var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8031;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8031","0","תורידם לבאר שחת","11/03/11 01:17","ה אדר ב","תשע&quot;א","01:17","שלמה שטרסברג","בסיומי מסכת  בצד ימין של הפורטל ראיתי מאמר מעניין מאוד העוסק במילים שאנו אומרים כל פעם בסיום בתוכם אנו משתבחים בכך שאנו לא יושבי קרנות ומסיימים ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם וכ'<br /><br />תמיד כשאמרתי את הסיום צרמו לי מילים אלו  ואיחולינו ליושבי הקרנות <br /><br />והינה במאמר זה נטען שישנו כאן שיבוש וטעות וכ' <br /><br />אשמח לשמוע התייחסות לשיוך מילים אלו בסיום המסכת ואם אומנם זו טעות האם יש מקום להפסיק לומר מילים אלו בסוף הסיום.?<br />מצורף <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=150'>קישור</a> למאמר","205","","4801","True","True","False","","3690","213.151.46.222","0","0","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8035","8031","המילים מהתפילה צרמו לאזנך?","11/03/11 10:08","ה אדר ב","תשע&quot;א","10:08","יאירה","והמילים מברכת המינים, שאתה אומר שלוש פעמים ביום לא צורמות לך?<br />שם הרי גם מבקשים להכחיד את כל צוררי ישראל לרבות משומדים להכעיס!<br /><br />אני מוכנה להביא לך קישור של אחד האתרים, בו מרוכזים מאמרים אודות אנטישמיות בארץ. אני בטוחה, שהמילים, שנשמעות מפי השונאים, בני זמננו גם עלולות להרתיע!<br /><br />אתה בא להשיג את דעתו של ר' נחוניא בן קנה, שתפילתו נתקבלה בהלכה? מה אתה מנסה למצוא?<br />המילים, שלא אהבת מכוונות למי שמעביר את הזמן בשיחות בטלות ולא לומד תורה.<br />המאמר הזה אכן מעניין ואין בו בעיתיות לגבי זמננו - אין צורך להקדיש זמן לעיון בדבר ברור מאליו! עם ישראל לא מאחל רע לאף אחד, אפילו לגויים ולאויבים, אלא תמיד נאלץ להתגונן על ידי אמצעים רוחניים וכוחניים.<br />אנחנו צריכים לומר את ההדרן בשמחה רבה, להודות לקב&quot;ה על סיום מסכת, להתפלל ולייחל, שנסיים עוד מסכתות וספרים נוספים!<br /><br />לגבי הפסוק מהתהילים על &quot;...אנשי דמים ומרמה לא יחצו את ימיהם...&quot; ניתן לראות דרש מעניין בספר על מסכת ב&quot;מ שהוצא לאור על ידי מאורות הדף היומי. הדרש מופיע בתחילת הביאור על הפרק החמישי איזהו נשך. עיקרו הוא, שאנשים רגילים עוברים עבירות (לא עלינו) בהיותם ערים בניגוד למלווים בריבית, אשר חוטאים גם בהיותם ישנים. הם הם לא יחצו את ימיהם והחטא הזה לא יימחל להם בעוה&quot;ב.","192","","4801","True","True","False","","403","95.86.102.138","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8252","8031","שפוך חמתך על הגויים","20/03/11 17:27","יד אדר ב","תשע&quot;א","17:27","הודו_כי_טוב","שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ובשמךלא קראו<br />לאחרונה הגויים שמרעים ליעקב הם דווקא כן קוראים בשמו בערבית במיוחד<br />ואלה שעדיין לא מכירים בבורא עולם בדרך כלל ישראל ויהודים לא מענינים אותם<br />הם עסוקים במלחמות דת ומדינה אחרות .<br />העולם משתנה הרי משה בדורו כחזון איש בדורו<br />למה גדולי הדור חרדים מלקחת את האחריות שניתנה להם מהשמיים<br />ולהוביל את העם ? גם בעיניני התפילה המשולה לקורבנות וגם בעוד עינינים <br />כמה מהעם בכלל מכירים את אותם גדולי דורינו שמשום מה אסרו על גלישה באינרמט<br />איך בכלל הייתי אני וכמוני שרוב הזמן <br />עוסוקים בהבלי העולם הזה  לומד דף יומי בלי האינרנט ?<br />הרי רשום בגמרא בפורש מה שהרומאים בונים זה למעשה ללומדי תורה<br />האם זה לא כולל את האינרנט ?<br />מה ללכן  בשנקין,דיזנקוף זה כשר ואינרנט טריפה ? <br />האם גם שבטי יששכר וזבולון קיללו אחד את השני ?<br />פוורים שמח לכולם","207","","4792","True","True","False","","220","89.138.220.144","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9462","8031","האם לאחל מוות לעמי ארצות?","01/05/11 04:38","כז ניסן","תשע&quot;א","04:38","דוד כוכב","במסכת מנחות דף נג ע&quot;א:<br />&quot;אי בר אוריין הוא יאי, אי בר אוריין ובר אבהן יאי, ואי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה!&quot;.<br />והרש&quot;א כתב: &quot;וי&quot;ג אימא תיכליה כיון דלא למד כאבותיו ראוי היה שאמו (תאכל) [תשכל] אותו&quot;. <br />לכאורה איחל רב פרידא מיתה למי שכל עוונו לפי חשדו היה שאינו בן תורה.<br />אלא שהוא איחל כן דוקא למי שהוא צאצא של גדולים, ויש לו את היכולות והסגולות להגיע לרמתם או קרוב לכך.<br />דומה לזה אמרו במסכת ברכות דף ה ע&quot;א:<br />&quot;כל <b>שאפשר לו </b>לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו&quot;.<br />ובמסכת סנהדרין דף צט ע&quot;א:<br />&quot;(במדבר טו, לא) כִּי דְבַר ה' בָּזָה [וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר <b>הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא</b> עֲוֹנָה בָהּ]  - ... רבי נהוראי אומר: כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק&quot;.","125","","4750","True","True","False","","152","95.86.76.