var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=88000;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("88000","0","מדוע לומדים מסכת יומא אחרי מסכת שקלים?","09/04/21 10:01","כז ניסן","תשפ&quot;א","10:01","הראל","גם בסבב לימוד הדף היומי הקודם, וגם בשבועות האחרונים - נשאלנו שוב ושוב מה ההיגיון שלומדים את מסכת יומא אחרי מסכת שקלים, ולא את מסכת ראש השנה, כפי שמופיע בדפוסי הגמרא הרווחים.<br />בסבב הקודם של לימוד הדף היומי היו אף כמה מגידי שיעורים שסיפרו לנו שהתחילו ללמד את מסכת ראש השנה, ורק לאחר דף או שניים שמו לב לטעות שלהם.<br />היו גם כאלו שפנו אלינו לאחרונה (וחלקם אף בתחילת השנה כאשר פרסמנו את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=78482'>סימניית לוח השנה ללומדי הדף היומי לשנה זו</a>) וטענו שחלה אצלנו טעות. <img src='/icon/2.gif'><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/bookdetails.aspx?bid=89'>בספר שו&quot;ת הדף היומי</a>, בטעות לא שילבנו שו&quot;ת בנושא זה, אבל הנה לפניכם התשובה שנוסיף במהדורה הבאה (בנוסף לעוד עשרות רבות של שאלות שהצטברו אצלנו מאז הוצאת המהדורה הראשונה) - הרי היא לפניכם ונשמח להערות:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מדוע לומדים יומא לפני ראש השנה?</b></span><br /><br /><b>שאלה:</b><br />הופתעתי לראות בלוח השנה שלכם, שלאחר סיום מסכת שקלים נתחיל ללמוד את מסכת יומא, ולאחריה את מסכת סוכה ומסכת ביצה, ורק אחר כך את מסכת ראש השנה.<br />לעומת זאת, בש&quot;ס גמרא שלי, מסכת ראש השנה מופיעה מיד לאחר מסכת שקלים ורק אחר כך מופיעים מסכתות יומא סוכה וביצה.<br />האם התבלבלתם?<br /><br /><b>תשובה:</b><br />סדר המסכתות בש&quot;ס שלך הוא כפי סדר המסכתות שהודפסו בש&quot;ס וילנא. בסידור זה המסכתות מסודרות לפי סדר מועדי השנה: ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה. ההיגיון שבסידור זה מובן כמובן היטב.<br />לעומת זאת, סדר לימוד הדף היומי הוא כפי סדר המסכתות שבדפוסי המשנה (וכפי שהוא אף בדפוסי גמרא אחרים חוץ מדפוס וילנא, כמו דפוס סלאוויטא, שעליו התבסס הרב מאיר שפירא מלובלין, מייסד לימוד הדף היומי), והוא כפי שפירטת בשאלתך: יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה.<br />אם כך, לבטח תשאל כעת, מדוע הסדר בדפוסי המשנה הוא לא לפי סדר מועדי השנה אלא מסודר באופן אחר?<br />שאלה זו נשאל רב שרירא גאון באגרתו: &quot;מה טעם עשו בזה הענין, מה טעם הקדימו כפורים לשקלים וסוכה ליום טוב ושתיהן לראש השנה&quot;, והשיב על כך: &quot;כך הורגלו החכמים לשנות, ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו&quot;. – לפי דבריו, אין חשיבות עקרונית לסדר המסכתות. אמנם, בספר יוחסין מביא בשם רב שרירא, שהטעם לכך שמסכת יומא היא לאחר מסכת שקלים הוא בגלל שמסכת יומא דומה לשבת ועירובין.<br />לעומתו, הרמב&quot;ם בהקדמה לפירוש המשניות עמד על כך ונתן טעם עקרוני לכל סדר המסכתות, ובנוגע למסכתות שבשאלתך כתב כך:<br />&quot;ואחריה פסחים לפי שהוא מצוה ראשונה שנצטוינו בה על ידי משה, ועוד שהוא סמוך לשבת בפרשת מועדות. ואחריה שקלים כסדר הכתוב. וכפורים אחר שקלים כפי הסדר, כי מצות שקלים בכי תשא וכפורים באחרי מות. ואחר כך בא לגמור עניני שלש רגלים. וכיון שכבר דבר על פסחים נשאר לו לדבר על סוכות ושבועות, ואין לו מה לדבר על שבועות זולת דברים השייכים בכל יום טוב והיא מסכת ביצה, לפיכך הקדים סוכה לפני ביצה בגלל ריבוי מצוות סוכות. ולא נשאר לו מפרקי השנה שנזכרו במקרא זולת ראש השנה, לפיכך דבר על ראש השנה אחרי ביצה, ובכך נשלמו עניני המועדים שנזכרו בתורה&quot;.<br />טעם נוסף לסידור המסכתות כתב הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו-כז): <br />&quot;אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר&quot;מ ז&quot;ל&quot;. - לפי דבריו, הסדר הוא מהגדול לקטן: יומא (8 פרקים), סוכה (5 פרקים), ביצה (5 פרקים), ראש השנה (4 פרקים).