","77.127.155.89","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("712","706","נפתלי אילה שלוחה","27/08/09 16:02","ז אלול","תשס&quot;ט","16:02","תלמוד חכם","נפתלי אילה שלוחה  רצת מהר מדי ושאלת בליגלוג האם היו בריסקערס. <br />הגירסה אצלנו בגמרא כשרב אחא בריה דרב אויא שואל ואימא דילמא מאי כפיסין &quot;אבני&quot; דלא משפיין אבל רש&quot;י כותב  &quot; ה&quot;ג אימא &quot;ליבני&quot; דלא משפיין&quot; ופירושו לפי רש&quot;י שכפיסין הם בעצם ליבני אבל  אבל אולי ליבני דלא משפיין. ולכן מה שאתה קובע בפשטות שהלבנים נעשות בתוך תבנית ולכן אין אפשרות שיהיו משויפות או לא משויפות יכול להיות שחסר לך ידע מהמציאות  שבימיהם שהיה ליבני דמשפיין וכן אבנים עם מילוי  בטיט.","80","","5360","True","True","False","","280","66.128.3.64","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("709","707","ישר כח על כל הארותיך המחכימות","27/08/09 08:13","ז אלול","תשס&quot;ט","08:13","לינקוש","<b>וברוך בואך לפורום!</b>","58","","5360","True","True","False","","270","77.127.39.129","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("714","712","הנותן אמרי שפר","27/08/09 17:00","ז אלול","תשס&quot;ט","17:00","נפתלי","לגבי קביעתי שהלבנים היו נעשות בתוך תבנית - ניתן להסיק זאת מהמשנה עצמה שממנה משתמע שהיו ארבעה סוגים של בניה ולא היה עוד סוג של לבנים. (גם האמוראים בסוגיה לא חלקו על המציאות העובדתית, ודוקא לכן העליתי את תמיהתי.)<br /><br />להערה על הבריסקערס - ח&quot;ו לא התכוונתי ללגלג. להיפך. כוונתי היתה שניתן לדון בדברי האמוראים בשתי דרכים: על פניו ניתן למצוא בדבריהם תימוכין לגישת &quot;בריסק&quot; שהוזכרה ע&quot;י לינקוש לפיה ניתן לדון בפירוש המשנה גם מבלי להכיר טכנית את שיטות הבניה.<br />לחלופין ניתן לטעון שהאמוראים הכירו דרכי בניה נוספות שלא הוזכרו במשנה, אלא שאז נצטרך למצוא פתרון אחר לשאלה מדוע נכללו במשנה רק ארבעת גויל גזית כפיסין ולבנים.","91","","5360","True","True","False","","193","94.159.192.233","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א",""),new Message("56090","720","רק שתי הערות בעניין","19/04/18 21:12","ד אייר","תשע&quot;ח","21:12","אביגדור","1. דברי השל&quot;ה כמובן אינם מתייחסים לשיטת בריסק, אלא ל&quot;שיטת החילוקים&quot; של רבי יעקב פולק ותלמידיו, שאכן רבים מגדולי ישראל התנגדו לה ודחו אותה עד שנעלמה (וכמעט ולא ידוע היום מה טיבה).<br />2. בדברי הקדמת שו&quot;ת בית הלוי שהזכרת, לא הבנתי כדבריך (ששיטה זו היתה רק לחידוד התלמידים ולא דרך כשלעצמה). הוא רק כותב על ספרו שלא כתבתיו לצורך הגדולים  שאינם צריכים לדידי אלא למרי ינוקי ללמדם קשת בישיבה ולפלפל בסברא ישרה כאשר הורוני רבותי&quot;.<br />על הנושא של לימוד אליבא דהלכתא בוודאי יש מה להאריך ובוודאי ידוע שיש צדדים ומקורות לכאן ולכאן כבר בגמרא (דרוש וקבל שכר) ובתוס' (שהתמיה &quot;הלכתא למשיחא&quot; זו רק שיטת רב יוסף והש&quot;ס חולק עליו) ולכן לא ראיתי צורך להרחיב<br />בברכה","571","","2203","True","True","False","","213","164.138.119.151","0","692","בבא בתרא|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);