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8039","8035","סגנון ותוכן התגובה צרם לאוזני.","11/03/11 16:43","ה אדר ב","תשע&quot;א","16:43","שלמה שטרסברג","האמת שלא הבנתי על מה יצא הקצף<br />נראה לי שחיברת מין בשאינו מינו<br /><br />אני אומר כל יום ברכת המינים בדבקות רבה ובהזדהות עמוקה.<br />ברכה זו נתקנה על צוררים שמתנכלים לעם ישראל ורוצים בחורבנו. על שונאי ישראל  וכ' ודאי שפשוט לומר ברכה זו ולהזדהות איתה<br /><br /> ובכל זאת כשחיפשו מי שיחבר ברכה זו בתפילת שמונה עשרה חיפשו עד שמצאו את שמואל הקטן שהרוח הנושבת בכל דרך התנהגותו היו דברי שלמה המלך &quot;בנפול אויבך אל תשמח&quot; כי כשמבקשים רע על מישהו אפשר לפעמים שנגיעות אישיות יהיו בבסיס הבקשה ולכן חז&quot;ל כשתיקנו את הברכה חיפשו מישהו שאינו נגוע בנגיעות אישיות בתחום זה<br /><br />בסיום מסכת אנו אומרים את תפילתו הנפלאה של ר' נחוניה בן הקנה.  <br /><br />כל מי שמתבונן בתפילה מרגיש את הקושי בפסוק האחרון שאינו תואם את הקשר התפילה ליושבי קרנות<br /><br />יושבי קרנות  לפי רש&quot;י הם אנשים בעלי חנויות המבטלים את זמנם בשיחות סרק והם מנועים מהשכר הגדול של לימוד תורה בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב  האם עונשם הוא שימותו לפני גיל 35 האם הם מוגדרים כאנשי דמים ומרמה?<br /><br />הקושי הוא ברור  וגם אם זו הגרסה הנכונה צריך לעמול קשה כדי לבאר מה עושה פסוק זה שם ולהסביר מה &quot;האיחולים&quot; שאנו מאחלים ליושבי הקרנות בתוך שמחת סיום המסכת.<br /><br />להיתמם כאילו הדברים פשוטים ומובנים לכל התמהה. במיוחד צרם לי החיבור לברכת המינים.<br /><br />אם קראת את המאמר המצורף הרי שם ניטען שהפסוק &quot;אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם&quot; אינו מופיע בכתבי היד והשתרבב לשם בטעות ובמאמר גם ניסו להסביר מה הייתה הטעות<br /><br /> המאמר סוקר את כתבי היד השונים שבכולם פסוק זה אינו נמצא בעל המאמר טוען שהפסוק שהיה כתוב הוא &quot;כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תיתן חסידך לראות שחת (תהילים ט&quot;ז) ע&quot;פ גירסת הירושלמי<br /><br />כל ששאלתי לשמוע האם אנשים שמעו על מאמר זה ואם אכן הגירסה הקיימת בטעות יסודה האם יש מקום לשנות פסוק זה בסיום?<br /><br />אני יכול לקבל דעות לכאן או לכאן אבל הדברים כפי שנכתבו והרמיזות בין השורות צורמות מאוד ואינם במקומם לענ&quot;ד.","205","","4801","True","True","False","","338","95.86.89.173","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8051","8035","שמעתי שהרב קוק זצ&quot;ל העיר על הנוסח","13/03/11 11:19","ז אדר ב","תשע&quot;א","11:19","מתפעל","פעם בסיום מסכת מישהו הביא הערה זו בשם מרן הרב קוק.<br />אני לא זוכר מה היה המקור של הדברים.<br />אנסה לברר.","148","","4799","True","True","False","","216","94.188.248.70","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8040","8039","ההסבר שלך הרגיע אותי","12/03/11 20:32","ו אדר ב","תשע&quot;א","20:32","יאירה","קודם לכן אני מתנצלת על הסגנון ועל התוכן ומבקשת מחילה! אל תיפגע ממני.<br />אני לא אוהבת לנקוט בסגנון כזה, אבל מהמילים האלה: <b>תמיד כשאמרתי את הסיום צרמו לי מילים אלו ואיחולינו ליושבי הקרנות </b> הבנתי שאתה בא, בעצם, לבקר את התפילה של ר' נחוניה בן קנה וזהו דבר אסור. כמו כן אסור לשנות תפילות, שנתקבלו ונחתמו לפנינו. אתה יכול לבקר מאמר או להעביר ביקורת על דבריי, אבל אין לבקר דברי חז&quot;ל.<br />אני שמחה, שאתה מתפלל בדבקות, מעריך את תפילתו הנפאלה של ר' נחוניא בן קנה וגם מוכן לשמוע כל דעה!<br />לפי דעתי אין כאן שום קושי ואנסה להסביר לך למה:<br />מי שטורח להתפרנס ודש בעקביו על לימוד תורה לא יזכה לעוה&quot;ב. על פי העיקרון של חופש הבחירה החנוונים בחרו לעסוק במסחר ללא הרף וסרבו להקדיש מעט זמן ללימוד תורה. זהו הרעיון של המילים &quot;הם רצים לבאר שחת&quot;.<br />אומרת הגמרא:<br />רש&quot;י מסכת בבא קמא פב ע&quot;א: <br />משום יושבי קרנות - יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי תקון בגינייהו קריאה יתירה.<br /><br />אין לחפש טעויות בדברי חז&quot;ל אלא יש לנסות להבין מדוע הם אמרו את אשר אמרו.<br />בשיחות בטלות טמון פתח להוצאת לשון הרע ורכילות. זה ממש תהום הרסני! מהסיבה הזאת יושבי קרנות עלולים לרדת לבאר שחת.<br />רמב&quot;ם הלכות דעות פרק ז ה&quot;א: <br />המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תלך רכיל בעמיך, ואע&quot;פ שאין לוקין על דבר זה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך, צא ולמד מה אירע לדואג האדומי.