<br />בהצלחה בלימוד מסכת יומא!<br /><br />להרחבה נוספת - ראו את אשר כבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Forums/Message.aspx?id=31439'>הופיע ונדון בפורום שלנו בסבב הקודם</a> <img src='/icon/2.gif'> <img src='/icon/2.gif'><br /><br />* את התשובה הנ&quot;ל צירפנו כעת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/qna.aspx?catid=3'>לשו&quot;ת שבאתר</a>, ואם יש לכם שאלות נוספות - מוזמנים לשאול.","46","","1119","True","True","False","","2613","95.86.108.201","0","0","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("88031","88000","צריך תוספת ביאור לסדר של וילנא","11/04/21 08:25","כט ניסן","תשפ&quot;א","08:25","איתיאל","אם בכל הסדרים הקדמונים הסדר הוא שיומא מוקדם, מדוע שינו בוילנא.","842","","1117","True","True","False","","182","37.60.47.86","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94078","88000","אוסיף","10/10/21 13:48","ד חשון","תשפ&quot;ב","13:48","יחיה","כי התבססות מהר&quot;ם שפירא זצ&quot;ל (מורו ורבו המובהק של אבי אמי, הרב אברהם מרדכי הרשברג זצ&quot;ל) על דפוס סלאוויטא, לא מקרית כלל. <br />מייסדי הדפוס סלאוויטא, אבות אבותיו היו!<br /><br />ויקיפדיה: דפוס סלאוויטא, <b>שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא</b>, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.<br /><br /><b>בית הדפוס נוסד בשנת 1792 בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי פנחס מקוריץ, ונוהל על ידיו ועל ידי בניו שמואל אבא ופינחס</b>. הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, <b>אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי שהודפסו בו</b>. גם מתנגדים לא היססו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת 1807 אישור מרבנים בולטים (בהם רבי שניאור זלמן מלאדי) כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. ש&quot;ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש&quot;ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש&quot;ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: &quot;...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו&quot;...<br /><br />דרך כלל, החסידים אהדו מאוד דפוס סלאוויטא, מפני היחס אל הרבי פינחס שפירא מקוריץ זצ&quot;ל, אחד מגדולי החסידות (אשר מהר&quot;ם שפירא מצאצאיו היה, וכנ&quot;ל). <br /><br />https://www.kedem-auctions.com/he/node/16518:<br />הספרים שנדפסו בדפוס סלאוויטא מבוקשים עד היום ע&quot;י נקיי הדעת, בגלל קדושת הספרים שיצאו לאור ע&quot;י המדפיסים הקדושים, ובפרט גודל זהירותם בעבודת הקודש, שנעשתה בטהרה ולשם מצוה, מיציקת האותיות (שנעשתה בדפוסי האותיות שהאדמו&quot;ר רבי משה הכין במו ידיו), ההגהה המדויקת, ההדפסה שנעשתה בקדושה ובטהרה, ועד כריכת הספרים.<br />במשך השנים, כשהתעשר רבי משה, הוסיף הידור על הידור הדפוס, ויצק אותיות של כסף במקום אלו של עופרת. משום הידור מצוה ומשום איכות ההדפסה באותיות אלו, והכל לכבוד התורה הקדושה ולשם שמים...<br /><br />לעומתם מדפיסי סלאוויטא היו צדיקים ויראים, והקפידו להדפיס רק ספרי קודש, <b><u>והיו אף מטבילים את לוחות הדפוס במקוה</u></b>. ידוע שיש אדמורי&quot;ם שעד היום מחזיקים מקדושת דפוס סלאוויטא בשל כך... <br />ראה המצורף פה.<br /><br />התלמוד דפוס וילנה נתפס מאידך, כגמרא של המתנגדים.","1493","pdf","935","True","True","False","","132","141.226.9.104","0","88000","יומא|ב ע&quot;א","0-pdf"),new Message("94087","88000","השאלה האמיתית","10/10/21 21:22","ד חשון","תשפ&quot;ב","21:22","אמלתראות","כי כל זה יפה, וכן רמזים יפים. <br /><br />אבל מה התשובה שניתן לפני בי&quot;ד של מעלה למה קופצים מעל סדר זרעים?? האם גם כאן יש התשובה להתחמק ש'אין פוסקים כירושלמי'? בסדר זרעים כן פוסקים לפי הירושלמי, אז למה מתחמקין מללומדה??