var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=786;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("786","0","&quot;ואיכא דרמי להו מירמא&quot; - האם יש נפק&quot;מ?","01/09/09 19:55","יב אלול","תשס&quot;ט","19:55","שאינו יודע לשאול","בגמרא מובאות שתי לישנות זהות בתוכן (לכאורה) אך שונות במבנה:<br /><br /><i>א&quot;ר אסי א&quot;ר יוחנן: ארבע אמות שאמרו, חוץ משל פתחים. <br />תניא נמי הכי: אין חולקים את החצר - עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה; <br />והא אנן תנן: ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה! <br />אלא ש&quot;מ כדרבי אסי, שמע מינה. <br /><br />ואיכא דרמי להו מירמא; <br />תנן: אין חולקין את החצר - עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה; <br />והתניא: שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה! <br />א&quot;ר אסי אמר ר' יוחנן: ארבע אמות שאמרו, חוץ משל פתחים</i><br /><br />התופעה הזו (של &quot;ואיכא דרמי להו מירמא&quot;) קיימת בעוד מקומות בש&quot;ס, ומוכרת היטב.<br /><br />מאז ומתמיד כשאני נתקל במבנה דומה לנ&quot;ל, אני מתקשה ומתלבט האם יש הבדל מהותי בין שתי הלישנות או שההבדל הוא רק באופן הצגת הדברים אך אין שום נפקא מינה.<br />הרושם שלי מהיכרות סגנון הגמרא וכדו' זה שאין נפקא מינה והגמרא רק מציגה אופן הצגת דברים שונה, אך הלב ממאן לקבל שהגמרא סתם מספרת סיפורים ושאין נפק&quot;מ.<br /><br />האם מישהו יודע ויכול לשכנע לכיוון מסויים?<br /><br />לגבי הפרשנים, כמעט תמיד אני מוצא מישהו שטוען שיש הבדל גם בתוכן, אך רק בדוחק זה משכנע.<br />במקרה דנן מצאתי התייחסויות כדלהלן:<br />הרשב&quot;א (שו&quot;ת, ח&quot;א סי' תקפ&quot;ה, וסי' אלף קנ) טוען שאין נפק&quot;מ לדינא בין הלשון ראשון ללשון השני (אלא שלפי הלשון הראשון רבי יוחנן בא לפרש את דברי המשנה, ולפי דבריו מתורצת הקושיא מהברייתא, ולפי הלשון השני רבי יוחנן אמר כן משום שהיה קשה לו הסתירה מהמשנה לברייתא).<br />ובכוס הישועות (ד&quot;ה בגמרא תנ&quot;ה) וכן בפורת יוסף (ד&quot;ה אמר) ביארו, כל אחד לפי דרכו, שיש נפק&quot;מ לדינא בין שתי הלשונות.","48","","5358","True","True","False","","1968","77.124.10.247","0","0","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("788","786","צריך לשים לב לעובדות הבאות","01/09/09 21:47","יב אלול","תשס&quot;ט","21:47","חננאל","א. הביטוי &quot;ואיכא דרמי להו מירמא&quot; תמיד מופיע לאחר שאמורא מסייג את דברי המשנה.<br />ב. הסייג תמיד נובע מתוך סתירה בין ברייתא לבין משנה.<br /><br />כאשר חז&quot;ל אומרים לנו בגמ' &quot;ואיכא דרמי להו מירמא&quot;, הם רוצים להדגיש לנו: אין לתרץ את הסתירה בין המשנה לברייתא ע&quot;י העמדה במחלוקת תנאים. ולא זו בלבד אלא שהחילוק שהאמורא עושה הוא מחוייב המציאות ונפסק להלכה. והחילוק אינו נובע מתוך סברא של האמורא, אלא מתוך דברי התנאים. ואין להסתכל במקרה כזה על התירוץ של האמורא כ&quot;שינויא דחיקא&quot; שאינו להלכה.","81","","5358","True","True","False","","240","77.127.58.224","0","786","בבא בתרא|יא ע&quot;א",""),new Message("793","788","ואיכא דרמי להו מירמא","01/09/09 22:39","יב אלול","תשס&quot;ט","22:39","ברוך","ר' חננאל מניח כי למעשה שתי הלישנות אינן חולקות זו על זו, אלא מציגות דגשים שונים -<br />א. לא מדובר בשינויא דחיקא לסתירה, אלא בהלכה שהאמורא היה אומר בכל אופן.<br />ב. המשנה והברייתא אינן חולקות.<br />ונאים הדברים למי שאמרם.<br /><br />אני חושב שניתן להציע אפשרות נוספת, אשר כן רואה את שתי הלישנות כחולקות. הדגש יהיה על כך, שלדעת הלישנא הראשונה ר' יוחנן ראה את דין נתינת ד' אמות לפתח כנובע מתוך המשנה, והברייתא רק הובאה לחיזוק, ואילו לדעת הלישנא השניה ר' יוחנן למד את דין נתינת ד' אמות לפתח רק לאחר שהובאה לפניו הברייתא. כלומר, על פי הלישנא הראשונה הצורך בד' אמות לפתח נובע מאותו עקרון המצריך ד' אמות לחצר עצמה, ואילו על פי הלישנא השניה מדובר בעקרון שונה.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2009-09-01.php'>במאמרו המצוין</a>, מביא הרב שמואל שמעוני שתי תשובות העולות בראשונים לשאלה מדוע לא חולקים חצר כאשר אין ד' אמות לזה ואין ד' אמות לזה:<br />א. על אף שעקרונית ניתן היה לדרוש חלוקה, הרי שמדין ועשית הישר והטוב אין לדרוש חלוקה כאשר היא תוביל לפגיעה קשה בשותף.<br />ב. בניגוד לחצר הגדולה מח' אמות, שאז אנו רואים כל אחד מן השותפים כאילו יש לו חצר משל עצמו, אלא ששתי החצרות מעורבבות זו בזו, הרי שבחצר הקטנה מח' אמות יש רק חצר אחת, השייכת כולה לשניהם. על כן, בחצר הקטנה מד' אמות באופן עקרוני כלל לא ניתן לתבוע חלוקה. (כתבתי בקוצר, המעיין יראה שם וימצא נחת)<br />והנה, הדרישה כי לכל פתח יהיו ד' אמות ודאי אינה נצרכת להגדרת שם חצר, ואין היא נצרכת אלא כדי שלא תהא פגיעה ממונית בשותף הנכפה לחלוק.<br /><br />המתבאר מכך: לישנא קמא הבינה את המשנה על פי האפשרות הראשונה, שלא חולקים בפחות מד' אמות לכל אחד על מנת שלא לפגוע בשותף. ממילא, דברי רבי יוחנן יוצאים מן המשנה ובנויים על אותו עקרון.<br />לישנא בתרא לעומת זאת, הבינה את המשנה על פי האפשרות השניה, שלא חולקים בפחות מד' אמות כיוון שאז אין זכות עקרונית לתבוע חלוקה. ממילא, דברי רבי יוחנן, שצריך ד' אמות לכל פתח, בנויים על עקרון אחר, של ועשית הישר והטוב, ולא היה ניתן ללמוד אותם ללא הקושיה מן הברייתא.","86","","5358","True","True","False","","288","87.68.67.223","0","786","בבא בתרא|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);