<br />ניתן להביא מקורות רבים על סכנת לשון הרע.","192","","4800","True","True","False","","297","2.54.103.245","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8041","8039","לימוד זכות","12/03/11 20:57","ו אדר ב","תשע&quot;א","20:57","המכריע","א. לימוד זכות על יאירה. היא כאשה הפטורה מלימוד תורה ובכל זאת לומדת כל הזמן בהשתוקקות, היא לא מסוגלת להבין איך יתכן גברים המחוייבים בכזו מצוה מתוקה של תלמוד תורה ולא מקיימים זאת. אבל נכון שחלילה יהודים כשרים שרק לא לומדים תורה, למרות שזו עוולה גדולה, אין אנו מאחלים להם כל רע, אין הם משומדים חלילה כמובן. ובכל זאת עיין סו&quot;פ אלו עוברין וד&quot;ל.<br /><br />ב. לימוד זכות על המנהג. בדרך כלל הנטיה השמרנית היא לא לבטל מנהג שהתקבל אף אם רגליים לדבר שבטעות יסודו. עדיף להגיה הגהה קלה או להכניס כוונה אחרת. למשל אפשר להגיה ונאמר במקום שנאמר. והכוונה רק לצטט את מקור הביטוי באר שחת. אגב ר' נחוניה בכל זאת אמר שהם רצים לבאר שחת, את זה אי אפשר להכחיש.<br /><br />אפשר גם לכוון בפסוק, תורידם לבאר שחת את יושבי הקרנות, כמו שאמר ר' נחוניה. מקוים שהשחת שלהם תהא מהירה וקלה. ואנשי דמים זה בפני עצמו, אלו שהם גם אנשי דמים ומרמה (מרמה ודאי יכול לקרות לסוחרים שלא לומדים ממש כלום) הם לא יחצו ימיהם, אבל לא יושבי קרנות. וכן על דרך זו.<br /><br />ג. המאמר יפה מאד. תודה על הקישור.<br /> בדרך אגב לגמרי, זה הזכיר לי מאמר שהיה פעם ב&quot;צפונות&quot; על הפיוט לזימון של נישואין שנכתב על ידי דונש. <br />הנוסח הנפוץ הוא; <br />דוי הסר וגם חרון<br />ואז אלם בשיר ירון, <br />נחנו במעגלי צדק, <br />שעה ברכת בני ישורון בני אהרן.<br /><br />זה נראה מוזר. דונש הדייקן במשקלו וחרוזיו, מחבר דרור יקרא ועוד כדומה, יוציא מתחת ידו כזה דבר מוזר, שורה ג' קצרה ולא מחורזת, שורה ד' ארוכה מדי.<br /><br />הם הראו שהנוסח המקורי היה; &quot;דוי הסר וגם חרון, ואז אלם בשיר ירון, נחנו במעגלי צדק וכשרון, שעה ברכת בני אהרן&quot;. ממש קולע.<br />עוד שרד כתב יד שנשמטה המילה כשרון ונוספה על הגיליון. המעתיק הבא לא פענח נכון וחשב שכתוב ישורון. והסביר לעצמו שיש כאן קושיה, הא תינח אם יש כהן והוא המזמן והמברך, שפיר מבקשים שעה ברכת בני אהרן, אבל כשאין כהן וישראל הוא המברך, הרי זה בבחינת דובר שקרים, וחשב שלכן הוסיפו ישורון, כלומר שאם אין כהן יאמר במקום בני אהרן - בני ישורון. ואכן שרד כתב יד שבו זה מופיע עם פס מלוכסן, בני ישורון/בני אהרן, כלומר למבחר לפי המצב בשטח. המעתיק הבא כבר לא הבין, וחשב שזה הולך יחד בני ישורון בני אהרן, ויש שהגיהו שעה ברכת בני ישורון כברכת בני אהרן, (כלומר קבל את תפילת ישורון כמו את תפילת בני אהרן).<br />ישנו סידור הגר&quot;א של ר' נפתלי הירץ שהדפיס נכון ויש עוד, אבל למעשה קשה לשנות.<br /><br />עוד דוגמה ידועה, אז בקול רעש גדול, &quot;אדיר וחזק&quot; משמיעים קול, מתנשאים לעומת שרפים וכו'. לא כתוב מי מתנשא, ואין מקור לביטוי אדיר וחזק. התימנים אומרים אופנים וחיות במקום אדיר וחזק. וזה מתאים מאד לנאמר בישעיהו, וקרא זה אל זה ואמר קדוש, והחיות ינשאו לעומתם, וכמו שכולנו אומרים בברכת יוצר; והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים (שאמרו קדוש) לעומתם &quot;ברוך&quot; יאמרו, ברוך כבוד ה'. ומשערים שהיה כתוב אז בקול רעש גדול &quot;או&quot;ח&quot; משמיעים קול, ראשי תיבות אופנים וחיות, שנפתח בטעות לאדיר וחזק... אבל לא ראינו שמשנים, למרות שהדברים כנראה מסתברים. וכן על זו הדרך. (הבאתי דוגמאות ידועות רק לשמחת אדר).","199","","4800","True","True","False","","680","95.86.81.145","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8042","8040","דובר שקרים לא יכון לנגד עיני","12/03/11 21:01","ו אדר ב","תשע&quot;א","21:01","עציוני","קשה לי להזדהות עם דבריה של יאירה. <br />אין ספק שכאשר חז&quot;ל אמרו דבר מה, עלינו להתייחס בכך בכבוד ולנסות להבין את דבריהם ומחשבתם. עם זאת, כאשר אדם מתפלל עליו <b>א</b>. להבין מה הוא אומר <b>ב</b>. להזדהות עם הדברים. אחרת, הרי הוא בגדר דובר שקרים.<br />כאשר תפילה מבטאת רעיון, חובה על אדם לשפוט מה עמדתו לגבי המסר. ניתן לדון עד כמה מותר/צריך לעדכן ולחדש תפילות עתיקות ובודאי נדרשת בכך זהירות רבה. אך בלי ספק - גם אם נפסוק שאסור לשנות, אדם צריך לשים לב למה שהוא מוציא מפיו, ואם המלים צורמות, אז הן צורמות, אין מה לעשות. <br />דוגמה לדבר היא תפילת נחם. רבים בדור האחרון חשים שלא ניתן עוד לדבר על &quot;העיר החריבה והשוממה וכו'&quot;. ואכן, יש מגדולי ישראל ששינו את הנוסח בדרך זו או אחרת. אני יכול לקבל את עמדתו של מי שפוסק לא לשנות - אם מחמת שהעיר עדיין אינה בנויה כראוי ואם מחמת שאין לנו הסמכות לשנות. אני לא יכול לקבל את מי שחושב  שאין שום בעיה בדקלום מלים שלא מתאימות למציאות. תפילה כזאת היא כצפצוף הזרזיר.