<br /><br />ממילא היהודים לפני השואה עוד קראו לשולחן ערוך מחוץ לסדר מועד 'שלחן ערוך העתיד' אבל כהיום שאנחנו חיים את העתיד לפחות לסדר זרעים למה לא לומדים אותה??<br /><br />ואולי לעשות רמזים גם על זה ונקבל תורת רמזים במקום תורת משה...","267","","935","True","True","False","","79","172.58.224.21","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94117","88000","תוספת מתוספות בשבועות ב: בענין סדר השס","12/10/21 05:25","ו חשון","תשפ&quot;ב","05:25","אלף בית רשי","מכדי תנא ממכות סליק. אע''ג דקיימא לן (ע''ז דף ז.) דבתרי מסכתות אין סדר למשנה ה''מ לענין מחלוקת ואחר כך סתם שרבי לא שנה לתלמידיו המסכתות על הסדר אבל אחר ששנאן <b>סדרן על מכונן בהוייתן זו אחר זו</b>.:","278","","933","True","True","False","","114","96.20.220.141","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("88032","88031","סדר המועדים","11/04/21 09:13","כט ניסן","תשפ&quot;א","09:13","אור חדש","בשנה","458","","1117","True","True","False","","123","109.186.0.102","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94086","88031","ראש השנה יומא סוכה","10/10/21 21:21","ד חשון","תשפ&quot;ב","21:21","אלף בית רשי","הודפס בכרך אחד והיה פופלרי לקניה ככרך בודד ללימוד בחודש תשרי, בחודש זה גם רבו הלומדים עקב היות בו הרבה יומא דפגרא","278","","935","True","True","False","","116","96.20.220.141","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94085","94078","יש ירושלמי דפוס דלויטא?","10/10/21 21:19","ד חשון","תשפ&quot;ב","21:19","אמלתראות","מעניין למה קופצים מעל סדר זרעים","267","","935","True","True","False","","80","172.58.224.21","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94094","94085","ממה שידוע לי - לא","11/10/21 09:48","ה חשון","תשפ&quot;ב","09:48","אביגדור","דפוסי הירושלמי שכללו את כל השס הם שישה:<br />ונציה, קראקא, קראטאשין, זיטומיר, פיעטרקוב, וילנא.<br /><br />על מסכתות בודדות יש עוד דפוסים, שאיני בקי בהם.","571","","934","True","True","False","","70","212.76.110.82","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94095","94087","תלוי מה כוונתך","11/10/21 09:52","ה חשון","תשפ&quot;ב","09:52","אביגדור","אם אתה מתכוון לומר שצריך להתחזק בלימוד זה - כמובן שיש מקום חשוב לדבריך, השאלה רק על &quot;עלות מול תועלת&quot; כמו עוד חלקים חשובים בתורה (שכל אחד לשיטתו סבור על חלק מסוים שחבל שלא לומדים בו יותר)<br /><br />אם אתה מתכוון לשאול בתמימות מה הסיבה למיעוט לימוד הירושלמי בכלל (ובכללו גם סדר זרעים) - התשובה היא ברורה והיא נמשכת כבר כ-1600 שנה. שפה קשה, סגנון קצר, בעיות גרסאות, חוסר בפירושי הראשונים, חוסר בהשתלשלות הפירושים בכל הדורות, פירושי פשט שסותרים זה את זה...<br /><br />אתה יכול לטעון בצדק שאפשר להתגבר על כל הקשיים הללו, אבל אתה לא יכול להתעלם מכך שהם קיימים","571","","934","True","True","False","","58","212.76.110.82","0","88000","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("94107","94095","תודה על תשובה עניינית","11/10/21 18:34","ה חשון","תשפ&quot;ב","18:34","אמלתראות","הקושי יוכל להיענות בקלות ע&quot;י אלפי המכונים, והכסף הענק שיש בביזנס הזה.<br /><br />השאלה רק היא אם עם ישראל יבקש אותה, ואם הם ילמדו בו, ויבקשו מהדורה שקל ללמוד בו, ובכל הישיבות ילמדו בו, אז הכל יסתדר.<br /><br />האדישות הנוראה שקיים בעם ישראל ובמיוחד אצל התורניים משוועת.","267","","934","True","True","False","","87","172.58.227.221","0","88000","יומא|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);