<br />לכן, ניתן לבקר כל דבר וכל אחד, אם רק עושים זאת בכבוד הראוי ומתוך ענווה המכירה בפער הדורות. אמירה המניחה שאם תנא אמר דבר מה אז אוטומטית אין בעיה, מבקשת מהאדם לכבות את שכלו ושיפוטו, וזו עמדה בעייתית בעיני, בלשון המעטה.","159","","4800","True","True","False","","596","109.186.11.227","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8045","8040","הדברים צריכים להדיר שינה מכל שליבו פועם","13/03/11 09:49","ז אדר ב","תשע&quot;א","09:49","שלמה שטרסברג","א. לא נראה לי שהיה משהו בדברי שהיה כה מקומם שהיה צריך להירגע ממנו<br /><br />ב. אני לא מאלה שמחפשים טעויות בדברי חז&quot;ל ומאידך אין זו כפירה לומר שהיה טעות של המעתיק או המדפיס במיוחד אם הדבר מבוסס על השוואה בין כתבי היד השונים לדפוס<br /><br />ג. .יש הבדל תהומי בין אמירה שמי שלא טרח בע&quot;ש לא יאכל בשבת&quot; בין אמירה שמי שלא למד תורה לא יזכה לחיי העוה&quot;ב או שמעשיו עלולים להביאו לבאר שחת<br /><br />  - וגם זו אמירה קשה מאוד שהרי כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב ובמיוחד  שרבים רבים מהם מוגדרים כתינוקות שנישבו וכ -  לבין תפילה להקב&quot;ה שיכרית אנשים אלו בדמי ימיהם. <br /><br />&quot;איחולים&quot; כפי שיש בסוף תפילה זו ניתן להזדהות מאוד כשאומרים אותה  כנגד שונאי ישראל כנגד שוחטי תינוקות בשנתם כנגד הגרועים בשונאי ישראל  או  לכל המרבה כנגד אלו מתוכנו שמנתקים את עצמם מכל קישור לעם ישראל ופועלים להשמדתו של עם ישראל<br /><br />אבל כנגד אחינו הסוחרים שעמלים במלאכתם ואין שעתם פנויה ללמוד תורה, אם כל החומרה שבדבר, וכן לפרוש המדבר על אלו שמבזבזים את זמנם בשיחות בטלות וחלילה אף בלשון הרע  (חז&quot;ל אמרו וכולם בלשון הרע&quot;) רב מאוד המרחק.<br /><br />והיה לך לתפוס את דברי ברוריה אשתו של ר&quot;מ שלימדה את בעלה ואותנו שלא זה רצונו של הקב&quot;ה אלא יתמו חטאים כתיב ולא יתמו חוטאים<br /><br />אני פתחתי את צפונות ליבי שלפי ההבנה הפשוטה של הנאמר בתפילה זו סיום הדברים צורם לאוזני ולתחושות ליבי ואני מתקשה לאחל להם שימותו וכ' ולכן כנראה אחד משני הדברים נכונים או שהגרסה שובשה כפי שמציע בעל המאמר או שהכוונה ו&quot;האיחולים&quot;  לא נאמרו אלא כנגד רשעים גדולים וכ' שצריך להבין למה הכוונה<br /><br />אבל מדברייך גם בתחילה וגם בתשובתך אני מבין שפשוט לך  כשאת מסיימת מסכת ומודה בהדרן להקב&quot;ה בשמחה גדולה, להתפלל לרבש&quot;ע שישמיד במהרה את אחייך שמשוחחים שיחות בטלות ולא לומדים תורה<br /><br />סלחי לי שאני לא יכול כלל להזדהות אם רגשות אלו הם מעוררות בי כעס וחלחלה<br /><br />מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. (ברכות יז.)<br /><br />עזרה הסופר כשראה את מצבם הקשה של יושבי קרנות אלו תיקן במיוחד בשבילם את קריאת התורה בשני חמישי ובשבת במנחה (ב&quot;ק פ&quot;ב וברש&quot;י שם) הוא לא התפלל להשמדתם ואני בטוח שגם ר' נחוניה בן הקנה לא התפלל להשמדתם ולא היה רוצה שגם את תתפללי להשמדתם<br /><br />ולכן כל מי שרגש בליבו  ורואה את מכלול הדברים צריך להדיר שינה מעיניו כדי להבין נכון את כוונתו של ר' נחוניה בן הקנה (אם הגרסה נכונה)","205","","4799","True","True","False","","343","95.86.65.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8046","8041","בנוגע לפיענוח מוטעה של ראשי-תיבות","13/03/11 09:53","ז אדר ב","תשע&quot;א","09:53","הראל","ראה גם את הדוגמא שליקטתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/1537.doc'>כאן</a> (בעמ' 6 למטה, וכן ראה בספר המובא בהערה 18).","46","","4799","True","True","False","","275","2.54.23.204","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8049","8041","אשמח ללמד גם אני זכות","13/03/11 10:59","ז אדר ב","תשע&quot;א","10:59","שלמה שטרסברג","אם השמע שיאירה מקבלת את דבריך לקראת סוף סעיף א' וחלילה אינה מתפללת בסיום למותם בדמי ימיהם של אלו שלא לומדים תורה וכ' עיין באורך בדברים שכתבתי לה<br /><br />לגבי הפניתך בסוף סעיף א' אין מיישבים קושי בקושי ואיני מכיר מי שיפסוק כך להלכה ודאי לא באקטואליה לקבוצות גדולות של אחינו בני ישראל והחילוק ברור<br /><br />וגם שם יש לעמול קשה כדי להבין למי בדיוק נאמרו הדברים שהם באמת קשים ולמזלנו הקב&quot;ה צופה הדורות השאיר את ר&quot;ע על אף עברו המפוקפק .","205","","4799","True","True","False","","236","95.86.65.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8048","8042","לא טענתי,שצריך להתפלל כצפצוף הזרזיר!","13/03/11 10:58","ז אדר ב","תשע&quot;א","10:58","יאירה","אני מסכימה איתך, שצריך לחשוב, להבין את התפילה וגם להפעיל את הדעת.<br />לגבי שינוי נוסח תפילת נחם קיימת מחלוקת תמידית, שלא פסקה גם בימינו. אבל אני רוצה להביא דוגמא אחרת: בשבת בתפילה שחרית, מי שהיה בבית כנסת איחל חינא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי, סיעתא דשמיא וגם הצלחה בלימוד תורה לרישי מתיבתא, רישי גלותא, ולדיני דבבא ותלמידיהון בבבל אף על פי שזה כבר לא רלוונטי.<br /><br />העידן שחלף והעדר התפקידים המוזכרים לא גרמו לשינוי נוסח התפילה כיוון שהיא כוללת איחולי הצלחה למי שעוסק בלימוד תורה. בניגוד לכך בתפילת הנחם מוזכרת עיר ירושלים חריבה ושוממה ואחד הטעמים לאמירת המילים האלה, שטרם נבנה בית המקדש.","192","","4799","True","True","False","","338","2.54.26.37","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8061","8045","כמה הערות","13/03/11 13:38","ז אדר ב","תשע&quot;א","13:38","יאירה","לגבי סעיף ג'. מי שלא טרח בע&quot;ש וכתוצאה מכך לא אכל בשבת עבר על איסור לצום בשבת וגם לא אכל ג' סעודות. מי שלא לומד תורה (כגון יושבי קרנות, שלא חוזרים בתשובה) מאבד את חלקו לעוה&quot;ב. אני לא זאת, שאמרתי  אלא זה כתוב במקורות. לדומגא:<br />ספר אורחות צדיקים שער השתיקה:<br />&quot;...הרביעי הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ולדברים בטלים, כמו יושבי קרנות, והם מחפשים בכל יכלתם למצוא ליצנות, כי אין להם מלאכה אחרת, כי אם שיושבים ולועגים בבני אדם ומתלוצצים במעשיהם. ושתי רעות יש בדבר: האחת שכל המרבה דברים מביא חטא, השניה שמבטל מדברי תורה. ויש בדבר הזה דרכי מות, כי לא שם אל לבו, כי בעת הזאת שהוא יושב ומתלוצץ היה יכול ללמוד, או לעשות מצוה לקנות חיי העולם הבא...&quot; <br />דרשות ר&quot;י אבן שועיב פרשת אמור: <br />&quot;...והיא כת הליצים שאינן עוסקין ביישוב העולם, ואין צריך לומר שאינן בתורה ובמצות והם יושבי קרנות בעלי לשון הרע ואינן ראויין לעלות במניין, אדרבה מצוה לאבדם מן העולם... רמז לזו הכת הארורה שמניחין חיי העולם הבא והעולם הזה, ועל כן המניחן וזרקן בין האחרים רשע...&quot;<br /><br />עזרא הסופר לא רק התקין תקנות אלא גם פירד משפחות שלימות ושילח נשים נוכריות כדי לעקור את ההתבוללות בקרב העם היהודי. נחמיה הרביץ לסוחרים, שבאו לסחור בשבת: דהיינו זלזלו באיסור מלאכה בשבת וגרמו ליהודים חילול הקודש!<br />נחמיה יג כא: <br />וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת: <br />אבן עזרא נחמיה  יג פסוק כא: <br />יד אשלח בכם - להכות או להרוג אתכם:<br /><br />אני לא כועסת עליך ומבקשת ממך לא לכעוס עלי גם!","192","","4799","True","True","False","","266","2.54.149.73","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8052","8048","לא זה הנושא","13/03/11 11:19","ז אדר ב","תשע&quot;א","11:19","עציוני","אינני בא לקבוע כללים מתי יש לשנות תפילות ומתי לא - זהו נושא נרחב שיש בו שיקולים רבים לכאן ולכאן. מה שהקפיץ אותי זה המלים הבאות, המועתקות מתוך הודעתך:<br />&quot;<b>הבנתי שאתה בא, בעצם, לבקר את התפילה של ר' נחוניה בן קנה וזהו דבר אסור</b>.&quot;<br />על כך הערתי שכל אדם מחוייב לחשוב ולהבין את מה שהוא מוציא מפיו, ולעתים, יתכן שהדברים אינם מתיישבים על הלב (אם מחמת חוסר התאמה למציאות, או לסולם הערכים או מסיבה אחרת). מה צריך לעשות במקרים כאלה? זוהי שאלה אחרת, אבל קודם כל, כדי לדון בה, צריך לשים לב שיש בעייתיות במילות התפילה. לכן לדעתי &quot;לבקר את התפילה&quot; אינו דבר אסור אלא מחוייב (ביקורת יכולה להיות חיובית או שלילית, אך צריכה להיעשות בכנות). האלטרנטיבה היחידה לביקורת התפילה היא התעלמות מתכניה, קרי: צפצוף הזרזיר.<br />אם הביקורת מובילה לחוסר הזדהות, צריך לחשוב מה לעשות - לעקוד את דעתי האישית ולהמשיך לומר את התפילה ללא הזדהות, לשנות את התפילה, להעניק למלים פרשנות מחודשת או כל פתרון אחר - אני יכול לקבל כל מסקנה שמגיעים אליה, ובלבד שתתקבל מתוך שיקול דעת והבנה. <br />והערת אגב העומדת בבסיס הדיון: כידוע, תמיד היו מחלוקות בעם ישראל, הן בהלכה והן בהשקפה. יש דעות שונות וסותרות בקרב האחרונים, הראשונים, ואף האמוראים והתנאים. בנושאים רבים אין דבר כזה &quot;השקפת חז&quot;ל&quot; כי היו מחלוקות והשקפות שונות בתוך חז&quot;ל (לא בכל הנושאים, אך בחלקם). זכותו של אדם להזדהות עם קו מחשבה מסויים במסורת ישראל ולהעדיפו על משנהו. לכן, אין הכרח להזדהות עם כל מימרא של כל קדמון, אפילו לא של תנא. מותר לאדם שיצרמו לו מלים מסויימות, ובפרט שאין מדובר בהלכה פסוקה שחייבים להגיד את התפילה הזאת.","159","","4799","True","True","False","","266","132.70.40.183","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8056","8049","אני לא מתפללת למותו של אף אחד!","13/03/11 11:55","ז אדר ב","תשע&quot;א","11:55","יאירה","אדרבא: אני תמיד מתפללת בתפילת העמידה בעבור כל בני ישראל, שיחזרו בתשובה, יאמינו בקב&quot;ה יתברך וישמרו את המצוות! אני לא חורצת גורלות, אלא אומרת, שעוברי עבירה עלולים להיענש. יש הרבה עדויות על העונש החמור של עוברי עבירות וערב רב שלא היכו על חטאם.","192","","4799","True","True","False","","227","2.54.149.73","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8060","8051","זה מופיע בכתבה שבראש האשכול","13/03/11 13:30","ז אדר ב","תשע&quot;א","13:30","דוד כוכב","","125","","4799","False","True","False","","129","212.76.122.114","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8057","8056","אתה אלוקים תורידם לבאר שחת.לא יחצו ימיהם","13/03/11 12:16","ז אדר ב","תשע&quot;א","12:16","שלמה שטרסברג","&quot;ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת..לא יחצו ימיהם&quot; אל מי  ומה פשר התפילה שאנו מתפללים כל סיום מסכת  לפי הגירסה הקיימת?","205","","4799","True","True","False","","312","95.86.65.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8062","8057","אין הכרח לקרא את הפסוק כתפילה","13/03/11 13:45","ז אדר ב","תשע&quot;א","13:45","דוד כוכב","על פי הנוסח זו רק ראיה לאן מגיעים אנשי דלא מעלי.<br /><br />לי אין בעיה, כי אני מתפלל בסידורים איזור אליהו, ו-וילנא (רק שמו של סידור וילנא בעייתי מאוד אליבא דר&quot;ע בפרק חלק), שם נמצא הנוסח הנכון.<br />אבל אני מבין את החוששים לתקן את הנוסח המורגל, שלא להסיט בכל-דהו את המנהג מאנשי הציבור הרחב, שעיקר החזקת הדת אצלם אינה מתוך הכרה דוקא, אלא בהחזקת הרגל אבותם (ולא אבות אבותם).<br />ויש בזה אריכות בביאור מחלוקת רבי חנינא ורבי חייא, בהפועלים ושלהי כתובות.","125","","4799","True","True","False","","165","212.76.122.114","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8075","8061","לפעמים האהבה מקלקלת את השורה","13/03/11 15:26","ז אדר ב","תשע&quot;א","15:26","שלמה שטרסברג","ראשית לכל חשוב לי לומר אני לא כועס עליך ברמה האישית ומעריך מאוד את ידיעותיך את מסירותך והתמדתך בתורה אני מרגיש הרבה פעמים את ההתלהבות הגדולה והאהבה הגדולה לתורה הקדושה ודברי חז&quot;ל מבין השורות הכתובות ולוואי שגם אנו המצווים ועושים נחיה ונאהב את התורה בדבקות גדולה שכזאת.<br /><br />לפעמים דווקא האהבה מקלקלת את השורה ומפריעה לחשוב ולבדוק דברים בלי פניות ועל כך דיברתי<br /><br />הקורא שאינו משוחד מרגיש בקושי בקריאת סוף התפילה כפי שהיא מודפסת ודבר ראשון הוא להכיר שאכן יש קושי ויש לנו פניות לשמוע ולהרגיש ולחוש את הקושי בעוצמתו על השלחותיו וזה מה שניסיתי להעביר בדברים שכתבתי<br /><br />לאחר שחשים בקושי ניתן לומר דברים רבים משינוי בגירסה ועד הסברים כאלה ואחרים שהדברים אמורים רק על אנשים כאלה ואחרים ולא חלילה על ציבור גדול כפי שניתן להבין בפשטות, או שיש בזה כוונות אחרות או שזו רק ראיה לדבר מסויים ולא תפילה כפי שניסה הרב דוד כוכב לטעון וכ'<br /><br />הכול לגיטימי אחרי שהקושי ברור ואחרי שברור שאנו לא מתפללים בזמן סיום מסכת למיתתם בדמי ימיהם של אחיינו שאינם לומדים תורה אפילו אם מבטלים את זמנם וחלקם מדברים אף לשון הרע רח&quot;ל<br /><br />בכבוד רב<br />שלמה","205","","4799","True","True","False","","293","95.86.65.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8077","8062","אני מבין שהרב לא אומר מילים אלו בסיום","13/03/11 15:39","ז אדר ב","תשע&quot;א","15:39","שלמה שטרסברג","א. מפתחת דבריך אני מבין שאתה בסיום מסכת לא אומר משפט זה. האם הבנתי נכון?<br /><br />ב.ביחס להמשך הדברים  -  ואע&quot;פ כן אם זו רק ראיה ההקשר של פסוק התפילה של דוד על אנשי הדמים מאוד צורם <br /><br />וגם הראיה חלשה ביותר כי אולי אמר דוד כן רק על אנשי דמים ומרמה שעליהם התפלל שימותו ולא על יושבי קרנות א&quot;כ מה הראיה?<br /><br />לכן הכיוון לעניות דעתי צריך ללכת לאחד משני הכיוונים או לומר שיש טעות בגרסה או לביאור וצמצום ההבנה של אנשי קרנות בהקשר הזה, לאנשים שניתן לבקש עליהם שיכלו מהעולם","205","","4799","True","True","False","","246","95.86.65.68","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8080","8075","שלמה, תודה על מילותיך היפות!","13/03/11 16:59","ז אדר ב","תשע&quot;א","16:59","יאירה","ב&quot;נ אחפש מקורות אודות ר' נחוניא בן קנה ומהות התפילה, שהיא הפכה כאן לסלע המחלוקת.","192","","4799","True","True","False","","263","95.86.102.138","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8242","8075","מקורות נוספים","18/03/11 14:28","יב אדר ב","תשע&quot;א","14:28","יאירה","הבטחתי להביא מקורות נוספים בנושא והנה אני מצרפת שלושה מאמרים קצרים, שדנים ביושבי קרנות.<br /> <br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hazzan.qpon.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=194715'>הדרשה לחג שבועות</a>, המבוססת על דברי הבן איש חי הגדול רואה את יושבי קרנות מזוית אחרת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=397'>וגם המאמר</a>, שפורסם בישיבת שעלבים, שמחזק את דבריך. ( במאמר הזה יש התייחסות חשובה לנוסחאות בבבלי וירושלמי - הדבר הנותן פתח להרחבה בענינים הלכתיים ופרשניים נוספים חלוקים (כמו למשל המחלוקת לגבי הפסוק על כניסה לא&quot;י, שלא נכלל בהגדה של פסח ). <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yk8.org/articles/article_show.asp?articleid=445'>המאמר השלישי</a> שפורסם בישיבת קרית שמונה מחזק יותר את עמדתי ורואה את הציבור של יושבי קרנות כעבריינים.<br /> <br />מאד משובח ומוערך, שאתה כאדם טוב לב מנסה להצדיק את אנשי העם הפשוט האלה ולא רוצה לקלל אותם, ברם יש כאן בעייתיות אמיתית כי לעיתים תכופות המקורות מגדירים אותם כעוברי עבירה, שאין להם תקנה.","192","","4794","True","True","False","","289","95.86.115.201","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8085","8077","[ללא נושא]","13/03/11 21:47","ז אדר ב","תשע&quot;א","21:47","דוד כוכב","א. אודה שעד היום לא שמתי לב לנוסחאות, אבל עכשיו שנוכחתי בגירסת הסידורים המדויקים וכל הנוסחות המוסמכות אשתדל בלנ&quot;ד לומר מתוך סידורי המדוייקים.<br /><br />ב. אני מסכים שהראיה חלשה, הרי נוכחנו שאין זו הגירסה המקורית.<br />אלא שגם עד היום לא ראיתי כאן תפילה למפלה, אלא פסוק בעלמא המאזכר את באר השחת. והפסוק עצמו אכן מדבר רק באנשי דמים ומרמה.","125","","4799","True","True","False","","224","212.76.122.114","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8457","8242","לא נראה לי שכוונת בעל המאמר ככונתך","29/03/11 02:52","כג אדר ב","תשע&quot;א","02:52","שלמה שטרסברג","א. תודה על המאמרים המצורפים<br />ב. אין אני פוסל אפשרות של פרשנות שיושבי קרנות הכוונה לרשעים ופושעים אלא   <br />    שאמרתי   <br />    שאם גורסים עליהם את הפסוק שימותו בדמי ימיהם צריך לתת פרשנות מאוד מאוד <br />    מרחיקה ביחס להגדרה מי הם אנשים אלו וברור ופשוט שאין הכוונה לרוב רובם <br />   המוחלט  של הציבור גם אלו שלא לומדים תורה וכ' <br />   במיוחד שרבים מהם תינוקות שנישבו<br />ג. לא נראה לי שעל המאמר התכוון למה שאת מנסה להבין מדבריו. לאורך כל המאמר <br />   ואפילו ביחס להגדרת עם הארץ הוא הביא 3 גישות שכולם מדברים או על מקרי <br />  קיצוניים ביותר או דרך גוזמה נקט<br />   גם כשהביא את תפילתו של ר' נחוניה בן הקנה הביא את הגמרא במסכת ברכות ללא <br />   הפסוק שאומר שימותו בחצי ימיהם<br /><br />מעבר לכך הוא אמר שברור שאינם כיושבי בית המדרש ואינם נוחלים עוה&quot;ב - זה הביטוי הכי רחוק שיש בדבריו ובהמשך גם הזכיר את תפילת רבנן דיבנה ודברי ר&quot;ל שסנגר עליהם וכ' <br /><br />ולכן אין אני מוצא במאמר זה סימוכין להתפלל על יושבי הקרנות שימותו בדמי ימיהם <br /><br />ומה שיותר חשוב לי שאף אחד מאיתנו גם מי שבוחר להמשיך לומר את הנוסח הקיים (כנראה בטעות) ברוב הסידורים לא יתכוון בתפילתו במילים  &quot;יושבי קרנות בהקשר זה לרבים מאוד בעמינו שלצערנו אינם יושבים ועוסקים בתורה","205","","4783","True","True","False","","263","95.86.122.102","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8460","8242","מקור נוסף","29/03/11 10:56","כג אדר ב","תשע&quot;א","10:56","מנהל הפורום","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=362'>כאן</a>","49","","4783","True","True","False","","193","84.228.182.15","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8491","8457","המסקנה","30/03/11 02:08","כד אדר ב","תשע&quot;א","02:08","יאירה","שניתן להסיק מהדוגמאות, שהובאו בכל ההודעות והמאמרים לרבות המאמר האחרון, שהוסיף מנהל הפורום,היא, שביטול תורה של יושבי קרנות לא חביבה על קב&quot;ה יתברך. כמו כן נמצאו גרסאות שונות לפירוש הענין, עליו אנחנו מדברים.<br />צירפתי את המאמרים על מנת להראות, שקיימות עמדות שונות לגבי הענין.<br />נאמר גם, שיש כאן בעייתיות: מחד גיסא, האנשים האלה עוסקים במסחר ומועילים לזולת, שקונה מהם, מאידך גיסא הם מוגדרים כאנשי חטא, שלא רצים לבית המדרש ללמוד תורה!<br /><br />וגם כתוב:<br />תהלים פרק קמז י -יא:<br />לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: <br />רוֹצֶה יְקֹוָק אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: <br /><br />על כל פנים אסור לקלל יהודי ולהתפלל למותו אם הוא לא עוסק בלימוד תורה!<br />אדרבא, מוטב להתפלל שיחזור בתשובה, יתקן את מידותיו ויעבוד את ה' בדחילו ורחימו.","192","","4782","True","True","False","","238","109.66.10.235","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8567","8457","אתמול פורסם מאמר נוסף בנדון.","31/03/11 17:35","כה אדר ב","תשע&quot;א","17:35","יאירה","מאמר זה מרכז את כל העמדות והדברים שנאמרו וגם מוסיף ביאורים חדשים.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://seforim.blogspot.com/2011/03/blog-post.html#_edn1'>כאן</a> ניתן לעיין בו.","192","","4781","True","True","False","","313","212.76.96.176","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("8493","8491","מסכת ברכות דף י ע&quot;א","30/03/11 02:17","כד אדר ב","תשע&quot;א","02:17","דוד כוכב","הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא, <br />הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו.<br /><br />אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך? - משום דכתיב: (תהלים ק&quot;ד) יתמו חטאים, מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב! <br />ועוד, שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם?! אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה - ורשעים עוד אינם. <br /><br />בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה.","125","","4782","True","True","False","","158","212.76.111.188","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9515","9462","היכן אנו מצווים לקלל מדאורייתא ?","01/05/11 14:33","כז ניסן","תשע&quot;א","14:33","הודו_כי_טוב","כרת זה לא מוות זה יותר גרוע נכון או לא ?","207","","4750","True","True","False","","178","217.132.17.110","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9517","9515","אין מצוה לקלל","01/05/11 16:07","כז ניסן","תשע&quot;א","16:07","דוד כוכב","אדרבה (משלי יז, כו) גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב (מסכת ברכות דף ז ע&quot;א).<br /><br />בפסוק (במדבר טו, לא) מבואר שמי שעושה מעשה הגורם לביזוי דבר ה', עונשו משמים בכרת. וזה אכן גרוע מסתם מות.","125","","4750","True","True","False","","128","31.44.143.153","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9581","9517","תוס' קידושין","02/05/11 15:31","כח ניסן","תשע&quot;א","15:31","המכריע","כשר&quot;ת חולק על רש&quot;י בביאור זקן אשמאי, הוא כותב שאם כרש&quot;י מצוה להכותו לבזותו ולקללו.","199","","4749","True","True","False","","199","95.86.98.60","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9587","9581","לשון התוספות מסכת קידושין דף לב ע&quot;ב","02/05/11 16:48","כח ניסן","תשע&quot;א","16:48","דוד כוכב","&quot;זקן אשמאי - פי' בקונטרס אשמאי רשע ועם הארץ וקשה דהיכי קאמר איסי בן יהודה דשיבה משמע אפילו זקן אשמאי והלא מצוה אפילו להכותו לבזותו לזלזלו&quot;.<br />ולא הזכיר קללה.<br /><br />אמנם לשון תוספות הרא&quot;ש:<br />&quot;זקן אשמאי. פירש&quot;י אשם רשע ועם הארץ, וקשה דהיכי קאמר איסי בן יהודה כל שיבה משמע ואפי' זקן אשמאי והלא מצוה להכותו ולקללו&quot;.<br />לשון זלזול הוחלף בקללה.<br />וכן לשון הפני יהושע:<br />&quot;והקשו בתוספות דהא מצוה אפילו לנדותו ולהכותו ולקללו&quot;.<br />אבל ביאר הפני יהושע בהמשך:<br />&quot;ומה שהקשו בתוספות דאף לנדותו ולקללו מותר נראה דהיינו דצריך לענשו וליסרו&quot;.<br />ולא הזכיר קללה, כי לשון קללה דפה פירושה להקל בכבודם, כדברי הירושלמי במסכת ביכורים פרק ג ה&quot;ג:<br />&quot;ר' מנא <b>מיקל </b>לאילין דמתמניי בכסף. רבי אימי קרא עליהון [שמות כ, כ] אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם&quot;.<br />ובלשון הרמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ג הלכה ט:<br />&quot;כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה אסור לעמוד מפניו, וצוו חכמים <b>להקל אותו ולזלזל בו</b>, ואמרו חכמים שהטלית שמתעטף בה תהי בעיניך כמרדעת של חמור&quot;.<br /><br />אבל בעניין איחול דברים רעים, דעת רבי יהושע בן לוי בברכות שם שאינו ראוי.<br />אמנם אפשר שדבריו הם מידת חסידות. כי הש&quot;ס מלא במעשים בחכמים שקיללו לכבודם. אמנם לפעמים המשמעות היא שאכן היו נמהרים מדאי, כגון במסכת שבת דף קח ע&quot;א, ובמסכת מעילה דף יז ע&quot;ב.","125","","4749","True","True","False","","214","31.44.143.153","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9589","9587","חלילה לקלל","02/05/11 20:32","כח ניסן","תשע&quot;א","20:32","המכריע","אני מצטער שהשקעתם כזו עבודה. אני ממש לא התכוונתי מדי ברצינות. ראיתי את הלשון של הכותרות היכן מצוה לקלל, אין מצוה לקלל, וזכרתי במעורפל שיש לשון כזו בתוס' מצוה לקלל, וציינתיה. ואכן לא דייקתי כפי שהבאתם.<br /><br />לגוף הענין ברור שזה לאו דאורייתא דלא תקלל חרש, וכדי לדחותו יש גדרים מיוחדים, בטח שלא במצב רגיל.","199","","4749","True","True","False","","156","95.86.98.60","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א",""),new Message("9593","9589","[ללא נושא]","02/05/11 22:32","כח ניסן","תשע&quot;א","22:32","דוד כוכב","השקעה בלימוד תמיד מבורכת, ובמיוחד בבירור ענינים חדשים. כאן העתקתי חלק מקובץ ישן שאצלי.<br /><br />טור חושן משפט סימן כז:<br />&quot;כל המקלל אחד מישראל עובר בלאו שנאמר לא תקלל חרש... ואינו חייב בכל אלו עד שיקלל בשם או באחד מהכינויים&quot;.","125","","4749","True","True","False","","133","31.44.143.153","0","8031","מנחות|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);